ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- לימודי אמונה
השבר שנוצר לאחר מלחמות העולם של המאה ה־20 שימש קרקע פורייה ללידתו של אליל־על שמנפץ את האלילים כולם: אידיאולוגיית הייאוש מכלל האידאולוגיות. תפיסת עולם - שהיא יותר עמדה נפשית מאשר פילוסופיה הכרתית - שאין שום תפיסת עולם. נוהגים לכנות את האליל חסר הפנים הזה בשם 'פוסטמודרנה' (בתר־המודרנה). לא רק הדת היא נחלת העבר, אלא גם העולם המודרני; חוסר אמון בשכל האנושי; אין שום ערך תקף; אין אמת אובייקטיבית; למעשה אין כלום למעט "מוות שחור דומם וקר". בתורת הסוד היהודית נזקים תרבותיים מכונים 'שדים' (מלשון החיסרון וה'די' שהם גורמים לעולם). ישנם שדים קטנים, וישנו מלך השדים, שמכונה 'אשמדאי', מלשון השמדה; תפיסת־על פגומה ששולטת באופן תת־הכרתי על התודעה האנושית.
העולם הדתי התמהמה, אך לבסוף הצליח לזהות את אשמדאי של המאה ה־21. בשנים האחרונות אנו עדים לשטף ספרים ותכנים שמתעמתים עם הפוסטמודרנה מצדדים שונים: מתריעים על ההרס שהיא גורמת לערכי הדת, המשפחה, הלאומיות והנורמליות האנושית. מושגים כ'הינדוס תודעה', 'פרוגרסיביות', 'טרור להט"בי', 'פמיניזם רדיקלי' ו'נרטיב' הפכו להיות השיח המרכזי בעולם הרוח היהודי והציוני; וטוב שכך. העולם הערכי עבר סוף סוף ממגננה למתקפה. המערכה רחוקה מסיום, אולם - כדבריו של וינסטון צ'רצ'יל בעת שגלגל מלחמת העולם החל להתהפך לטובת בעלות הברית - "זהו אינו הסוף; זו אינה אפילו תחילת הסוף; אבל זוהי אולי סופה של ההתחלה".
החיים שאחרי הפוסט
יחד עם זאת, כוחה של מתקפת נגד זו הוא מוגבל. ראשית, היא פונה לצדדים האינטלקטואליים של השומעים, וממילא נותרת נחלתו של חלק קטן מהאוכלוסייה. שנית, המערכה מתמקדת יותר במה לא ופחות במה כן. אין התייחסות לשורש הנפשי שהוליד את המפלצת. הסבר רהוט על נזקי המסכים - אחד מתוצריו המובהקים של העידן הפוסטמודרני - אינו עונה על השאלה מהו הצורך הקיומי שמוליד את הבהייה בסמארטפון, וגם עלול להותיר את השומע בתהייה האם האלטרנטיבה היא התנזרות מטכנולוגיה.
במדרשי חז"ל מסופר על גיבור אחד שמסוגל להכריע את אשמדאי: שלמה המלך. מנהיג שלם המולך על עיר קסומה ומושלמת ('ירו־שלם'). התפילה "חדש ימינו כקדם" היא הכמיהה להשבתו של עידן שבו המסורת היהודית איננה רק תיאוריה חלושה, אלא שולטת כבימיו של שלמה המלך, שבהם "יהודה וישראל רבים כחול אשר על שפת הים לרוב, אוכלים ושותים ושמחים". התשובה של היהדות למאה ה־21 היא תורה קיומית.
המענה לפוסטמודרניזם הוא חיבור למשהו גדול מאיתנו. הפוסטמודרניזם הוא פירוק של החיבורים כולם: פירוק של המשפחה; של הרציונל והמוסר האנושי; של הסדר החברתי. אין כיוון; אין טוב ורע; אין תקווה; או במילים אחרות: אין אלוקים. הפירוק יכול לבוא לידי ביטוי בשבירה של ערכים, בתחושות דיכאון, בחרדה, בחוסר ריכוז, בשמיעת מוזיקה מקוטעת ולא קוהרנטית, בהליכה לא יציבה ובבדידות. במובנים מסוימים הפוסטמודרניזם הוא סוג של התאבדות: לאומית, ערכית, משפחתית ואישית. מדוע אנשים נמשכים לטירוף הזה? המצוקה כה גדולה עד שישנם הוגי דעות שנדחקו למצוא חיוב בפירוק התרבותי הזה, והעלו על נס את הספקנות והייאוש כערכים יהודיים.
הכיוון צריך להיות אחר. ה'פוסט' כשלעצמו הוא שלילי, אולם הוא מציף צורך נפשי בשייכות ובקיומיות. כאשר אלו אינן נענות, הופכות הן לחור שחור שבולע את הכול. בעולם שנדמה ללא כיוון, אדם חש מיואש, תלוש ובודד, ונולדת ההתפרקות על צורותיה השונות. הפתרון הוא למצוא מחדש את תחושת השייכות, התקווה, הוודאות. במילים אחרות: למצוא מחדש את אלוקים!
המושג 'אלוקים' הוא מושג נרדף לאותו קול קיומי שלוחש באוזניי שיש ממד מהותי ואינסופי בחיי; יש כיוון שאליו אנו הולכים ללא הרף (המילה אלוקים היא ריבוי של המילה אֶל). זהו קול שהתרבות החילונית כיום מנסה להשתיק בכל דרך אפשרית, אולם ללא הצלחה. הסיבה שמיליוני ישראלים שומעים למשל את שיריו של ישי ריבו אינה בגלל תוכנם המודע; ביטויים דוגמת "ביתו צפוף לרווחה" או "עילת העילות, סיבת הסיבות" אינם מובנים באופן הכרתי לרוב הקהל. רבים פשוט מרגישים באופן אינטואיטיבי שבשירים מעין אלו מסופר שיש ערך מוסף בחיים מעבר לרדיפה אחר חומרנות, קטנוניות, תחרותיות ושנאה. יש משהו עילאי בקיום שלנו. יש טוב. יש צדק. יש בשביל מה לחיות.
מי שיֵדע להצביע לעצמו ולאחרים על אלוקים בחיי היומיום, יפצח את הקוד הקיומי של נפש בני המאה ה־21!
לחפש אלוקים במקום לייקים
מה גורם לגבר למצוא את עצמו בלילה צופה בסרט לא צנוע? ישנם כמובן הסברים רבים: הנגישות הטכנולוגית לתכנים פרוצים, אי־הבנת המושג צניעות והחפצת האישה כאובייקט מיני. אולם ישנו מניע עמוק וקיומי הרבה יותר.
האווירה התרבותית שבה חי גבר במאה ה־21 משדרת לו שחייו הם שממה אחת גדולה. הוא תופס את עצמו כאפרורי וממוצע. יום אחר יום הוא עוסק באותה עבודה ובאותה משפחה, תחושה של שגרה דועכת, בעוד עולם המדיה מסביב מציף אותו בפנטזיות קסומות. בשלב זה או אחר הוא מגלה כי יש מקום שבו הוא חש - ולו לזמן קצר - תחושה של התחדשות. ישנן מספר שניות שבהן חשיפה לתכנים מסוג מסוים נותנת לו התמזגות עם עצמו. בשניות הללו אין עבר, אין עתיד, אין מחשבה על ההשלכות - רק תחושת עונג חריפה שמעניקה אשליה של טוטאליות חיים עכשווית. הצורך בכך חזק יותר מכל בושה חברתית ומכל מעכב מוסרי או דתי.
המענה השורשי לתופעה זו, מעבר כמובן לסינון תכנים, לימוד, תוכניות גמילה וכדומה, הוא חיבור לחוויית חיים טוטאלית גדולה יותר. לחוש סיפוק וודאות בכל רגע נתון. במילים שלנו: למצוא את אלוקים בחייו. זו עסקת חבילה של פיתוח תודעה אמונית, נמרצות גופנית, מסגרת משפחתית בריאה, יצירה חיובית ועוד.
מדוע נערה צעירה מעלה תכנים באופן אובססיבי לאינסטגרם או לטיקטוק? חוסר בצנעת הפרט, שעמום, אופנה חברתית ולעיתים גם תגמול כלכלי הם רק קצה הקרחון לצורך קיומי נואש: אני נערה חסרת ייחוד, לא יפה או מוכשרת מעל הממוצע, ומוצאת עצמי בשולי המעגל החברתי. אולם כאשר תמונות מסוימות שלי עולות לרשת החברתית, קיבלתי לפתע את מה שהייתי צמאה לו - הכרה! אני נעטפת בלייקים חמימים שמתורגמים בטעות לרגשות אהבה ושייכות. גם כאן הפתרון הוא הרבה מעבר להרצאת מוסר או חסימת החשבון באינסטוש. נדרשים כאן חידוד תודעתי ורצף פעולות מעשיות שיפנימו בנפש את הטוב במקום שבו אני מצויה, גם ללא קיבוץ נדבות וירטואלי.
הכלל תקף גם באתגרים ציבוריים: מהם התכנים שמעסיקים אותנו בעת משבר עולמי דוגמת משבר הקורונה? ניתן לשמוח לאידה של תיאוריית העולם הגלובלי שחוותה זעזועים; ניתן להעלות על נס את ההתכנסות בתא המשפחתי וההאטה במרוץ החיים; אולם כל אלה לא עונים על הפחד הקיומי של אדם המצוי בחל"ת או הדואג כעת לסבתא שמחרחרת את נשימותיה האחרונות בבית החולים. היכולת למצוא את מקומי בעולמו של הקדוש ברוך הוא גם בזמן קריסת מערכות, אורך הרוח, ראיית המבט הרחב והתקווה לעתיד - אלה הם התכנים הנדרשים.
אמונה באלוקים במאה ה־21 אינה נעה על הציר הפילוסופי, אלא על הציר הקיומי. בכל רגע נתון לגעת בשלמות של ההווה הקיים. לא לדמיין לשנייה אחת עולם אחר מעולמי הנוכחי. אימון מתמיד של הנפש שנעשה במכלול דרכים: החל מלימוד תכנים דוגמת המאמר הזה, המשך בנשימות ארוכות, סידור החדר, שליטה בגוף, בקרה באכילה, טיפוח שייכות למסגרת משפחתית, חינוכית ולאומית, האזנה למוזיקה הרואית, שליטה בדמיונות וכן על זה הדרך.
חודש אלול תשפ"א בואכה שנת תשפ"ב הוא זמן טוב לפיתוח תורה קיומית. בעזרת ה' נעשה ונצליח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
