ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- יומא
1. משנה: בא לו כהן גדול לקרות. אם רצה לקרות בבגדי בוץ, קורא. ואם לא, קורא באצטלית לבן משלו. חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת, וראש הכנסת נותנו לסגן, והסגן נותנו לכהן גדול, וכהן גדול עומד ומקבל (וקורא עומד), וקורא אחרי מות ואך בעשור. וגולל ספר תורה ומניחו בחיקו, ואומר: יותר ממה שקראתי לפניכם כתוב כאן. ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה. ומברך עליה שמונה ברכות: על התורה, ועל העבודה, ועל ההודאה, ועל מחילת העון, ועל המקדש בפני עצמו, ועל ישראל בפני עצמן, ועל ירושלים בפני עצמה, ועל הכהנים בפני עצמן, ועל שאר התפילה. הרואה כהן גדול כשהוא קורא, אינו רואה פר ושעיר הנשרפים. והרואה פר ושעיר הנשרפים, אינו רואה כהן גדול כשהוא קורא. ולא מפני שאינו רשאי, אלא שהיתה דרך רחוקה, ומלאכת שניהן שוה כאחת.
2. למדנו במשנה שהכהן הגדול היה יכול לקרוא בתורה בבגדים שלו. מכאן מוכח שהקריאה אינה נחשבת עבודה. בכל זאת מותר לקרוא עם הבגדי בוץ. לכאורה משמע שיש רשות ליהנות מבגדי כהונה שלא בשעת עבודה. אכן אין ראיה משום שהקריאה צורך עבודה היא.
דף סט
קריאת התורה במקדש ביום כיפור
1. למסקנת הגמרא בגדי כהונה ניתנו ליהנות בהם. אולם מחוץ למקדש אסור (רש"י: משום שנוהג בהם דרך חול.
2. מבואר במשנה שחזן הכנסת היה נוטל את ספר התורה ונותנו לראש הכנסת וכו. אין להוכיח מכאן שחולקים כבוד לתלמיד במקום הרב, משום שכל ההעברות הם משום כבודו של הכהן הגדול, שמראים שיש שררות הרבה למטה ממנו.
3. במשנה מבואר שהכהן הגדול היה יושב, ואחר כך עמד וקיבל את ספר התורה. אף שבעזרה אסור לשבת חוץ ממלכי בית דוד, כאן היה מדובר בעזרת נשים.
4. נאמר בספר נחמיה 'ויברך עזרא את ה' האלקים הגדול'. שלשה פירושים ניתנו למילה גדול: א. גידלו בשם המפורש. ב. בסוף כל ברכה אמרו 'ברוך ה' אלקי ישראל מן העולם ועד העולם'. ג. אנשי כנסת הגדולה אמרו 'הקל הגדול הגבור והנורא' לאחר שירמיה ודניאל בשעתם אמרו רק חלק מהשבחים בגלל הזמנים הקשים שחיו בהם.
5. בזמן עזרא ביטלו אנשי כנסת הגדולה את יצר העבודה זרה, אולם לא ביטלו את יצר העריות משום שאחרת העולם לא תתקיים אלא רק צמצמו מעט את היצר שאדם לא יתגרה בקרובותיו.
6. הקורא בתורה יכול לדלג רק כאשר מתקיימים שני תנאים: א. הפרשות סמוכות ויכול לדלג בכדי שלא יפסיק התורגמן. ב. מדובר בעניין אחד. הכהן הגדול ביום כיפור דילג משום שהתקיימו תנאים אלו.
דף ע
המשך דיני הקריאה, סדר העבודה לדעת רבי אליעזר ורבי עקיבא
1. הכהן הגדול צריך לומר: "יותר ממה שקראתי לפניכם כתוב כאן", כדי שלא להוציא לעז על ספר התורה שיחשבו שהיא חסרה אותה פרשה.
2. הטעם שהכהן הגדול לא גולל וקורא מתוך אותו ספר משום כבוד הציבור (רש"י: שיהו מצפין ודוממין לכך).
3. מדוע אין מביאים ספר תורה אחר לקרוא בו? רב הונא בר יהודה: משום פגמו של ספר התורה הראשון שיאמרו שהוא חסר. ריש לקיש: משום ברכה שאינה צריכה, שיצטרך לחזור ולברך על ספר אחר.
4. במשנה מבואר שהברכה השמינית שבירך הכהן הגדול היה 'על שאר התפילה'. בברייתא מבואר הנוסח: "רינה תחינה בקשה מלפניך על עמך ישראל שצריכין להיוושע", וחותם בשומע תפילה.
5. לאחר הקריאה של הכהן הגדול כל אחד היה מביא ספר תורה מביתו וקורא בו כדי להראות חזותו לרבים (רש"י: להראות נויו של ספר תורה ותפארת בעליה שטרח להתנאות במצווה).
6. משנה: אם בבגדי בוץ קורא קדש ידיו ורגליו, פשט ירד וטבל עלה ונסתפג והביאו לו בגדי זהב ולבש וקדש ידיו ורגליו ויצא ועשה את אילו ואת איל העם ואת שבעת כבשים תמימים בני שנה דברי ר' אליעזר. רבי עקיבא אומר: עם תמיד של שחר היו קרבין ופר העולה ושעיר הנעשה בחוץ היו קרבין עם תמיד של בין הערבים. קדש ידיו ורגליו ופשט וירד וטבל ועלה ונסתפג הביאו לו בגדי לבן ולבש וקדש ידיו ורגליו נכנס להוציא את הכף ואת המחתה קדש ידיו ורגליו ופשט וירד וטבל עלה ונסתפג הביאו לו בגדי זהב ולבש וקדש ידיו ורגליו ונכנס להקטיר קטורת של בין הערבים ולהטיב את הנרות וקדש ידיו ורגליו ופשט (וירד וטבל עלה ונסתפג) הביאו לו בגדי עצמו ולבש ומלוין אותו עד ביתו ויום טוב היה עושה לאוהביו בשעה שיצא בשלום מן הקודש.
7. לדעת רבי אליעזר פר העולה ושבעת הכבשים של מוסף היו קרבים עם התמיד של בין הערביים. לדעת רבי עקיבא פר העולה ושבעת הכבשים של מוסף היו קרבים עם התמיד של שחר. יש שאמרו בדעת רבי עקיבא שחילק את הקרבת שבעת הכבשים: רבי יהודה: הקריב אחד עם תמיד של שחר וששה עם תמיד של בין הערביים. רבי אלעזר ברבי שמעון: ששה עם תמיד של שחר ואחד עם תמיד של בין הערביים. רבי אליעזר ורבי עקיבא נחלקו בדרשות הפסוקים.
8. כל הפרשה נאמרה על הסדר חוץ מהוצאת הכף והמחתה מקדש הקודשים שנכתבה לפני עולתו ועולת העם, ובאמת צריכה להיות אחריהם, כמבואר ההכרח בגמרא.
דף עא
סדר העבודה, כבוד הכהן הגדול במוצאי יום הכיפורים, בגדי כהונה
1. למדו מהפסוקים ששריפת פר ושעיר החטאת היה לפני הקטרת אימורי החטאת (שרפו את הפר והשעיר בזמן שהכהן הגדול קרא בתורה, והקטרת אימורי החטאת היה בטבילה שלישית).
2. המשלח את השעיר לעזאזל כשחזר ליום המחרת אם מצא את הכהן הגדול בשוק מכבדו בפני הבריות ואומר לו: 'אישי כהן גדול עשינו שליחותך'. אם מצאו בביתו אומר לו: מחיה חיים עשינו שליחותו.
3. משנה: כהן גדול משמש בשמונה כלים, וההדיוט בארבעה. בכותנת ומכנסים ומצנפת ואבנט. מוסיף עליו כהן גדול, חושן ואפוד ומעיל וציץ.באלו נשאלין באורים ותומים. ואין נשאלין אלא למלך ולבית דין ולמי שהציבור צריך בו.
4. בגדי כהונה שנאמר בהם 'שש': החוטים מהם הבגד ארוג שזור כך שכל מין ומין שבו היה כפול שישה חוטים. רימוני המעיל שנאמר בהם 'משזר': כפול שמונה. מעיל: שנים עשר. פרוכת: עשרים וארבעה. חושן ואפוד: עשרים ושמונה. כל זה למדו מהפסוקים.
דף עב
ענינים של בגדי כהונה וארון הקודש, לימוד תורה לשמה ושלא לשמה
1. אמר רחבא אמר רב יהודה: המקרע בגדי כהונה לוקה שנאמר 'לא יקרע'. אמר רבי אלעזר: המזיח (מזיז ומפריד) חושן מעל האפוד לוקה שנאמר 'ולא יזח החושן'. המסיר בדי ארון לוקה שנאמר 'ולא יסרו'.
2. על קרשי המשכן נאמר 'עצי שיטים עומדים'. שלשה פירושים נאמרו לגבי המילה 'עומדים': א. עומדים דרך גדילתן , העליון למעלה והתחתון למטה. ב. מעמידים את ציפוין. (רש"י בפירוש ראשון - ציפוי הזהב מעמידן על ידי מסמרות). ג. עומדים לעולם ולעולמים (ואף שאבדו כעת, עתיד הם לשוב).
3. שני פירושים למילה 'בגדי השרד': א. אלמלא בגדי כהונה שעל ידיהם מקריבים הקרבנות המכפרים על ישראל לא נשתייר משונאיהן של ישראל שריד ופליט. ב. היו אורגים את הבדים בכלי האריגה באופן שכשיורידו אותם מהם יהיו בצורת הבגדים, ומשרדים (משאירים) את השרוולים שאותו היו אורגים בנפרד, ואחר כך מחברם בתפירה במחט.
4. נאמרו כמה דברים בגנות מי שלומד תורה ואין לו יראת שמים ולא מקיים את התורה. רבא הזהיר את תלמידיו לא להיות מאלו שלא מקיימים, שלא ירשו שני גיהנם: בעולם הזה – משום שיגעו בתורה ולא נהנו, בעולם הבא - משום שלא קיימו את התורה.
דף עג
בגדי כהן משוח מלחמה, אורים ותומים
1. רב דימי למד מריבוי בפסוק שכהן משוח מלחמה משמש בשמונה בגדים שהכהן גדול משמש בהם. אולם מדרבנן תיקנו שלא ישמש כלל. הטעם שתיקנו כן חכמים הוא משום שבבגדי כהן גדול אינו יכול לעבוד משום שהדבר יביא לידי איבה. בבגדי כהן הדיוט אינו יכול לעבוד משום שמעלין בקודש ואין מורידין.
2. רבין אמר וכן מפורש בברייתא שלא נאמר שהכהן המשוח שימש בבגדי כהן גדול אלא שהכהן המשוח מלחמה כאשר נשאל על ידי המלך באורים ותומים היה נשאל בשמונה בגדים.
3. דיני השאלה באורים ותומים: כיצד שואלין? השואל פניו כלפי הכהן הנשאל והנשאל פניו כלפי שכינה (רש"י – כלפי האורים ותומים ושם המפורש שבתוך החושן). לדעת ת"ק צריך הנשאל לפתוח ולומר 'כה אמר ה'. לדעת רבי יהודה אין צריך לומר 'כה אמר ה'. אין השואל שואל בקול ולא מהרהר בלבו אלא יוציא בשפתיו מה ששואל. אין שואלין שני דברים כאחד ואם שאל אין מחזירין אלא אחד ואם הוצרך הדבר לשנים כגון שהיה הדבר נחוץ ואין שהות להמתין מחזירין לו שנים. ואף על פי שגזירת נביא חוזרת גזירת אורים ותומים אינה חוזרת.
4. לדעת רבי יוחנן האותיות שבחושן היו בולטות כל אחת במקומה. לדעת ריש לקיש האותיות היו זזות ממקומם ומצטרפות מעצמן למילות התשובה.
5. בחושן היה כתוב את שמות השבטים. אף שלא היה בשמות השבטים אות 'צ' ואות 'ט', אותיות אלו גם הופיעו כי היה כתוב בחושן גם 'אברהם יצחק ויעקב' וכן 'שבטי ישורון'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
