ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב הנזיר
"ויהי המשכ"ן אחד"
לדמותו ולכבודו של מו"ר הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל 1
מאת: הרב שי הירש, חבר מכון "נזר דוד" וחוקר בארכיון הרב שאר ישוב כהן
התכנסנו כאן היום לכבודו של מו"ר הרה"ג הרב שאר ישוב כהן זצ"ל, "אביר הפעלים לישראל אורייתא וקודשא בריך הוא", שכל חייו היו קודש להנחלת ולהגדלת תורת "בית אבא מארי" מיסודו של מרן "אור ישראל וקדושו" כפי מטבע הלשון הייחודי שטבע והפך לאחד מסימני היכריו המובהקים. ענק הרוח והאי"ש על העדה, שהטביע חותם של ממש, על דמותה התורנית של מדינת ישראל, והקים עולה של תורה בארץ ישראל ובתפוצות הגולה גם יחד.
"שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך" נקרא השבת בפרשת שופטים, העוסקת בארבעת אדני המשכ"ן של השראת השכינה הציבורית בישראל, ארבעת הרשויות שעליהן מושתת המשכן, משכן העדות, מלך, שופט, כהן נביא (ר"ת משכן), שכולן - התמזגו בדמותו הייחודית של מו"ר, "ויהי המשכן אחד".
מלך – "מאן מלכי רבנן", ו"בי מלכים ימלוכו". מי כ-מו"ר, ענף עץ אבות וחוליה חשובה בשושילתא דדהבא, של רבנים ונושאי דגלה של תורה. נטיעה תמה שנטע רבינו הקדוש, נזיר האלוקים, "נצר משרשיו יפרה". הורתו, לידתו, גידולו בקדושה, חייו בקדושה,והליכותיו ואורחותיו בקדושה, "מלך ביופיו תחזינה עיניך".
מו"ר הקדיש את חייו לחבר בין עץ יהודה לעץ אפרים, לחבר בין מלכות ישראל ותורת ישראל, בין האידיאה האלהית לאידיאה הלאומית.
מסר נפשו על תקומת משפט התורה, והקים במוסדות "אריאל" אותם הוביל במשך קרוב לשישים שנה, מחלקה הלכתית גבוהה לביסוס מדינת ישראל, בה ראה את מלכות ישראל המתחדשת, על אדני ההלכה והתורה, וכפי הביטוי שהיה שגור על פיו בשנותיו האחרונות, ש"תהיה ראשית צמיחת גאולתנו" והסביר שכוונתו בכך – "דהיינו שיהיו חוקיה ומשפטיה מבוססים על דין תורה, ועל דין המלך, ע"פ הסמכויות שהקנתה לו התורה".
שופט – "אלוקים ניצב בעדת אל", דיין שנעשה שותף לקב"ה במעשה בראשית ודן דין אמת לאמיתה של תורה המקיים בעצמו "לא תגורו מפני איש" - היה מו"ר.
אב"ד חיפה, במשך קרוב לארבעים שנה, שזכה וכתב פסקים רבים הלכה למעשה בכל ארבעת חלקי שולחן, שמרביתם טרם ראה אור. פסקי דין מנומקים ובהירים, יסודיים ושיטתיים המהווים יצירת מופת שבהם מתגלה גדולתו של מו"ר בכל ארבעת חלקי השו"ע ובמיוחד בחלק החמישי... עניינים מורכבים כהתרת עגונות, היתרי נישואין, מעוכבי חיתון ופסקים סבוכים נוספים בענייני אבן העזר וחושן משפט, וכמה עז רצונו היה שפסקיו אלה יוגשו כמנחת כהן, "לפני היושבים על המשפט משיבי מלחמה שערה" – ואי"ה, עוד חזון למועד.
עולם הרבנות והדיינות חייב הכרת טובה מרובה למו"ר על היותו חלוץ העובר לפני המחנה אשר ייסד וניהל את מכון הכשרת הדיינים הראשון בארץ ישראל ועל מיסוד מערך בחינות ההסמכה ברבנות הראשית לישראל שבו היה שותף.
כהן – "כְּשָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ עַם קֹדֶשׁ מַרְאֵה כֹהֵן" – כהן משוח מלחמה היה רבנו. נלחם מלחמות ה' ומסר נפשו על גאולת ירושלים עיר האלוקים ושחרורה מיד זרים.
ביחד עם גיסו, "הגאון האמיתי" כפי שנהג לכנותו, מרן הרב הראשי לישראל, הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל, זכה להימנות על מייסדי הרבנות הצבאית הראשית, ואף עמד ביום חתונתו וביום שמחת לבו לבוש בבגדי הזהב – מדי צבא ההגנה לישראל אותו אהב כל כך, ומן השמיים אף סייעו בידו להימנות על מייסדי ישיבות ארץ ישראל כפי שנהג לכנותן, המשלבות "ספרא וסייפא".
בספרו "ש"י כהן" – עסק מו"ר בבירורי הלכה ובהוראות למעשה בעניין ברכת הכהנים לחיילי צה"ל ומסר נפשו לבסס את הנהגת ברכת הכהנים בחיפה, עיר היפה, ובגליל, מידי יום ביומו.
ככהן, ענייני הקודש והמקדש היו קרובים מאוד אל לבו של מו"ר, אשר היה מראשי הלוחמים למען חצרות בית ה' והר בית אלוקי יעקב הנתון למשסה. מו"ר קיים בעצמו "לשכנו תדרשו" ביחד עם "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך" - בחוברת, וכזקן חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל הפעיל את כל מלוא כובד משקלו למניעת התרשלות ממלכתית וציבורית בשמירה על כבוד מקום המקדש וקדושתו. אנו מקווים שנזכה בשנה הקרובה, להופעת ספרו החשוב בנושא הריבונות היהודית וקביעת מקום תפילה בהר-הבית בזמן הזה כפי בקשתו-צוואתו מאיתנו, עת ראינהו לאחרונה בחיי חיותו.
נביא – אולם, נדמה שגולת הכותרת בחייו של רבינו היוותה השליחות והייעוד העליון להנחלת תורתו ודמותו של אביו הקדוש, מרן הרב הנזיר זיע"א, מאזין הד "קול הנבואה" – בהגיון העברי השמעי, ה"מלקט ומעריך" את "אורות הקודש" מיסודו של מרן הרב זצ"ל – שהיום עת פקידת שנתו, איחוד הנגלה והנסתר, איחוד מדע הקודש והחול, איחוד ההנהגה המדינית וההנהגה הרוחנית. ומי כרב שאר ישוב יכול לתת שיעור במדרש רבה ושיעור באידרא קדישא, שיעור בספר המצוות לרמב"ם יחד עם שיעור בספר הכוזרי, שיעור עמוק ב'חושן משפט' יחד עם בירור רוחני בהיר בספר תהלים.
מעיין נובע היה רבנו, עשה ספרים הרבה, ומאמרים וחיבורים רבים בכל חלקי תורה, נגלה ונסתר, הלכה ואגדה, דרוש ומחקר, מחכים בבית גנזיו של רבנו זצ"ל לקראת צאתם לאור עולם.
"אמת מה נהדר היה כהן גדול"
"אשרי מי שנתן לו שלום והחזיר לו שלום",
"ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום".
^ 1.דברים שנאמרו בעצרת זיכרון במלאת חמש שנים לפטירתו בפני סגל חברי מוסדות "אריאל" ירושלים, ג' אלול ה'תשפ"א.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן חלקו הפוסקים אם מותר לאדם לשבת במסעדה שאינה כשירה ולאכול את מאכלו הכשר
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









