ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב הנזיר
"ויהי המשכ"ן אחד"
לדמותו ולכבודו של מו"ר הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל 1
מאת: הרב שי הירש, חבר מכון "נזר דוד" וחוקר בארכיון הרב שאר ישוב כהן
התכנסנו כאן היום לכבודו של מו"ר הרה"ג הרב שאר ישוב כהן זצ"ל, "אביר הפעלים לישראל אורייתא וקודשא בריך הוא", שכל חייו היו קודש להנחלת ולהגדלת תורת "בית אבא מארי" מיסודו של מרן "אור ישראל וקדושו" כפי מטבע הלשון הייחודי שטבע והפך לאחד מסימני היכריו המובהקים. ענק הרוח והאי"ש על העדה, שהטביע חותם של ממש, על דמותה התורנית של מדינת ישראל, והקים עולה של תורה בארץ ישראל ובתפוצות הגולה גם יחד.
"שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך" נקרא השבת בפרשת שופטים, העוסקת בארבעת אדני המשכ"ן של השראת השכינה הציבורית בישראל, ארבעת הרשויות שעליהן מושתת המשכן, משכן העדות, מלך, שופט, כהן נביא (ר"ת משכן), שכולן - התמזגו בדמותו הייחודית של מו"ר, "ויהי המשכן אחד".
מלך – "מאן מלכי רבנן", ו"בי מלכים ימלוכו". מי כ-מו"ר, ענף עץ אבות וחוליה חשובה בשושילתא דדהבא, של רבנים ונושאי דגלה של תורה. נטיעה תמה שנטע רבינו הקדוש, נזיר האלוקים, "נצר משרשיו יפרה". הורתו, לידתו, גידולו בקדושה, חייו בקדושה,והליכותיו ואורחותיו בקדושה, "מלך ביופיו תחזינה עיניך".
מו"ר הקדיש את חייו לחבר בין עץ יהודה לעץ אפרים, לחבר בין מלכות ישראל ותורת ישראל, בין האידיאה האלהית לאידיאה הלאומית.
מסר נפשו על תקומת משפט התורה, והקים במוסדות "אריאל" אותם הוביל במשך קרוב לשישים שנה, מחלקה הלכתית גבוהה לביסוס מדינת ישראל, בה ראה את מלכות ישראל המתחדשת, על אדני ההלכה והתורה, וכפי הביטוי שהיה שגור על פיו בשנותיו האחרונות, ש"תהיה ראשית צמיחת גאולתנו" והסביר שכוונתו בכך – "דהיינו שיהיו חוקיה ומשפטיה מבוססים על דין תורה, ועל דין המלך, ע"פ הסמכויות שהקנתה לו התורה".
שופט – "אלוקים ניצב בעדת אל", דיין שנעשה שותף לקב"ה במעשה בראשית ודן דין אמת לאמיתה של תורה המקיים בעצמו "לא תגורו מפני איש" - היה מו"ר.
אב"ד חיפה, במשך קרוב לארבעים שנה, שזכה וכתב פסקים רבים הלכה למעשה בכל ארבעת חלקי שולחן, שמרביתם טרם ראה אור. פסקי דין מנומקים ובהירים, יסודיים ושיטתיים המהווים יצירת מופת שבהם מתגלה גדולתו של מו"ר בכל ארבעת חלקי השו"ע ובמיוחד בחלק החמישי... עניינים מורכבים כהתרת עגונות, היתרי נישואין, מעוכבי חיתון ופסקים סבוכים נוספים בענייני אבן העזר וחושן משפט, וכמה עז רצונו היה שפסקיו אלה יוגשו כמנחת כהן, "לפני היושבים על המשפט משיבי מלחמה שערה" – ואי"ה, עוד חזון למועד.
עולם הרבנות והדיינות חייב הכרת טובה מרובה למו"ר על היותו חלוץ העובר לפני המחנה אשר ייסד וניהל את מכון הכשרת הדיינים הראשון בארץ ישראל ועל מיסוד מערך בחינות ההסמכה ברבנות הראשית לישראל שבו היה שותף.
כהן – "כְּשָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ עַם קֹדֶשׁ מַרְאֵה כֹהֵן" – כהן משוח מלחמה היה רבנו. נלחם מלחמות ה' ומסר נפשו על גאולת ירושלים עיר האלוקים ושחרורה מיד זרים.
ביחד עם גיסו, "הגאון האמיתי" כפי שנהג לכנותו, מרן הרב הראשי לישראל, הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל, זכה להימנות על מייסדי הרבנות הצבאית הראשית, ואף עמד ביום חתונתו וביום שמחת לבו לבוש בבגדי הזהב – מדי צבא ההגנה לישראל אותו אהב כל כך, ומן השמיים אף סייעו בידו להימנות על מייסדי ישיבות ארץ ישראל כפי שנהג לכנותן, המשלבות "ספרא וסייפא".
בספרו "ש"י כהן" – עסק מו"ר בבירורי הלכה ובהוראות למעשה בעניין ברכת הכהנים לחיילי צה"ל ומסר נפשו לבסס את הנהגת ברכת הכהנים בחיפה, עיר היפה, ובגליל, מידי יום ביומו.
ככהן, ענייני הקודש והמקדש היו קרובים מאוד אל לבו של מו"ר, אשר היה מראשי הלוחמים למען חצרות בית ה' והר בית אלוקי יעקב הנתון למשסה. מו"ר קיים בעצמו "לשכנו תדרשו" ביחד עם "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך" - בחוברת, וכזקן חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל הפעיל את כל מלוא כובד משקלו למניעת התרשלות ממלכתית וציבורית בשמירה על כבוד מקום המקדש וקדושתו. אנו מקווים שנזכה בשנה הקרובה, להופעת ספרו החשוב בנושא הריבונות היהודית וקביעת מקום תפילה בהר-הבית בזמן הזה כפי בקשתו-צוואתו מאיתנו, עת ראינהו לאחרונה בחיי חיותו.
נביא – אולם, נדמה שגולת הכותרת בחייו של רבינו היוותה השליחות והייעוד העליון להנחלת תורתו ודמותו של אביו הקדוש, מרן הרב הנזיר זיע"א, מאזין הד "קול הנבואה" – בהגיון העברי השמעי, ה"מלקט ומעריך" את "אורות הקודש" מיסודו של מרן הרב זצ"ל – שהיום עת פקידת שנתו, איחוד הנגלה והנסתר, איחוד מדע הקודש והחול, איחוד ההנהגה המדינית וההנהגה הרוחנית. ומי כרב שאר ישוב יכול לתת שיעור במדרש רבה ושיעור באידרא קדישא, שיעור בספר המצוות לרמב"ם יחד עם שיעור בספר הכוזרי, שיעור עמוק ב'חושן משפט' יחד עם בירור רוחני בהיר בספר תהלים.
מעיין נובע היה רבנו, עשה ספרים הרבה, ומאמרים וחיבורים רבים בכל חלקי תורה, נגלה ונסתר, הלכה ואגדה, דרוש ומחקר, מחכים בבית גנזיו של רבנו זצ"ל לקראת צאתם לאור עולם.
"אמת מה נהדר היה כהן גדול"
"אשרי מי שנתן לו שלום והחזיר לו שלום",
"ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום".
^ 1.דברים שנאמרו בעצרת זיכרון במלאת חמש שנים לפטירתו בפני סגל חברי מוסדות "אריאל" ירושלים, ג' אלול ה'תשפ"א.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
