ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
המפורסם לפי המקרא (בראשית יד, יד) שעשה זאת כדי להציל את לוט בן אחיו. אבל לפי החשבון התורני זה תמוה. ראשית כי לסכן 320 כדי להציל האחד, אינו הגיוני. ועוד, לוט היה רשע, שבחר לדור בין הסדומיים למרות שהיו רעים וחטאים לה' מאד! (בראשית יג, יג). ואפילו דודו אברהם היה מן הראוי להפקיר אותו לגורלו. ויש לי בזה ששה אופנים, ושמא כולם נכונים.
[א] כוונתו של אברהם היתה לחסל את הארכי-רשע שבעולם, הוא נמרוד -
אמרפל מלך שנער, הוא נמרוד, שמרד בהקב"ה, וכאשר הוא פותח במלחמה, יש להביא צדק לעולם על ידי תבוסתו. וכך לשון מדרש תנחומא (לך לך, ו):
"אמר הקב"ה אני מחבב את הגרים והרשעים הללו באים להזדווג לאברהם אבי הגרים? אוי להם שסופם ליפול לפניו הה"ד 'ויהי בימי אמרפל' ומי היה? זה נמרוד. ולמה נקרא שמו אמרפל על שאמר לאברהם 'פול לתוך כבשן האש'" [באור כשדים]:
[ב] כונתו של אברהם, כי הם באו לחסל דוקא אותו, כי הוא שמכריז על האמונה בהקב"ה, לכן מלחמת קודש היא דוקא לחסל אותם -
רעיון זה נמצא במדרש בבראשית רבה (מב, ב), ושם מפורש כי כל כוונתו של ארבע המלכים היתה למשוך את אברהם למלחמה, דוקא מפני שהיה המכריז לכל העולם כולו על מלכותו של הקב"ה. והיו הישרים שבדור צועקים על סכנה זו "ווי!":
"משל לאוהבו של מלך [=האוהב הוא אברהם] שהיה שרוי במדינה ובשבילו נזקק המלך למדינה. וכיון שבאו בדברים ליזקק לו אמרו 'אוי לנו שאין המלך נזקק למדינה כמו שהוא למוד, אם נהרוג את אוהבו'. הדא הוא דכתיב 'וישובו אל עין משפט היא קדש' אמר רבי אחא לא באו להזדווג אלא לתוך גלגל עינו של עולם, עין שעשתה מדת הדין בעולם הם מבקשים לסמותה. 'הוא קדש' א"ר אחא 'הוא' כתיב הוא שקדש שמו של הקב"ה בכבשן האש וכיון שבאו ברברים להזדווג לו התחילו הכל צווחים ווי".
[ג] אברהם יצא למלחמה כדי לקיים מצוות פדיון שבוים,
וזה הוא סעיף של "גמילות חסדים" שאברהם אבינו הטיף לעיקרון זה כל ימיו והיה מוכן למען עיקרון זה גם להסתכן. כך לשון המדרש (בראשית רבה מג, ב):
"'וישמע אברם כי נשבה אחיו', הה"ד (ישעיה לג, טו) 'אוטם אזנו משמוע דמים' [פירש מהרז"ו על המדרש: אינו רוצה לשמוע על שפיכת דם נקי]... אמר אברהם אצא ואפול על קידוש שמו של מקום".
[ד] אברהם אבינו הרגיש אחריות על שבייתו של לוט.
כי הרי אברהם אמר ללוט "הִפָּרֵד נא מעלי" (בראשית יג, ט) וממילא בחר לוט לָדוּר בסדום עיר של רשעים, והוא נלכד בשחיתותם. והדבר מזכיר דברי מהרי"ו (רבי יעקב וייל, נפטר שנת רי"ג, והוא תלמידו של מהרי"ל) בשו"ת שלו סי' קכ"ה, על מי ששלח שליח למרחקים לקיים שליחותו, והשליח נהרג בדרך, שעל המשלח לקיים כמה עניני תשובה על שבא מכשול על ידו. כך נציע כי הרגיש אברהם שעליו לתקן את המעוות, אפילו במסירות נפש.
[ה] בדרך המוסר, כאשר אדם מרגיש סלידה והתרחקות נפשית מאדם אחר, וחש שזה לא כדין, מציע ר' ישראל סלנטר שיעסוק בחסד אתו, למרות שזה בניגוד לנטייתו הטבעית, וכעצת רמב"ם בהל' דיעות פ"ב ה"ב. כך אברהם שסלד מלוט על פי המקרא "ויסע לוט מקדם" (בראשית יג, יא) והביא שם רש"י: "ומדרש אגדה הסיע עצמו מקדמונו של עולם, אמר 'אי אפשי לא באברם, ולא באלהיו'". ולכן כתשובת המשקל לסלידה זו כפה אברם את תכונתו ונטיית-לבו ויצא להצילו אפילו במסירות נפש.
[ו] מלחמת ד' מלכים נגד החמשה היא תופעה ראשונה בהיסטוריה של "מלחמת-עולם" כללית, של הֶרֶג המוני. כך כותב רש"ר הירש בביאורו לבראשית (יד, א). אוסיף על דבריו, שמא משום כך יצא אברהם להתנגדות מזוינת נגדם, לעצור שפך דם כללי. כי עד כה היו מקרי רצח, אבל בודדים (כמו קין להבל) וכאן מתחילה תופעה נוראה של רצח מאורגן, להרוג גם אזרחים של המדינה השכנה, גם נשים וטף. תופעה זו יש לעצור, ובכל מחיר!
אפשר שבזה יתפרש לנו מאמר חז"ל "וירק את חניכיו' הוריקן בדברי תורה" (נדרים לב, א), הסביר להם חשיבות הענין. אבל מאן דאמר השני האומר "הוריקן בזהב' כי היה נהוג בימים ההם לצאת למלחמה על ידי שכירי-חרב. היו אנשים שנלחמו בשצף-קצף, ובכל כוחותיהם, מתוך תאות כסף שהבטיחו להם. וכך היה בכל צבאות המעצמות העתיקות, יון, רומי ועוד. וידע אברהם שלמען כסף יהיו מוכנים לסכנה. ואין בזה איסור לגרום להם סכנה, כי גם מלך ישראל יוצא למלחמת הרשות, ומסכן חיי חייליו, כי בעניני מלחמה כך מנהג העולם, וכדברי הנצי"ב ב"העמק דבר" (דברים כ, ח).
והקב"ה נתן שכרו לאברהם כי במלחמה זו לא היה קרב פנים אל פנים כלל. כיון שהפתיע אותם אברהם בלילה, והתקיף את מחנה האויב מכמה כיוונים ("ויחלק עליהם לילה" –בראשית יד, טו) והאויב נס. וחיילי אברהם הכו בהם במנוסתם, הכו את הבורחים על נפשם. והצלחתו של אברהם היתה עצומה שהוא וחניכיו הלכו דרך ארוכה, מחברון (שבדרום ארץ ישראל) ועד לעיר "חובה" אשר משמאל לדמשק (היום חלק מסוריה); ובלשון מקרא "שמאל" הוא צפונה לדמשק, כהנחת מפות התקופה העתיקה. כלומר קו אוירי מחברון עד דמשק הוא 280 ק"מ. ודאי אין כביש ישר מכאן לשם אלא הדרך מתפתלת סביב להרים וכו' הרי המרחק היה רב עוד יותר. היו חניכי אברהם הולכי רגל. ודאי הרדיפה ערכה כמה שבועות!
כל זה היה נס גדול, שכר על יופי כוונותיו לשם שמים של אברהם אבינו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.










