ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
המפורסם לפי המקרא (בראשית יד, יד) שעשה זאת כדי להציל את לוט בן אחיו. אבל לפי החשבון התורני זה תמוה. ראשית כי לסכן 320 כדי להציל האחד, אינו הגיוני. ועוד, לוט היה רשע, שבחר לדור בין הסדומיים למרות שהיו רעים וחטאים לה' מאד! (בראשית יג, יג). ואפילו דודו אברהם היה מן הראוי להפקיר אותו לגורלו. ויש לי בזה ששה אופנים, ושמא כולם נכונים.
[א] כוונתו של אברהם היתה לחסל את הארכי-רשע שבעולם, הוא נמרוד -
אמרפל מלך שנער, הוא נמרוד, שמרד בהקב"ה, וכאשר הוא פותח במלחמה, יש להביא צדק לעולם על ידי תבוסתו. וכך לשון מדרש תנחומא (לך לך, ו):
"אמר הקב"ה אני מחבב את הגרים והרשעים הללו באים להזדווג לאברהם אבי הגרים? אוי להם שסופם ליפול לפניו הה"ד 'ויהי בימי אמרפל' ומי היה? זה נמרוד. ולמה נקרא שמו אמרפל על שאמר לאברהם 'פול לתוך כבשן האש'" [באור כשדים]:
[ב] כונתו של אברהם, כי הם באו לחסל דוקא אותו, כי הוא שמכריז על האמונה בהקב"ה, לכן מלחמת קודש היא דוקא לחסל אותם -
רעיון זה נמצא במדרש בבראשית רבה (מב, ב), ושם מפורש כי כל כוונתו של ארבע המלכים היתה למשוך את אברהם למלחמה, דוקא מפני שהיה המכריז לכל העולם כולו על מלכותו של הקב"ה. והיו הישרים שבדור צועקים על סכנה זו "ווי!":
"משל לאוהבו של מלך [=האוהב הוא אברהם] שהיה שרוי במדינה ובשבילו נזקק המלך למדינה. וכיון שבאו בדברים ליזקק לו אמרו 'אוי לנו שאין המלך נזקק למדינה כמו שהוא למוד, אם נהרוג את אוהבו'. הדא הוא דכתיב 'וישובו אל עין משפט היא קדש' אמר רבי אחא לא באו להזדווג אלא לתוך גלגל עינו של עולם, עין שעשתה מדת הדין בעולם הם מבקשים לסמותה. 'הוא קדש' א"ר אחא 'הוא' כתיב הוא שקדש שמו של הקב"ה בכבשן האש וכיון שבאו ברברים להזדווג לו התחילו הכל צווחים ווי".
[ג] אברהם יצא למלחמה כדי לקיים מצוות פדיון שבוים,
וזה הוא סעיף של "גמילות חסדים" שאברהם אבינו הטיף לעיקרון זה כל ימיו והיה מוכן למען עיקרון זה גם להסתכן. כך לשון המדרש (בראשית רבה מג, ב):
"'וישמע אברם כי נשבה אחיו', הה"ד (ישעיה לג, טו) 'אוטם אזנו משמוע דמים' [פירש מהרז"ו על המדרש: אינו רוצה לשמוע על שפיכת דם נקי]... אמר אברהם אצא ואפול על קידוש שמו של מקום".
[ד] אברהם אבינו הרגיש אחריות על שבייתו של לוט.
כי הרי אברהם אמר ללוט "הִפָּרֵד נא מעלי" (בראשית יג, ט) וממילא בחר לוט לָדוּר בסדום עיר של רשעים, והוא נלכד בשחיתותם. והדבר מזכיר דברי מהרי"ו (רבי יעקב וייל, נפטר שנת רי"ג, והוא תלמידו של מהרי"ל) בשו"ת שלו סי' קכ"ה, על מי ששלח שליח למרחקים לקיים שליחותו, והשליח נהרג בדרך, שעל המשלח לקיים כמה עניני תשובה על שבא מכשול על ידו. כך נציע כי הרגיש אברהם שעליו לתקן את המעוות, אפילו במסירות נפש.
[ה] בדרך המוסר, כאשר אדם מרגיש סלידה והתרחקות נפשית מאדם אחר, וחש שזה לא כדין, מציע ר' ישראל סלנטר שיעסוק בחסד אתו, למרות שזה בניגוד לנטייתו הטבעית, וכעצת רמב"ם בהל' דיעות פ"ב ה"ב. כך אברהם שסלד מלוט על פי המקרא "ויסע לוט מקדם" (בראשית יג, יא) והביא שם רש"י: "ומדרש אגדה הסיע עצמו מקדמונו של עולם, אמר 'אי אפשי לא באברם, ולא באלהיו'". ולכן כתשובת המשקל לסלידה זו כפה אברם את תכונתו ונטיית-לבו ויצא להצילו אפילו במסירות נפש.
[ו] מלחמת ד' מלכים נגד החמשה היא תופעה ראשונה בהיסטוריה של "מלחמת-עולם" כללית, של הֶרֶג המוני. כך כותב רש"ר הירש בביאורו לבראשית (יד, א). אוסיף על דבריו, שמא משום כך יצא אברהם להתנגדות מזוינת נגדם, לעצור שפך דם כללי. כי עד כה היו מקרי רצח, אבל בודדים (כמו קין להבל) וכאן מתחילה תופעה נוראה של רצח מאורגן, להרוג גם אזרחים של המדינה השכנה, גם נשים וטף. תופעה זו יש לעצור, ובכל מחיר!
אפשר שבזה יתפרש לנו מאמר חז"ל "וירק את חניכיו' הוריקן בדברי תורה" (נדרים לב, א), הסביר להם חשיבות הענין. אבל מאן דאמר השני האומר "הוריקן בזהב' כי היה נהוג בימים ההם לצאת למלחמה על ידי שכירי-חרב. היו אנשים שנלחמו בשצף-קצף, ובכל כוחותיהם, מתוך תאות כסף שהבטיחו להם. וכך היה בכל צבאות המעצמות העתיקות, יון, רומי ועוד. וידע אברהם שלמען כסף יהיו מוכנים לסכנה. ואין בזה איסור לגרום להם סכנה, כי גם מלך ישראל יוצא למלחמת הרשות, ומסכן חיי חייליו, כי בעניני מלחמה כך מנהג העולם, וכדברי הנצי"ב ב"העמק דבר" (דברים כ, ח).
והקב"ה נתן שכרו לאברהם כי במלחמה זו לא היה קרב פנים אל פנים כלל. כיון שהפתיע אותם אברהם בלילה, והתקיף את מחנה האויב מכמה כיוונים ("ויחלק עליהם לילה" –בראשית יד, טו) והאויב נס. וחיילי אברהם הכו בהם במנוסתם, הכו את הבורחים על נפשם. והצלחתו של אברהם היתה עצומה שהוא וחניכיו הלכו דרך ארוכה, מחברון (שבדרום ארץ ישראל) ועד לעיר "חובה" אשר משמאל לדמשק (היום חלק מסוריה); ובלשון מקרא "שמאל" הוא צפונה לדמשק, כהנחת מפות התקופה העתיקה. כלומר קו אוירי מחברון עד דמשק הוא 280 ק"מ. ודאי אין כביש ישר מכאן לשם אלא הדרך מתפתלת סביב להרים וכו' הרי המרחק היה רב עוד יותר. היו חניכי אברהם הולכי רגל. ודאי הרדיפה ערכה כמה שבועות!
כל זה היה נס גדול, שכר על יופי כוונותיו לשם שמים של אברהם אבינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
