ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- עבודת הקודש להחיד"א
- ציפורן שמיר
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- מצוות התפילה וערכה
ה אַחַר הַנָּחַת תְּפִלָּה שֶׁל רֹאשׁ יִכְרֹךְ שְׁלֹשָׁה כְּרִיכוֹת עַל אֶצְבַּע הָאֶמְצָעִי שֶׁהוּא הָאַמָּה כְּרִיכָה רִאשׁוֹנָה בְּפֶרֶק אֶמְצָעִי שֶׁל הָאֶצְבַּע וּכְרִיכָה ב' וְג' בְּפֶרֶק הַתַּחְתּוֹן.
ו יֵשׁ נוֹהֲגִים לוֹמַר בְּשָׁעָה שֶׁכּוֹרֵךְ הַג' כְּרִיכוֹת בְּאֶצְבַּע פְּסוּקֵי וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת ה' 2 . וְיִזָּהֲרוּ הַנּוֹהֲגִים כֵּן לוֹמַר הַבְּרָכוֹת שֶׁל שָׁחַר וּבִרְכוֹת הַתּוֹרָה מִקֹּדֶם.
ז כְּשֶׁחוֹלֵץ הַתְּפִלִּין יָסִיר קֹדֶם ג' כְּרִיכוֹת אֶצְבַּע וְאַחַר כָּךְ תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ בְּיַד שְׂמֹאל וּמְעֻמָּד (וְכֵן עִקָּר וּדְלָא כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַב סֹלֶת בְּלוּלָה דְּחוֹלֵץ שֶׁל אֶצְבַּע מְיֻשָּׁב וַהֲבֵאתִיו בְּסִפְרִי הַקָּטָן מַחֲזִיק בְּרָכָה סִימָן כ"ה וְנִשְׁמַט בְּסִפְרִי הַנִּזְכָּר לוֹמַר דְּהַנָּכוֹן לַחְלֹץ כְּרִיכוֹת אֶצְבַּע מֵעוֹמֵד שֶׁלֹּא כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַב הַנִּזְכָּר וְכֵן הַמִּנְהָג) וְאַחַר כָּךְ יַחֲלֹץ תְּפִלִּין דְּיָד מְיֻשָּׁב וְסִימָנָךְ כַּאֲשֶׁר יַחֲנוּ כֵּן יִסָּעוּ 3 .
ח אֵין לַחְלֹץ תְּפִלִּין עַד שֶׁיִּלְמֹד בָּהֶן אַחַר תְּפִלָּה אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט כִּי לֹא יִזְכֶּה הָאָדָם לִקְנוֹת חֶלְקֵי נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה אֶלָּא אִם כֵּן יִלְמֹד בִּתְפִלִּין וּבְיוֹתֵר בִּתְפִלִּין שֶׁל רַבֵּנוּ תָּם. וַאֲנָא נַפְשַׁאי כְתַבִית 4 הָכִי מִסְּבָרָא בְּרֵישׁ קוּנְטְרֵס מוֹרֶה בָּאֶצְבַּע וְעַתָּה רָאִיתִי לְגָדוֹל אֶחָד כַּנֻּסָּח הַזֶּה.
ט יָכוֹל לְהַנִּיחַ הַתְּפִלִּין עַל הַסִּדּוּר וּדְלָא כְּהַסֵּפֶר מאירת עיניים סימן פ"ז 5 .
יוד כְּשֶׁיּוֹצֵא מִבֵּיתוֹ מְעֻטָּף בְּטַלִּית וּמְעֻטָּר בִּתְפִלִּין לָלֶכֶת לְבֵית הַכְּנֶסֶת יִשָּׁק הַמְּזוּזָה וִיכַוֵּן בְּשֵׁם שַׁדַּי וַאֲחוֹרָיו שֵׁם כה"ת 6 לְהַכְנִיעַ יֵצֶר הָרַע וִיכַוֵּן כִּי יֵצֶר בְּמִלּוּי יוֹד צָדִי רֵישׁ סוֹפֵי תֵּבוֹת שַׁדַּי וְאֶמְצַע הַתֵּבוֹת יוד לְבַטֵּל מַחְשְׁבוֹת רָעוֹת. וַאֲנִי נָהַגְתִּי לוֹמַר שַׁדַּי יַצִּילֵנִי מִיֵּצֶר הָרַע וּמִכָּל חֵטְא וּמִכָּל לָשׁוֹן הָרַע וְכַעַס וּמִדּוֹת רָעוֹת וּמִכָּל צָרָה יְחַלֵּץ (יחל"ץ רָאשֵׁי תֵּבוֹת יֵצֶר חֵטְא לָשׁוֹן הָרַע צָרָה) עָנִי בְעָנְיוֹ 7 כְּדִכְתִיב וְהָיָ"ה שַׁדַּ"י בְּצָרֶיךָ 8 (יְכַוֵּן כִּי הֲוָיָה מִבִּפְנִים וְשַׁדַּי מִבַּחוּץ דְּהוּא פְּנִים דְּשֵׁם כה"ת) וְיֵשׁ מִי שֶׁכָּתַב שֶׁיֹּאמַר פָּסוּק שְׁמַע יִשְׂרָאֵל בִּמְזוּזָה וּמוֹעִיל מְאֹד.
י"א פָּרָשַׁת הָעֲקֵדָה יֹאמַר בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה וְיָשִׂים עֵינָיו וְלִבּוֹ עַד כַּמָּה מַגַּעַת עֲבוֹדַת ה' שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם גָּמַר בְּלִבּוֹ בְּלֵב שָׁלֵם וְשָׂמַח לִשְׁחֹט בֶּן יָחִיד אֲשֶׁר אֲהֵבוֹ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ וּלְהַעֲלוֹתוֹ עוֹלָה. וְיִצְחָק אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בֶּן ל"ז שָׁנָה סְבַר וְקִבֵּל וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּיו בְּרָצוֹן גָּמוּר. וּבִמְרִירוּת יְאַנַּח עַל קִצּוּרוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ מְאֹד מְאֹד. וְיִתְעוֹרֵר הִתְעוֹרְרוּת קָדוֹשׁ לִזָּהֵר מִכָּאן וּלְהַבָּא לְיִרְאָה אֶת ה' רָצוּף אַהֲבָה 9 .
י"ב כְּשֶׁיֹּאמַר וַיַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ יְכַוֵּן שֶׁיַּעֲקֹד ה' שָׂרֵי מַעֲלָה שֶׁהֵם מְקַטְרְגִים עַל יִשְׂרָאֵל.
י"ג סְגֻלַּת הָעֲקֵדָה לִכְבֹּשׁ הַדִּין וְלָכֵן יִתְאַמֵּץ בְּכַוָּנָתָהּ וְכָתְבוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דְּאִם שָׁב בִּתְשׁוּבָה בְּכַוָּנַת הָעֲקֵדָה יְכֻפַּר עֲוֹנוֹ. (וְעַיֵּן בְּסוֹף קֶשֶׁר גּוּדָל בְּהַנְהָגוֹת אוֹת ג').
י"ד פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת יְכַוֵּן בּוֹ הַרְבֵּה כִּי הִפְלִיגוּ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת וַיַּקְהֵל דַּף רי"ח מְאֹד בָּזֶה וְזֶה לְשׁוֹנוֹ מִלָּה דָּא גְּזֵרָה קָיְמָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּכָל מַאן דְּאִסְתַּכַּל וְקָרֵי כָּל יוֹמָא פָּרַשְׁתָּא דִּקְטֹרֶת יִשְׁתַּזֵּב מִכֹּל מִלִּין בִּישִׁין חָרְשִׁין דְּעָלְמָא וּמִכָּל פִּגְעִין בִּישִׁין וּמֵהִרְהוּרָא בִּישָׁא וּמִדִּינָא בִּישָׁא וּמִמּוֹתָנָא וְלָא יְתַזֵּק כֹּל הַהוּא יוֹמָא דְּלָא יְכִיל סִטְרָא אַחְרָא לַשָּׁלְטָאָה עָלֶיה וְאִצְטְרִיךְ דִּיכַוֵּן בַּה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אִי בְּנֵי נָשָׂא הֲווֹ יָדְעִין כַּמָּה עִלָּאָה עוֹבָדָא דִּקְטֹרֶת קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲווֹ נָטְלִי כֹּל מִלָּה וּמִלָּה מִנַּהּ וַהֲווּ סָלְקִין לַהּ עֲטָרָה עַל רֵישַׁיְהוּ כְּכִתְרָא דְּדַהֲבָא וְכוּ' וְאִי יְכַוֵּן בַּהּ בְּכָל יוֹמָא אִית לֵהּ חוּלָקָא בְּהַאי עָלְמָא וּבְעָלְמָא דְאָתֵי וְיִסְתַּלֵּק מוֹתָנָא מִנֵּהּ וּמֵעָלְמָא וְיִשְׁתַּזֵּב מִכֹּל דִּינִין דְּהַאי עָלְמָא מִסִּטְרִין בִּישִׁין וּמִדִּינָא דִּגְהֵינָם וּמִדִּינָא דְּמַלְכוּתָא אַחֲרָא עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ אִמְרֵי קָדוֹשׁ 10 .
ט"ו הַדְּבָרִים עתיקי"ם 11 לְשׁוֹן הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ מַמָּשׁ שֶׁלֹּא כְּדַרְכֵּנוּ בְּקֻנְטְרֵסִים אֵלּוּ לְהַלְהִיב נֶפֶשׁ אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל עַיִן בְּעַיִן יִרְאֶה 12 הַפְלָגַת הַשֶּׁבַח הַזֶּה וּמִזֶּה יַשְׂכִּיל לְכַוֵּן בּוֹ הַרְבֵּה וּלְאוֹמְרוֹ בְּשִׂמְּחָה לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵנוּ וְלֹא יְכַוֵּן לְתוֹעֶלֶת עַצְמוֹ חַס וְשָׁלוֹם.
ט"ז כְּשֶׁאוֹמֵר אֵל נְקָמוֹת ה' אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ יְכַוֵּן מְאֹד שֶׂה' יִנְקֹם נִקְמַת עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מְלוּכָה וְגוּפִין קַדִּישִׁין יְבָרְרוּ נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה אֲשֶׁר בְּעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה וְזֶהוּ הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים (וְאֶפְשָׁר כִּי הַסִּטְרָא אַחְרָא בְּעֵת הֲרִיגָתָם קִבְּלָהּ כֹּל הַקְּלָלוֹת וְכוּ' כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בְּסֵפֶר עֵמֶק הַמֶּלֶךְ בְּאֹרֶךְ לְזֶה אָמַר הָשֵׁב גְּמוּל וְכוּ' עַד מָתַי וְכוּ').
טו"ב יִתְעוֹרֵר מְאֹד בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה וְהַכְנָעָה וְשִׂמְחָה לוֹמַר כֹּל הַזְּמִירוֹת וּבִפְרָט ה' מֶלֶךְ. וְיִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִבְלֹעַ הַתֵּבוֹת אוֹ הָאוֹתִיּוֹת וּבִפְרָט הָאַזְכָּרוֹת. וְיֵדַע נֶאֱמָנָה כִּי בְּכֹל אוֹת וְתֵבָה יֵשׁ סוֹדוֹת נוֹרָאוֹת לְהַפְלִיא. וְדַי לָנוּ צֶעַ"ר בַּנֶּגַע 13 כי לֹא אִתָּנוּ יֹדֵעַ עַד מָה 14 בְּסֵדֶר עֲלִיַּת הָעוֹלָמוֹת וְהַיִּחוּד הָעֶלְיוֹן עַל פִּי מִדוֹתָי"ו 15 וּתְכַסֶּנּוּ כְּלִמָּתֵנוּ וּלְפָחוֹת נִזָּהֵר לוֹמַר הַתֵּבוֹת בְּמִסְפָּרָם כַּמִּשְׁפָּט וּלְהָבִין פְּשָׁטָן בְּיִרְאַת ה' וְלֵדַע דֶּרֶךְ כְּלָל כִּי הַכֹּל סוֹדוֹת עֲמֻקִּים וּלְצֹרֶךְ הַיִּחוּד.
ח"י מָה מְאֹד הִפְלִיגוּ בַּאֲמִירַת לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת 16 בְּצִיּוּר מְנוֹרָה וְכָתְבוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁשְּׂכָרוֹ רַב וְעָצוּם. וְרָאִיתִי קוּנְטְרֵס בִּכְתָב יָד לָרִאשׁוֹנִים בָּזֶה בְּסוֹדוֹתָיו וְתוֹעֲלוֹתָיו. וּלְפָחוֹת לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵנוּ נֹאמַר אוֹתוֹ בְּכַוָּנָה בְּצִיּוּר מְנוֹרָה כָּתוּב עַל קְלָף.
י"ט שֶׁבַח בָּרוּךְ שֶׁאָמַר רָם וְנִשָּׁא וְגָבֹהַּ מְאֹד וְצָרִיךְ לְאוֹמְרוֹ בְּנֻסָּח שֶׁל פ"ז תֵּבוֹת וְלֹא יַשְׁתֶּנָּה בְּשׁוּם זְמַן בַּל תּוֹסִיף וּבַל תִּגְרַע. וְאִם הַקָּהָל יֹאמְרוּ נֻסָּח אַחֵר הוּא יֹאמַר בְּצִנְעָא נֻסָּח שֶׁל פ"ז תֵּבוֹת כִּי יֵשׁ בּוֹ סוֹדוֹת עֲמֻקִּים כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ גּוּרֵי הָאֲרִ"י זצ"ל.
ך אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל הָאוֹמֵר תְּהִלָּה לְדָוִד בְּכָל יוֹם מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא לָכֵן צָרִיךְ לְכַוֵּן וּלְהָבִין לְפָחוֹת פְּשַׁט הַדְּבָרִים וְשִׁבְחֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּבְ יָכוֹל 17 . שֶׁאִם אוֹמְרוֹ וְלִבּוֹ בַּל עִמּוֹ. וְקַל וָחֹמֶר אִם יֹאמְרֶנּוּ בִּמְרוּצָה כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ 18 . בִּמְקוֹם רִנָּה תְּהֵא רְעָדָה 19 וְעֲנֹשׁ יֵעָנֵשׁ 20 חַס וְשָׁלוֹם.
כ"א אָמְרוּ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְעוֹרֵר בַּאֲמִירַת פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְיִרְאָה אֶת ה' בְּכֹל לִבּוֹ.
כ"ב בַּאֲמִירַת וַיְבָרֶךְ דָּוִד כְּשֶׁמַּגִּיעַ לְוַאַתָה מוֹשֵׁל בַּכֹּל יִתֵּן ג' פְּרוּטוֹת לִצְדָקָה הַב' בְּבַת אַחַת וְאַחַר כָּךְ הַשְּׁלִישִׁית וְסוֹדָם נִשְׂגָּב.
כ"ג בַּגְּמָרָא אָמְרוּ רַבִּי אֶלְעָזָר יָהֵיב פְּרוּטָה לְעָנִי וַהֲדַר מְצַלֵּי דִּכְתִיב אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ 21 וְיֵשׁ לִרְמֹז כִּי רָאשֵׁי תֵּבוֹת צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ 22 הוּא צלי כִּי בַּתְּחִלָּה צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ שֶׁיִּתֵּן צְדָקָה וְאַחַר כָּךְ צַלִּי 23 . אִי נָמֵי אֶפְשָׁר כִּי עַל יְדֵי הַתְּפִלָּה צֶדֶק שֶׁהִיא מַלְכוּת לְפָנָיו יְהַלֵּךְ פָּנִים בְּפָנִים וְיָשֵׂם לדר"ך פעמי"ו 24 וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין 25 בְּסוֹד יִשְׁנֶה.
כ"ד הִפְלִיגוּ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בַּאֲמִירַת שִׁירַת הַיָּם וְסוֹדָהּ אַחַר פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה שֶׁהוּא עִלּוּי מְאֹד וְנַחַת רוּחַ לִשְׁכִינַת עוּזֵּנוּ וְעַל כֵּן צָרִיךְ לְאוֹמְרָהּ בְּשִׂמְחָה רַבָּה וּבִנְעִימָה וִיצַיֵּר בְּדַעְתּוֹ כְּאִלּוּ עוֹמֵד בַּיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם וְהַמִּצְרִים נִטְבָּעִים וְהוּא נִצּוֹל וְהוּא סְגֻלָּה לְכַפָּרַת עֲוֹנֹתָיו כַּיָּדוּעַ.
כ"ה אֲמִירַת יִשְׁתַּבַּח צָרִיךְ לוֹמַר מִן שִׁיר וְשִׁבְחָהּ עַד וּמַלְכוּת וְעַד בִּכְלָל בְּלִי שׁוּם הֶפְסֵק וְכֹל הַמַּפְסִיק כָּרוֹז יוֹצֵא מַאן דְּפַּסֵּיק יִתְפְּסָּק וּבַל יִרְאֶה גֵּאוּת ה' חָס וְשָׁלוֹם 26 .
כ"ו כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּיָחִיד יֹאמַר בָּרַיְתָא זוֹ אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא בְּכָל יוֹם שַׁחֲרִית מַלְאָךְ אֶחָד פּוֹתֵחַ פִּיו וְאוֹמֵר ה' מֶלֶךְ ה' מָלַךְ ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְבָרְכוּ וּכְשֶׁמַּגִּיעַ לְבָרְכוּ חַיָּה אַחַת עוֹמֶדֶת בָּרָקִיעַ וּשְׁמָהּ יִשְׂרָאֵל וְחָקוּק עַל מִצְחָהּ יִשְׂרָאֵל עוֹמֶדֶת בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ וְאוֹמֶרֶת בָּרְכוּ אֶת ה' הַמְבֹרָךְ וְכֹל גְּדוֹלֵי 27 מַעֲלָה עוֹנִים וְאוֹמְרִים בָּרוּךְ ה' הַמְבֹרָךְ לְעֹלָם וָעֶד.
כ"ז וְזֶה לֹא יַעֲשֶׂה אֶלָּא בְּאֹנֶס גָּדוֹל כְּגוֹן שֶׁהוּא בַּדֶּרֶךְ אוֹ שֶׁהוּא חוֹלֶה אֲבָל אִם אֵין לוֹ אֹנֶס גָּדוֹל לֹא יַעֲשֶׂה בְּנַפְשׁוֹ שֶׁקֶר לְבַטֵּל תְּפִלָּה בְּצִבּוּר שֶׁמְּבַטֵּל כַּמָּה מִצְוֹת וְעָנְשׁוֹ גָּדוֹל וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּמִּדְרָשׁ כּוֹנֵן מִי שֶׁמְּגָרַע אָמֵן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא וּבָרְכוּ חַיָּב נִדּוּי.
כ"ח קְרִיאַת שְׁמַע בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ הִפְלִיג בְּעֹנֶשׁ מִי שֶׁאֵינוֹ מִכַּוֵּן וְשֶׁבַח גָּדוֹל לִמְכַוֵּן כִּי פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה 28 מ"ב תֵּיבוֹת. וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ עַד וְשַׂמְתֶּם ע"ב תֵּיבוֹת. אֶת דְּבָרַי עַד הָאָרֶץ ן' תֵּיבוֹת. וַיֹּאמֶר עַד סוֹף עִם חֲזָרָת ש"ץ 29 ע"ב תֵּיבוֹת וְשָׁם נֶאֱמַר כִּי יֵשׁ מָדּוֹרִין וּמְמוּנִין בְּגַן עֵדֶן עַל זֶה בִּפְרָטוּת וּכְנֶגְדָּן חַס וְשָׁלוֹם עַיֵּן בַּזֹּהַר חָדָשׁ בְּאֹרֶךְ 30 .
כ"ט יִזָּהֵר מְאֹד בַּאֲמִירַת אֱמֶת וְיַצִּיב כְּתִקְנוֹ הַתֵּבוֹת כְּמִשְׁפָּטָן שְׁלֵמוֹת וְנִפְרָדוֹת וְאָמְרוּ בַּזֹּהַר כְּתִיבַת יָד הֱבִיאוֹ הָרַב הֶחָסִיד הַמְקֻבָּל מהר"ם ניגרין 31 בְּסֵפֶר הַיִּרְאָה כִּי אֶחָד חַלָּה מֵעֵת לְעֵת וּמֵת פִּתְאוֹם וְאָמַר קֹדֶם מוֹתוֹ הִנְנִי מֵת עַל שֶׁלֹּא נִזְהַרְתִּי בַּדְּבֵקִים שֶׁבֶּאֱמֶת וְיַצִּיב עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
ל כְּשֶׁיֹּאמַר עוֹזֵר דַּלִּים וְכוּ' תְּהִלּוֹת לְאֵל עֶלְיוֹן וְכוּ' יַעֲמֹד עַל עָמְדוֹ וְיָכִין גּוּפוֹ וְלִבּוֹ לְהִתְפַּלֵּל.
ל"א קֹדֶם אֲמִירַת אֱלֹהַי נְצֹר יֵשׁ לוֹמַר שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי וְאָז יִהְיֶה אָהוּב לְמַעְלָה וְנֶחְמָד לְמַטָּה וְיֹאמְרֶנּוּ בְּיִרְאָה גְּדוֹלָה וְלֹא יְצַפֶּה לְשׁוּם טוֹבָה חָלִילָה. וּכְשֶׁיָּעֲנֶה קְדֻשָּׁה יִסְגֹּר עֵינָיו וַיִּשָּׂאֵם לַמָּרוֹם שֶׁיֵּשׁ לוֹ נַחַת רוּחַ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִזֶּה וְהוּא מְקָרַב הַגְּאוּלָּה כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 32 וְיִהְיֶה בְּאֵימָה וְיִרְאָה בְּכָל לֵב וְלֹא יִזְעָק בַּעֲנִיַּת קְדֻשָּׁה כִּי הַזְּעָקוֹת הַלָּלוּ סִימָן לְמִעוּט הַיִּרְאָה וְהַכַּוָּנָה וּמְבַלְבֵּל אֲחֵרִים הַמְּכָוְנִים.
ל"ב וְהוּא רַחוּם 33 יֵשׁ לְאוֹמְרוֹ בְּקֵרוּב רַגְלַיִם כִּי הוּא כְּנֶגֶד י"ח בְּרָכוֹת וְיָבִין מָה שֶׁמּוֹצִיא מִפִּיו וְיִהְיוּ דְּבָרָיו רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים בְּהַכְנָעָה.
ל"ג אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וְכוּ' שֶׁאוֹמְרִים קֹדֶם הוֹצָאַת סֵפֶר תּוֹרָה הוּא וִדּוּי וְצָרִיךְ לְאוֹמְרוֹ מְעוּמָד.
ל"ד כְּרוֹב רַחֲמֶיךָ אֵל יְכַוֵּן כְּרוּב מִיכָאֵל שֶׁהוּא כְּרוּב וּמַרְאֶה אֶפְרוֹ שֶׁל יִצְחָק הַצָּבוּר עַל גַּבֵּי מִזְבֵּחַ שֶׁל מַעֲלָה וְזֶהוּ רַחֲמֶיךָ אֵל רָאשֵׁי תֵּיבוֹת 34 גִּימַטְרִיָה יִצְחָק וְהַשְּׁאָר אוֹתִיּוֹת מִיכָאֵל.
ל"ה נָהֲגוּ אַנְשֵׁי פְּרוֹבִינְצָא לוֹמַר בְּכָל יוֹם בְּסוֹף תְּפִלָּתָם ג' פְּסוּקִים אֵלּוּ: אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא 35 . עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם כִּי עִמָּנוּ אֵל 36 .
וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט 37 .
וְכָךְ הָיָה נוֹהֵג הָרַב הֶחָסִיד מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ הָרַב רַבִּי יְהוּדָה בֶּן שׁוּשָׁן כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַב מָנוֹת הַלֵּוִי דַּף קכ"א וְהָרַב מֹשֶׁה זְכוּת כָּךְ הָיָה מִנְהָגוֹ וּמוֹסִיף נֻסָּח זֶה רִבּוֹן הָעוֹלָמִים זָכֵּנוּ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ וּבַמִּצְוֹת וּגְמִילוּת חֲסָדִים וּלְהַשְׁכִּים בָּהֶם וּלְהָעָרִב וְזָכֵּנוּ לִרְאוֹת בְּבִנְיַן בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ הֶחֲרֶב אֱלֹהֵינוּ וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנוֹ וְכֻלֵּי עַד תְּמִידִין כְּהִלְכָתָן.
^ 1.אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ (תהלים סז ז). אר"ש היינו דיבור, על פי "וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו" (תהלים כא ג) כפי שגילה החיד"א במספר מקומות כגון "ותחת שלש רגזה ארש , ארשת שפתי הרמב"ן " (ברכי יוסף יורה דעה סימן רמ)
^ 2.הושע ב כא
^ 3.במדבר ב יז
^ 4.רבי יוחנן דידיה אמ' אנכי - א נא נ פשי כ תבית י הבית (שבת קה. ע"פ כת"י מינכן 95) וכאן במשמעות שכתב זאת מדעת עצמו
^ 5.ספר מאירת עיניים, חושן משפט סימן פז סעיף קטן מ – שכותב ששאר ספרים עדיפי מתפילין
^ 6.האותיות העוקבות אחר אותיות ש.ד.י.
^ 7.איוב לו טו
^ 8.איוב כב כה
^ 9.שיר השירים ג י
^ 10.איוב ו י
^ 11.וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים (דברי הימים א ד כב) כאן במשמעות של העתקה.
^ 12.עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה (במדבר יד יד)
^ 13.וְשֵׂעָר בַּנֶּגַע (ויקרא יג ג)
^ 14... וְלֹא אִתָּנוּ יֹדֵעַ עַד מָה (תהלים עד ט)
^ 15.זְקַן אַהֲרֹן שֶׁיֹּרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו (תהלים קלג ב)
^ 16.תהלים סז
^ 17.בדפוסי ליוורנו מופיעה המלה כביכול כשתי מילים. ובפירוש הון ועושר על המשנה סנהדרין ו' הסביר הרב רפאל עמנואל חי ריקי: כַּבְ יָכוֹל, פירושו בכ"ב אותיות התורה יכול אדם לומר כן
^ 18.במדבר ד כ
^ 19.שילוב של שני מקורות: "במקום רנה שם תהא תפלה" (ברכות ו.) "במקום גילה שם תהא רעדה" (ברכות ל:)
^ 20.עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה (שמות כא כב)
^ 21.תהלים יז טו
^ 22.תהלים פה יד
^ 23.צלי - יתפלל (ארמית)
^ 24.אולי רומז לדברי הזוהר "כיון דסדר צלותיה ושבחיה ושכינתא שרייא עליה יפוק דהא שכינתא אזדווגת בהדיה בגין דישתכח דכר ונוקבא דכר ונוקבא במתא דכר ונוקבא בחקלא הדא הוא דכתיב צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו" (זוהר בראשית מט:)
^ 25.וְהַמַּשְׂכִּלִים יָבִינוּ (דניאל יב י)
^ 26.זהר תרומה קלב.
^ 27.גדולי – זה הנוסח בדפוס ליוורנו התקס"ב ועוד
^ 28.ואהבת וכו'
^ 29.היינו המילים ה' אלוקיכם אמת שאומר השליח צבור
^ 30.זהר חדש רות נג.
^ 31.מהר"ם ניגרין – מופיע בספר שם הגדולים: בזמן מרן ב"י חיבר פי' ס' עבודה ועשה הגהות לספר היראה מרבינו יונה זצ"ל
^ 32.כמובא בב"י אורח חיים קכ"ה
^ 33.הנאמר בשני וחמישי אחר חזרת הש"ץ (מהר"י טירנא, הגהות המנהגים מנהג של חול סעיף י"ח)
^ 34.האותיות ר"ח מהמילה רח מיך גימטריא יצחק
^ 35.משלי ג כה
^ 36.ישעיה ח י
^ 37.ישעיה מו ד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
