ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
הכתוב איננו מסביר איך אברהם (אז אברם) ידע להיכן ללכת, להיכן לפנות? צפונה? דרומה? מזרחה? מערבה?
המדרש אכן מסביר שהמבוכה וחוסר הידיעה, הגבירו עוד יותר את עוצמת הניסיון. וז"ל: "אל הארץ אשר אראך, לא אמר ליה למקום פלוני זו נסיון בתוך נסיון יש אדם שהולך ואינו יודע לאיזו מקום הוא הולך, מה עשה נטל את כליו ואת אשתו וילך אברם כאשר דבר אליו" (מדרש תנחומא פרשת לך לך סימן ג).
ועדיין כיצד מצא אברהם את דרכו!
מדרש הגדול (שם) הציע: "אל תהי קורא אראך אלא אראיך, לארץ שעיני בה כל השנה, דכתיב עיני ה' אלהיך בה (דברים י"א, יב). מיד אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא הריני לפניך, אל המקום שאתה רוצה בו אני הולך".
הסבר זה של המדרש עונה על השאלה למה דווקא לארץ ישראל? אבל לא עונה על השאלה, היכן היא הארץ הזו?!
הרמב"ן (תלמידו של אברהם, שקיים גם הוא בגופו ציווי זה, לפני כשבע מאות וחמישים שנים), מסביר: "היה נודד והולך מגוי אל גוי ומממלכה אל עם אחר, עד שבא אל ארץ כנען ואמר לו לזרעך אתן את הארץ הזאת, אז נתקיים "אל הארץ אשר אראך"...ומפני זה אמר "ויהי כאשר התעו אותי אלהים מבית אבי" (להלן כ' יג), כי היה תועה כשה אובד (ע"פ תהילים קי"ט קעו)".
לדברי הרמב"ן, אברהם נדד ותעה בדרכים, בלי שידע את הכיוון הנכון, רק כשהגיע לארץ כנען, בישרו הקב"ה כי זו ארצו של עם ישראל.
זו גם דעתו של רבנו מיוחס (פרשן קדמון למקרא, מתקופת הראשונים). וז"ל: "אשר אראך. שאני מראה לך ומודיעך, והוא הוה המדבר לעתיד".
רבי יעקב בעל הטורים (בנו של הרא"ש) מצא רמז מעניין הפותח לנו דרך לתשובה חדשה: "אראך. בגימטריא בעננים (222). מלמד שהיו העננים הולכים לפניו ומראים לו הדרך".
נציע עתה בדרכו רמז נוסף, המופיע בכתוב ובדברי חז"ל, שהופך את התופעה לסימן קבוע.
חז"ל והראשונים כבר הפנו את תשומת לבנו כי הפתיחה של פרשתנו מופיעה שוב בפתיחה לפרשת העקידה: "וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ" (בראשית כ"ב ב). כאן יש כיוון "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה", אבל התשובה לשאלה על איזה הר, עדיין לא ניתנה. חז"ל מגלים לנו כיצד גילה אברהם את המקום. על הפסוק: "וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק" (בראשית (שם פסוק ד), מביא המדרש (ורש"י בעקבותיו): "מה ראה? ראה ענן קשור בהר" (בראשית רבה (פרשת וירא) פרשה נו סימן א).
אם כך, נסביר כי כשם שהענן סימן לאברהם אבינו את מקום העקידה, וממילא את מקום המקדש, ומקום יצירתו של אדם הראשון, כך העננים סימנו לאברהם אבינו את הדרך מחרן לארץ ישראל.
זהו הענן שהיה קשור מעל אוהלה של שרה, זה הענן שליווה את עם ישראל והנחה אותם ביציאת מצרים, זה הענן שירד על הר סיני, זה הענן שכיסה את המשכן וזה הענן שירד על המקדש בזמן חנוכתו, בימי שלמה המלך (רמב"ן).
זה הענן שאותו מסמלת הסוכה עבורנו כל שנה, זה הענן שאנו מתפללים כי נראה אותו בקרוב שוב קשור על ההר, ומתוך כך על כל ארץ ישראל, הארץ שעיני ד' בה כל השנה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
