ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
בעל ספר 'הלקח והלבוב' כותב "ואנכי עפר ואפר" בגימטריה 'שבת' (עם הנקודות).
רוצה לומר שבשבת קודש זוכים לענווה.
השפת אמת זיע"א מדייק מהנאמר בזוהר "שבת נותן ברכה לכל ימות החול על ידי שבשבת כל הברואים מתבטלין לשורשן". היינו, על ידי השביתה ממלאכה בשבת, יש ברכה לכל ימות השבוע.
ומקשה השפת אמת, איך דווקא על ידי שביתה יש ברכה, הרי ברכה מגיעה על ידי עמל ויגיעה?
ומתרץ, שיש לנו הגדרה חדשה למושג ענווה. ענווה, אין הכוונה לחוסר אמון בעצמי שמביא לידי בטלה ולידי שביתה.
אלא ענווה היא הבנה שאני כלי שדרכו מתגלה אלוקותו יתברך בבריאה. ומתוך כך להאמין בעצמי שיש לי את הזכות להיות שליח, להאיר מתוכי טוב ואור לסביבה.
רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א אומר, שמקובל לחשוב שמידת ענווה פירושה להיות 'שלומיאל'. ואינו כן, אלא ענווה אמתית משמעותה לקבל את המציאות איך שהיא, ובעיקר לקבל את עצמי איך שאני, להבין שכך הקב"ה החליט להתגלות בבריאה דרכי.
ידיעה זו גורמת לי לאהבה עצמית, שממלאת אותי במוטיבציה ורצון להביא ברכה לעולם עם הכשרונות שנתברכתי בהם, להשתלב בהנהגת הבורא עם הכלים העומדים לרשותי כדי להביא את העולם אל ייעודו.
אכן, בשבת אנו שובתים ממלאכה, אך זהו זמן איכות עבורנו, שנוכל להטעין את עצמנו בעושר רוחני לכל ימות השבוע, וזו הסיבה שששת הימים מתברכים משבת.
מפני שבשבת האדם עוצר ממרוץ השגרה ומתחבר ליוצרו, מזכיר לעצמו שיש בורא עולם שהוא בעל הכוחות כולם, שיש מנחה לעולם בכללותו וגם אותו בהשגחה נפלאה, כדי להשלים את התוכנית האלוקית.
שבת מלשון שביתה ומלשון תשובה, בשבת אני שובת כדי לשוב אל העצמיות שלי. סגולת השבת משפיעה על היהודי ענווה אמתית, והיא- להשלים עם מי שאני.
אני מעיד על הבריאה אבל בעיקר ראוי שאעיד על עצמי שאני קודש קודשים, 'אלוקי נשמה שנתת בי טהורה היא', אני חלק מתזמורת הרמונית שמנגנת ושרה את רצון ה' בעולם.
'ויהי אור' שיש לי כוח להצית מחדש את ניצוץ אור להביות האין סוף שבליבי ולהמליך אותו יתברך לעין כל.
את ההבנה הזו אנו למדים מאברהם אבינו שאמר על עצמו "ואנכי עפר ואפר", שיא הענווה, אבל ענווה שדרכה עשה ופעל- הפיץ דעת האמונה לכל עובר ושב, הקים הכנסת אורחים, התפלל עבור דורו, ולכן אומרים חז"ל(בראשית רבה ב, ג)"'ויהי אור' זה אברהם".
וממנו למדים על שבת, שובתים ממלאכה כדי שיהיה לנו את היכולת להתמלאות בתורה ובתפילה 'לתקן עולם במלכות שדי'.
תכונת הענווה מביאה את האדם לביטחון שבכל מקרה ומאורע שיארע עימו- טוב או חס ושלום להפך, לא ייחס לעצמו, אלא יקשר הכול לאמונה שיש כאן מנהיג לבירה שהחליט להתגלות דרכו באופן הזה ובצורה הזו, וכך להיות שותף במעשה בראשית.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.














