ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
בעל ספר 'הלקח והלבוב' כותב "ואנכי עפר ואפר" בגימטריה 'שבת' (עם הנקודות).
רוצה לומר שבשבת קודש זוכים לענווה.
השפת אמת זיע"א מדייק מהנאמר בזוהר "שבת נותן ברכה לכל ימות החול על ידי שבשבת כל הברואים מתבטלין לשורשן". היינו, על ידי השביתה ממלאכה בשבת, יש ברכה לכל ימות השבוע.
ומקשה השפת אמת, איך דווקא על ידי שביתה יש ברכה, הרי ברכה מגיעה על ידי עמל ויגיעה?
ומתרץ, שיש לנו הגדרה חדשה למושג ענווה. ענווה, אין הכוונה לחוסר אמון בעצמי שמביא לידי בטלה ולידי שביתה.
אלא ענווה היא הבנה שאני כלי שדרכו מתגלה אלוקותו יתברך בבריאה. ומתוך כך להאמין בעצמי שיש לי את הזכות להיות שליח, להאיר מתוכי טוב ואור לסביבה.
רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א אומר, שמקובל לחשוב שמידת ענווה פירושה להיות 'שלומיאל'. ואינו כן, אלא ענווה אמתית משמעותה לקבל את המציאות איך שהיא, ובעיקר לקבל את עצמי איך שאני, להבין שכך הקב"ה החליט להתגלות בבריאה דרכי.
ידיעה זו גורמת לי לאהבה עצמית, שממלאת אותי במוטיבציה ורצון להביא ברכה לעולם עם הכשרונות שנתברכתי בהם, להשתלב בהנהגת הבורא עם הכלים העומדים לרשותי כדי להביא את העולם אל ייעודו.
אכן, בשבת אנו שובתים ממלאכה, אך זהו זמן איכות עבורנו, שנוכל להטעין את עצמנו בעושר רוחני לכל ימות השבוע, וזו הסיבה שששת הימים מתברכים משבת.
מפני שבשבת האדם עוצר ממרוץ השגרה ומתחבר ליוצרו, מזכיר לעצמו שיש בורא עולם שהוא בעל הכוחות כולם, שיש מנחה לעולם בכללותו וגם אותו בהשגחה נפלאה, כדי להשלים את התוכנית האלוקית.
שבת מלשון שביתה ומלשון תשובה, בשבת אני שובת כדי לשוב אל העצמיות שלי. סגולת השבת משפיעה על היהודי ענווה אמתית, והיא- להשלים עם מי שאני.
אני מעיד על הבריאה אבל בעיקר ראוי שאעיד על עצמי שאני קודש קודשים, 'אלוקי נשמה שנתת בי טהורה היא', אני חלק מתזמורת הרמונית שמנגנת ושרה את רצון ה' בעולם.
'ויהי אור' שיש לי כוח להצית מחדש את ניצוץ אור להביות האין סוף שבליבי ולהמליך אותו יתברך לעין כל.
את ההבנה הזו אנו למדים מאברהם אבינו שאמר על עצמו "ואנכי עפר ואפר", שיא הענווה, אבל ענווה שדרכה עשה ופעל- הפיץ דעת האמונה לכל עובר ושב, הקים הכנסת אורחים, התפלל עבור דורו, ולכן אומרים חז"ל(בראשית רבה ב, ג)"'ויהי אור' זה אברהם".
וממנו למדים על שבת, שובתים ממלאכה כדי שיהיה לנו את היכולת להתמלאות בתורה ובתפילה 'לתקן עולם במלכות שדי'.
תכונת הענווה מביאה את האדם לביטחון שבכל מקרה ומאורע שיארע עימו- טוב או חס ושלום להפך, לא ייחס לעצמו, אלא יקשר הכול לאמונה שיש כאן מנהיג לבירה שהחליט להתגלות דרכו באופן הזה ובצורה הזו, וכך להיות שותף במעשה בראשית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
