ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
הדבר הראשון - חטא העגל. כמו שכתוב בתהילים (קו, כ) "תבנית שור אוכל עשב". הדבר השני - את יוסף הצדיק שנאמר עליו "בכור שורו הדר לו" (דברים לג, יז).
מה בעצם רצו היוונים? הם רצו לייאש ולהזכיר לעם ישראל את העוונות שלהם. חטא העגל - נכון חזרתם בתשובה, אבל עדיין לא תיקתנם את הפגם ואת הקלקול עד הסוף (שמות לב, לד).
את יוסף הצדיק הם רצו להזכיר, בגלל ראובן שחילל את יצועי אביו, ובעקבות כך הוא פתח בתשובה (בראשית רבה פד, יט), ועם זאת נלקחה ממנו הבכורה ועברה ליוסף - "בכור שורו הדר לו".
כלומר, היוונים רצו לומר לעם ישראל: לא משנה כמה תחזרו בתשובה, זה אף פעם זה לא יהיה בסדר מצד הקב"ה, הקב"ה לא מקבל את התשובה עד הסוף, הם רצו להכניס ייאוש עצום בתוך ליבות נשמות ישראל - אתה יכול לעשות מצוות ומעשים טובים, אתה יכול לחזור בתשובה, אבל זה לא באמת מועיל במאה אחוז.
אומרים חז"ל (גמרא שבת פח, ע"ב) שכשמשה רבנו עלה למרום לקבל תורה, באו המלאכים לקטרג לפני הקדוש ברוך ואמרו לו "מה אנוש כי תזכרנו" (תהלים ח, ה)? למה אתה הולך לתת לבשר ודם את התורה? הרי הם יחטאו. אל תתן למשה רבנו את התורה שיעביר לעם ישראל, הם בני אדם עם חומריות ויצריות, זה לא יעבוד.
אמר לו הקב"ה למשה "אחוז בכיסא כבודי ותן להם תשובה" ואמר בעל ה'אור גדליהו' זצ"ל, אביו של מחבר הספרים 'הלקח והלבוב', רעיון עצום: הקדוש ברוך הוא אומר למשה רבנו, תגיד להם שיש תשובה שמגעת עד כסא הכבוד!
לא משנה כמה יהודי חס שלום יקלקל בכוונה או לא בכוונה, יהודי זה יהודי, תמיד יש לו קשר ואהבה אל אביו שבשמים, כי ימינו תמיד פשוטה לקבל שבים.
וזו התשובה למלכות יון. יון רצו לייאש את עם ישראל כמו שאומר דוד המלך בתהלים (סט, ג) "טבעתי ביון מצולה ואין מעמד", הם רצו להכניס את עם ישראל לייאוש עמוק.
אם נשים לב, קליפת יון היא מתוחכמת - המילה יון מתחילה באות י', אחריה האות ו', ובסוף האות ן'. היינו, היצר הרע מתחיל בדברים קטנים - הוא מראה לך כמה אתה לא בסדר בעניין אחד, ולייאש אותך בעניין אחר, ולבסוף לאבד את התקווה. וכך, יהודי בלי לשים לב מתקרר ונופל לנ' - חמישים שערי טומאה.
מובא בספרי ברסלב (כוכבי אור, חכמה ובינה) ש'נחמן' - רבינו נחמן מברסלב זיע"א הוא אותיות 'מוח נ', שער החמישים של הקדושה.
אם יון זה שער החמישים של הטומאה שזה הייאוש, כנגדו רבנו נחמן הוא שער החמישים של הקדושה, שהרי הוא אמר 'אין ייאוש בעולם כלל", הקב"ה אוהב אותך, שמח בך ורוצה כל עבודה שלך, לכן אל תתייאש.
אומר ה'שפת אמת' זיע"א (חנוכה, תרנ"ח) שזו הסיבה שאנחנו מדליקים נר חנוכה בפתח הבית. להורות שני דברים: האחד הוא שלכל יהודי בחנוכה נפתח פתח של תשובה, פתח קטן אפילו של מעשה טוב גודל וצומח.
הדבר השני הוא, הפתח של התשובה לכל היהודים שעומדים בחוץ, להורות להם שתמיד הם יכולים לחזור הביתה, לתוך מחנה ישראל כי אין ייאוש בעולם.
מובא בספרים הקדושים שימי חנוכה ובפרט הנר השמיני 'זאת חנוכה' הם המשך לימים הנוראים, חלה עליהם קדושה עצומה כמו יום הכיפורים, וניתנת לאדם היכולת לחתום את עצמו מחדש בספרן של צדיקים. זהו יום גבוה ונשגב שאפשר לפעול בו ישועות ברוחניות ובגשמיות.
ביום זה קוראים בתורה 'ביום השמיני נשיא לבני מנשה גמליאל בן פדהצור'. ופרש 'הלקח והלבוב' - מנשה לשון נשיה על שם השכחה. במשך הזמן יהודי עלול להגיע למצב ששוכח את אביו שבשמים, או שהיצר הרע מכניס בלבו מחשבות שכביכול הקב"ה שכח אותו.
לכך באים ימי חנוכה ומזכירים לנו 'גם לי אל' - גם לי יש שייכות וקשר אל בורא עולם, אני לא רוצה לשכוח אותו, ואני מאמין באמונה שלמה שהקב"ה גם לא שכח אותי. אני מאמין שאני עדיין קרוב לאבא בשמים ויש לי חיבור אמתי ונצחי אתו, קשר בל ינותק לעד, והידיעה הזו משפיעה על האדם ישועה 'פדה - צור'.
שנזכה בחג הזה לאור של תשובה, אור של אהבה ואור של שמחה, ועל ידי זה נזכה לגאולה השלמה אמן ואמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
