ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
השניים היו אנשים מחושבים מאוד וצנועים מאוד, והם ידעו את הסוד שעדיף "פת חריבה ושלווה בה", מבית מלא כל טוב, שבו לחוצים כל העת מדאגות כלכליות ליום מחר. וכך בחרו השניים להסתפק במועט, לאכול מאכלים פשוטים מאוד, לוותר על רכישת בגדים חדשים, ואף ללבוש בגדים חמים בבית הקר כדי לחסוך את הוצאות החשמל על חימום הבית.
השמחה שררה בביתם, מפני שהאהבה ביניהם ולהט המסירות ללימוד התורה הקדושה, חיממה והאירה את ליבותיהם. ובכל זאת, הייתה גם צביטה קטנה בלב. המחסור העיק מעט ויצר קצת מחנק. כדי להפיג את הקושי, נטלה האישה כמה מצרכים יוקרתיים יותר, שאותם הם לא יכלו לרכוש ולאכול בקביעות, ושמה אותם במקפיא. בכל פעם שהיה קצת קשה, הם הסתכלו על המוצרים שבמקפיא, והרגישו טוב בלב- הנה, יש פת בסלם! הם ממש עשירים! (ולמרות שבשביל כולם, אלו מאכלים רגילים מאוד, הרי שבשבילם זה היה יקר, והם חשו שמי שאוכל מאותם מאכלים, הוא ממש עשיר).
בהמשך, מצבם הכלכלי הוטב, והיה בכוחם לקנות בקביעות את אותם מוצרים שנשמרו במקפיא, ואפילו לאכול אותם.
לימים, כשהם שוחחו על מצבם הכלכלי באותה שנה ראשונה, אמרה האישה – האמת, שזה היה קשה, אך הרווחנו מכך רווח גדול לכל החיים. מאז, אנחנו תמיד עשירים! כל פעם שאני רואה את אותם מאכלים יוקרתיים, אני מרגישה עשירה. מי שמתחיל ישר ממקום גבוה, לא יודע להעריך את מה שיש לו, אך מי שהתחיל ממקום נמוך, וטיפס למעלה, הוא תמיד עשיר!
ובאמת, ספור זה שיכול לקרות לכל אחד מאיתנו, הוא גם משל על תולדות עם ישראל, ויכול לשפוך אור על אחד מיסודות היהדות. כידוע, אנו מזכירים תדיר את יציאת מצריים. ואף הקדוש ברוך הוא, כשמתגלה אלינו וצווה לנו את תורתו הקדושה, מציג, כביכול, את עצמו – "אנוכי ה'... אשר הוצאתיך מארץ מצריים".
כלומר, ה' מדגיש כלפינו את יציאת מצריים ולא את בריאת העולם. יש כאן הדגשה שעבודת ה' נובעת כביכול מכוח יציאת מצריים יותר מאשר מכוח בריאת העולם. וודאי, עומקים רבים יש בדבר, וביניהם ההסבר שנתן ספר הכוזרי, על כך שביציאת מצריים ה' התגלה אלינו, ועינינו ראו ולא זר, לעומת בריאת העולם שלא ראינו בעינינו.
אך מצאנו עומק נוסף בדבר, לפי דברים שכותב בעל התניא (ליקוטי אמרים חלק שני - חינוך קטן) שיש דרך להגיע לאהבת ה', "כשיבין וישכיל בגדולתו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא... כאשר יוכל שאת בשכלו ומה שלמעלה משכלו, ואחר כך יתבונן באהבת ה' הגדולה ונפלאה אלינו לירד למצרים ערות הארץ להוציא נשמותינו מכור הברזל שהוא הסטרא אחרא, רצה לומר לקרבנו אליו ולדבקנו בשמו ממש... דהיינו שרוממנו מתכלית השפלות והטומאה לתכלית הקדושה... אזי כמים הפנים אל פנים, תתעורר האהבה בלב כל משכיל ומתבונן בענין זה בעומקא דלבא, לאהוב את ה' אהבה עזה ולדבקה בו בלב ונפש".
כלומר, כשאדם יתבונן באהבת ה' אלינו בכך שהוציאנו ממצריים, ממצב של תכלית השפלות מבחינה רוחנית (וגשמית) למצב גבוה מאוד, הרי האדם יאהב את ה' בחזרה, שהרי כמים הפנים לפנים. כשהאדם מרגיש שאוהבים אותו, הוא אוהב בחזרה.
וכאן אפשר לשאול – למה התניא מדבר על יציאת מצריים ולא על בריאת העולם? הרי אפשר גם להתבונן בכך שה' ברא את העולם והיטיב לנו?
ואפשר לענות, לאור דברינו, אדם מתפעל יותר מדברים שלא היו לו בהתחלה, מאשר מדברים שהיו לו תמיד. בבריאת העולם קיבלנו את הכל בהתחלה, לעומת זאת ביציאת מצריים, הרי שבתחילה היינו עניים ועבדים הן בגשמיות והן ברוחניות, ואחר כך נושענו והפכנו לעשירים, ועל כך אנו מודים לה' יותר, ומרגישים באהבתו אלינו.
וכך אנו עם ישראל בכל הדורות. אנו עם מיוחד. לכל העמים פשוטה העובדה שיש להם ארץ וביטחון וכן הלאה, אבל אנו עם ישראל, עם שגלה כל כך הרבה שנים, יודעים להעריך ולהודות על כל דבר, כי אצלנו שום דבר לא מובן מאליו.
שנזכה תמיד להודות לה' ולהיות עשירים!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.














