ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מזל טוב בת פרחה
אלא, הלימוד מכך הוא ממה שמובא בספר 'שערי קדושה' לרבי חיים ויטאל זיע"א שיסוד המים הוא תאווה לדברים גשמיים. וקריעת ים סוף היא סמל לשבירת יסוד המים, לבטל את החמדה. כל זה בא ללמד את בני ישראל שעמדו על שפת הים והאמינו כי יש ביכולתם לצאת ממצרים, אבל לא האמינו בעצמם שטומאת מצרים תצא מהם.
לכן, לפי ההסבר הנ"ל מובן הטעם שיצאו באותו הצד שנכנסו, כי מהות קריעת ים סוף היא להראות לבני ישראל שיש לכל אחד יכולת לשנות את הטבע שלו, לקרוע את הים ולבטל את התאווה השלילית.תוב בתהלים (קלו, יג) "לגוזר ים סוף לגזרים", וחז"ל דורשים שלכל שבט נקרע שביל אחר בים. 'השפת אמת' זיע"א מחדש לנו חידוש עצום: "ולא זו בלבד, רק כל איש ישראל ראוי לקרוע הים בשבילו".
עם זאת, עלול היצר הרע לייאש את נפש האדם באומרו, כי כל זה נאמר לדור המדבר, דור דעה, שהיו להם נשמות גדולות שזכו לקבל את התורה. אבל אתה במצבך, איך ראוי שיקרע הים עבורך, ואיך תוכל לקרוע את ים התאווה שהנך שקוע בו.בעל ספר 'באר מים חיים' מביא את דברי המדרש כי דתן ואבירם לא נמצאו בשעת קריעת ים סוף אלא באו אחר כך, ונקרע עבורם הים במיוחד. ויש בדבריו אלו לימוד עצום לחזק ליבות נשברים שחושבים על העבר שלהם ונעשים מלא ייאוש ועצבות, והיצר הרע אומר להם שהכול אבוד. הרי מי לנו רשעים יותר מדתן ואבירם שחלקו על משה ואבדו בעדת קרח, ולאלו הרשעים נקרע הים. וזה להורות החשיבות הגדולה שיש לכל נפש מישראל שיכול להתחיל מחדש לבקוע את הים הפרטי שלו.
כאשר אדם רוצה לקחת חיזוק לשוב אל ה', בעת שעולה על דעתו הניסיונות המרובים העומדים נגדו, ואת מה שעבר עליו כל השנים, ורוצה לדעת שיש ביכולתו לצאת מכל המיצרים שלו, יתבונן בזה שנקרע הים אף לדתן ואבירם, ולהאמין שנשאר זה הכוח בכל יום ויום לעבור את הים, לכל יהודי באיזה מצב שיהיה.
מובא בספר 'מאור ושמש' דברי חז"ל על הפסוק "אז ישיר משה"- מכאן לתחיית המתים מן התורה, שהכוונה שאז ניתנה לבני ישראל האמונה בתחיית המתים. ממילא, לפי דבריהם ז"ל קריאת התורה בשבת זו, וכן קריאת שירת הים בכל יום מעוררות באדם את האמונה בתחיית המתים.
ויש להוסיף, שנכללת באמונה זו גם האמונה ביכולתו להחיות את עצמו. ידוע שחז"ל דימו רשעים למתים. עניין תשובה הוא תחיית המתים, כלשון הפסוק ביחזקאל (יח, לב) 'והשיבו וחיו', ויש לנו התחזקות עצומה מקריעת ים סוף שיש כוח להשיב החיות אפילו במת.
ודבר זה עוקר מהאדם את הייאוש שבראות מצבו ביהדות חושב שאין לו תקווה, הרי האמונה בתחיית המתים מלמדת שיש לכל אדם תקווה לשוב אל ה', כי יסוד התשובה הוא שהאדם נולד מחדש והופך לאיש אחר.
אנו נמצאים באמצע ימי השובבי"ם. עברו כבר קרוב לארבעה שבועות, והקב"ה ברוב רחמיו נתן לנו את יום ט"ו בשבט בימים אלו לאמץ רוחנו, וכן את הקריאה של שירת הים בפרשתנו שיש בו לימוד גדול לימים אלו כנ"ל.
האדם סובר בדעתו- הנה רוב ימי השובבי"ם עברו והוא עומד על מקומו הראשון. היצר הרע מחלישו במחשבות פסולות שאין לו עוד יכולת לשנות את דרכו. חושב האדם על עצמו 'וילך שוב"ב' (ישעיה נז, יז), שהפרשיות ש'מות ו'ארא ב'א ב'שלח הלכו כבר לאיבוד, ואיך יכול עכשיו להתחיל מחדש לשוב ולהתחזק. לכן, הקב"ה שלח את יום ט"ו בשבט שבו אנו יכולים להתעורר מחדש, לנצל ימים קדושים ונעלים אלו לשוב ולתקן חטאות נעורים.
כותב בעל ספר 'הלקח והלבוב': "הרי העצים והאילנות בזמן החורף הם יבשים לגמרי, ונראה לעין כאילו עוד לא יצמחו מהם לא ענף ולא פרי, ונראה כאילו מת האילן. וביום ט"ו בשבט נכנס שרף לתוך האילנות ונכנס בהם חיות, שמזה, יהיו האילנות מלבלבין בניסן.
ביום זה יש לימוד ל'האדם עץ השדה' (דברים כ,יט) החושב על עצמו כי הוא עץ יבש, ואין בו עוד לחלולית דקדושה, ואין ביכולתו לשוב אל ה', כי אף שנראה כעץ יבש, אבל עדיין נשאר בו נקודה קדושה שממנה יכול לבנות את עצמו מחדש ולהחיות את עצמו".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
