ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- אהבת ה'
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
מצות עשה לאהוב השם יתברך בכל ליבו ובכל נפשו ובכל מאודו שנאמר "ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך".
מצוה לספר
הבגדים שלא כובסו
"אני לא יכול להתאפק יותר", סח ר' לוי יצחק מברדיטשב למשמשו, "אני חייב כבר לשהות שבת אצל ר' ברוך ממז'בוז', נכד הבעל שם טוב הקדוש". השמש הסתכל במבט מלא תמיהה ברבו, זה הרי לא סוד בין החסידים כי רבם רוצה מזה זמן רב לשהות אצל ר' ברוך בשבת, אולם נמנע מכך בגלל ההבדלים הגדולים בהנהגות האישיות שלהם. בעוד ר' ברוך היה אדם מסודר המקפיד על לבושו והתנהגותו השמרנית, היה ר' לוי יצחק אחוז התלהבות ושמחה ולא שם את ליבו על לבושו המסודר וכן הלאה. ר' לוי יצחק ידע שיתקשה מאוד לשמור על כל כללי ההתנהגות בביתו של ר' ברוך ולכן נמנע מלהתארח אצלו בשבת. אולם כעת כבר לא יכול היה לכבוש את תשוקתו, והחליט, כי הוא מוכן להתחייב בפני ר' ברוך לשמור על כל כללי הנימוס והסדר בתמורה לכך שר' ברוך יארח אותו.
ליל שבת, החזן מתחיל "לכו נרננה", ור' לוי יצחק כבר מרגיש צורך עז לצעוק "שבת קודש" אבל נאמן להבטחתו - שתק. ב"לכה דודי" התאפק קשות ולא פצח בריקוד סוער וכך גם ב"שלום עליכם". כשהתחיל ר' ברוך את הקידוש, כמעט לא יכול ר' לוי יצחק להתאפק, הוא נשך את שפתו התחתונה בניסיון להחניק את הניגון שכמעט ופרץ בקולי קולות. את ליבו של ר' לוי יצחק מילאה שמחה עצומה על כך שזכה לשבות עם הצדיק הנפלא, נכדו של הבעש"ט. לאחר מספר דקות ניגש אחד החסידים לאורח החשוב כשבידו מגש גדול עמוס בסוגי בשר שונים. "האם אפשר להציע לכבוד הרב מנת בשר לכבוד שבת?", שאל החסיד, "יש לנו פה מספר סוגים, מה הרב אוהב עוף או שניצל?" התלהב ר' לוי יצחק, תוך ששוכח את הבטחתו, "אני, אני אוהב את ה'!" ומרוב התלהבות נטל את המגש מידי החסיד וזרקו כלפי מעלה. בגדי הנוכחים כמובן התלכלכו כולל בגדיו של ר' ברוך. ר' ברוך שראה את אהבת ה' העצומה היוקדת בליבו של ר' לוי יצחק, החליט באותו רגע כי את הבגדים האלו ישמור עם הלכלוך ולא יכבסם לעולם...
מצוה להורות
אהבת ה'
מצוה זו נמנית על המצוות הניתנות לקיום בכל רגע ורגע . שהרי כך דרכו של חולה אהבה, שאין דעתו פנויה מאהבה זו אף רגע בכל אשר יעשה. (עיין הלכות תשובה לרמב"ם פרק י).
שאלת השאלות היא כיצד מגיעים למדרגה של אהבת ה' . עונה על כך החפץ חיים, כי לפי מידת הלימוד, ההתבוננות וההשקעה כך באה האהבה. אולם לימוד והתבוננות במה? הספרי (על פרשת שמע) עונה על כך: "איני יודע כיצד אוהב את המקום. תלמוד לומר 'והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך', שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם". כלומר על ידי לימוד תורה. הרמב"ם הוסיף דרך נוספת וזה לשונו: "והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו, בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול". אדם האוהב את חברו יעשה הכל על מנת שכולם יאהבו אף הם את חברו, וכך גם במצווה זו נכללת החובה לקרב את הבריות אל אהבת ה' , כפי שעשה אברהם אבינו, והרי על כך קראו הקב"
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
1 - מצות עשה להאמין שיש אלוה
2 - מצות עשה לאהוב השם יתברך
3 - מצות עשה לירא את ה'
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
