ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
מצות עשה לילך בדרכי השם יתברך בכל היכולת שנאמר "והלכת בדרכיו". ולמדו חז"ל פרוש מצוה זו - מה הקב"ה נקרא חנון, אף אתה היה חנון. מה הקב"ה נקרא רחום, אף אתה היה רחום. וכן בכל שאר המידות שיתואר בהן הקב"ה, צריך האדם להדמות לו וללכת בדרכיו.
מצוה לספר
השמועה פשטה במהירות - הרב שלמה קרליבך קיבל התקף לב ומצבו קשה. הרופאים עבדו קשות כדי להצילו ולהשאירו בחיים. ואכן ב"ה לאחר עמל רב הצליחו במשימתם ור' שלוימ'ה יצא מכלל סכנה. כמובן שרבים היו המבקרים שבאו ורצו לראותו, אולם כשאחד מחסידיו בא לבקרו מצא את מיטתו ריקה. כששאל היכן הוא, ענו לו חבריו לחדר כי הלך לנגן ולשמח את שאר החולים בבית החולים. "הוא הודיע כי הוא מתחיל בקומה זו בה הוא שוכב בעצמו, ואח"כ לפי הסדר יעלה עד למעלה", סיימו. "ניסינו להניעו מכך בטענה שהוא חלש ביותר וחייב קצת להתחזק קודם, אך ללא הועיל". תלמידו התחיל לחפשו בכל הבניין כשהוא עולה קומה אחר קומה, מחלקה אחר מחלקה. בקומה החמישית שמע מתוך אחת המחלקות את קולו האהוב של רבו. הוא הזדרז לשם ומצא את ר' שלוימ'ה מוקף חולים תוך שהוא שר ומספר להם סיפורים. נטל התלמיד את ר ' שלוימ'ה הצידה ואמר לו: "רבי, מוטב שתמתין עוד יום יומיים תתחזק, ואז תוכל לשמח את כל העולם כולו, אבל כעת אתה חייב לשכב במיטה ולדאוג קצת לעצמך". ענה לו ר' שלוימ'ה במבט אוהב: "עכשיו אני חולה כמו כל האנשים שסביבי, וכשהם רואים חולה כמותם שהוא שמח ומלא ביטחון זה מחזק אותם פי מאה מאשר אם אבוא לכאן בתור אדם בריא ואנסה 'מבחוץ' לשמח אותם"...
"אינני יכול יותר לראות בצער ביתי", התפרץ האיש לתוך החדר בו ישב רב הכותל הרב גץ זצ"ל בפגישה. "מצבה קשה ואיני יודע איך לסייע ולעזור לה", סיים האיש. הרב גץ נטל את ידו, והתחיל לנחמו בדברים, תוך שמסביר לו על תפקיד היסורים וכן הלאה. האיש נרגע ולאחר שהודה לרב פנה ויצא החוצה. מיד כשיצא, פרץ הרב גץ בבכי קורע לב והתחיל בתפילה נרגשת לרפואתה של אותה נערה...
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
4 - מצות עשה לקדש את ה' ברבים
5 - מצות עשה לילך בדרכי השם
6 - מצות עשה להתפלל בכל יום
טען עוד
מצוה להורות
במצוה זו כלולה החובה לעבודה על תיקון המידות של האדם. ידועה הגדרתו של הרמב"ם על הצורך בהליכה בדרך האמצע בכל הקשור למידותיו של האדם. עניין זה לומד הרמב"ם ממצוה זו. בעל ספר העיקרים (מאמר ג' פרק כ"ז) אומר כי מצוה זו מרוממת את האדם מלקיים חסד רק בגלל רגשות אנושיים, לכדי מצוה דאורייתא, וממילא העושה חסד צריך לכוון לקיים מצוה זו. חז"ל במספר מקומות משייכים את כלל מצוות החסד למצוה זו, כגון: ביקור חולים, ניחום אבלים וכן הלאה.
ביקור חולים - המצוה כוללת מספר חלקים: לשמח ולעודד את החולה, לעזור לו במה שצריך, ולהתפלל עליו ולברכו שיבריא. ואומר על כך מרן ה'בית יוסף' שאם ביקר ולא התפלל עליו לא קיים המצוה. וכפי שהמשיל זאת המשגיח ר' מאיר חדש זצ"ל שהמבקר בלי להתפלל משול למציל טובע בים נותן לו כוס מים לשמחו ולעודדו, אבל משאירו בים בלי לנסות להצילו. לא יבקר מיד בבוקר מפני שאז החולה מרגיש טוב והמבקר יימנע מלהתפלל עליו, לכן יבקרו רק אחרי שלוש שעות של היום. ובסוף היום גם לא יבוא שמא החולה יראה חלש כל כך עד שיתייאש מלהתפלל עליו. כשמברכו יכלול עימו את שאר חולי ישראל, ויאמר כך: "המקום ירחם עליך בתוך חולי ישראל", שמתוך כך תפילתו נשמעת. ובשבת יברכהו בלשון זו: "שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא".
ניחום אבלים - לא יתחיל לנחם את האבל אלא לאחר שיפתח האבל בדברים. אם יש לפניו ביקור חולים וניחום אבלים, ביקור חולים עדיף כדי שיתפלל ויבקש רחמים על החולה כמה שיותר מוקדם. אולם אם יכול לקיים רק אחד מהם, ינחם את האבל מפני שבזה גורם חסד גם
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
