ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- שמיני
כותב רבי נתן מברסלב זי"ע (ליקוטי הלכות, מנחה ז) שחטא נדב ואביהוא היה "ריבוי התלהבות"- אורות ללא כלים, להט אינסופי שאינו מחובר לעולם המעשה. ומוסיף רבי נתן באותו מקום, שהחיבור בין פורים לפסח נעשה על ידי עבודת 'הצמצום'.
רבי נתן מבסס את דבריו על המובא בליקוטי מוהר"ן (חלק א, תורה מט), שקודם שברא הקב"ה את עולמו, היה הכל 'אור אין סוף', וכשעלה ברצונו יתברך לברוא את העולם, 'צמצם' את האור לצדדים, כדי שיהיה 'חלל פנוי' באופן שיהיה מקום לבריאת וקיום העולם.
תהליך הצמצום היה בהדרגה ובמידה, שלב אחר שלב. לפני בריאת העולם הזה, הקב"ה ברא עולמות והחריבם. והכוונה היא שהעולמות הללו נבראו בהבזק אחד, ללא כל הדרגה, ומכיון שלא היה כלי קיבולת לאורו הגדול יתברך, העולמות לא החזיקו מעמד וחרבו.
כותב רבנו שבדומה לתהליך בריאת העולם, בתוך כל אחד מישראל קיימת עבודת 'הצמצום'. וזה לשונו: "כי כל אחד מישראל הוא חלק אלוק ממעל, ועיקר האלוקות בלב. והאלוקות שבלב איש הישראלי הוא בחינת אין סוף, כי אור להביותו הוא עד אין סוף, היינו אין סוף ואין תכלית לתשוקתו. ולפי גודל ההתלהבות הלב של איש הישראלי שהוא עד אין סוף לא היה אפשר לו לעשות שום עבודה ולא היה יכול לגלות שום מידה טובה. שזהו בחינת מה שבתחילת הבריאה לא היה מקום לבריאה מחמת שהיה הכול אין סוף".
ומוסיף: "ועל כן בהכרח צריך האדם לצמצם אור התלהבות לבו שהוא עד אין סוף, כדי שיוכל לעבוד את ה' בהדרגה ובמידה, כי ה' יתברך רוצה בעבודתנו שנעבוד אותו בעובדות ובמידות טובות, שזה אי אפשר כי אם על ידי הצמצום".
היינו, בתוך כל יהודי בוער רצון פנימי להתדבק בשורשו, ושורש של יהודי הוא הקב"ה בעצמו, כי כל יהודי הוא חלק אלו-ה ממעל. הקב"ה הוא אינסופי, לכן גם הרצון הזה הוא אינסופי ובלתי מוגבל. אבל, מכיון שאנו נמצאים בעולם החומר, בעולם שבנוי בדרך של מידות וצמצומים, וכל דבר הוא תחום ומוגבל, גם עבודת ה' צריכה להיות על פי דרך זו, על ידי קיום מצוות מעשיות דווקא, שכל מצווה מחוברת לעולם המעשה, בזמן ובמקום השייכים לה.
את תהליך עבודת הצמצום אנו מוצאים בימים שבין פורים לפסח. פורים הוא 'אור אין סוף'- תשוקה גדולה להתקרב לקודש. האדם בשכרותו מתחבר לעומק הרצון הפנימי שלו, נחשף לעולם חדש שכולו התלהבות וגעגוע אין סופי להתדבק בה' ובתורתו. האדם בחופשיות בוכה, שר, מתרגש, צועק, מבטא את נהמת נפשו ומקבל על עצמו קבלות טובות. פסח הוא בבחינת 'כלים' כידוע, שזה נעשה על ידי סדר וארגון של הבית, שתיית ארבע כוסות ואכילת מצה.
זו עבודת הימים האלו שבין פורים לפסח. לקיים את מה שקראנו במגילה- "נזכרים ונעשים", להיזכר בקבלות הטובות ולתת להן מקום ממשי בתוך חיי המעשה, כל יום קצת, ולהיות מוסיף והולך.
הגמרא אומרת שבפורים קיבלנו את התורה מרצון (שבת פח, ע"ב), והכוונה היא שנתגלה הרצון של היהודי לקיים את כל התורה בשלמותה. אבל, כשחוזרים למציאות, יש פער גדול, ואז האדם עלול להתייאש, ליפול בדעתו ומתוך כך לא לעשות כלום.
כדי שלא נגיע למצב שיהיו 'אורות בלי כלים' כמו בבריאת העולמות הקודמים- רצונות מופשטים ללא חיבור לעולם המעשה, על האדם מוטל ללכת שלב אחר שלב. לא לקפוץ מדרגות ולא להגיד לעצמו 'או הכל או כלום', אלא לעשות את שלו לפי כוחותיו, וכפי שהתבטא רבי נחמן "גם מעט זה טוב".
עבודת ה' בהתלהבות, בהתרגשות וכמיהת הלב היא רצויה ונכונה. אך כדי שהאדם לא יאבד את האור כי טוב, עליו ליצור חיים של עשייה שנבנים וניזונים מאורות הקודש. כדי ש'האור אין סוף ברוך הוא' ימשיך להיות נוכח בחייך, תבנה לו 'כלים' בלימוד תורה ובקיום מצוות.
להמשך רעיון זה של 'שלב אחר שלב', אנו מוצאים בספר 'חסד לאברהם' להרב הקדוש רבי אברהם אזולאי זי"ע: "ובכל שנה ושנה שלשים יום קודם הפסח, השם יתברך עושה להם לישראל משא פנים ברוב חסדיו, ומתחיל להוציא נפשותם מהיכלות הטומאה 'מעט מעט' שיעור חלק אחד משלשים בכל לילה, באופן שבליל פסח אינם נכנסים כלל ועיקר, וכולם פטורים ובני חורין".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
