ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- מצוות ישוב וכיבוש הארץ
אין ספק שההסכם עם מצרים, הגדולה והחזקה שבאויבי ישראל, היה הישג מדיני וביטחוני חשוב. טעו מי שסברו שההסכם לא יחזיק מעמד ויביא למלחמה נוספת. אך טעו לא פחות אלו שהשלו את עצמם שההסכם יביא לשלום אמיתי עם מצרים.
שלום ממש - אין. על כל פנים, לא אותו חזון השלום שבעבורו הקרבנו קורבן כה גדול. איננו יודעים כיצד היה סאדאת נשיא מצרים, שחתם איתנו על ההסכם, מנווט את המדיניות המצרית; הוא נרצח בטרם בוצע ההסכם. אך מובארק, מחליפו, ניהל מדיניות של "שלום" קפוא על גבול העוינות. הוא לא ביקר בארץ אפילו פעם אחת (פרט להלווייתו של רבין). אין תיירות מצרית בארץ, וגם תיירות ישראלית במצרים נדירה. המצרים לא אוהבים ישראלים. יחסי המסחר מינימליים. לא חל שום שינוי בתרבות המצרית, ובעיקר לא ביחס ליהדות מצד דת האסלאם, שמרכזה באל־אזהר שבמצרים. העוינות והשנאה לא פחתו. בפורומים בינלאומיים מצרים הצביעה פעמים רבות נגדנו. אומנם היום, בימי הנשיא א־סיסי, היחסים השתפרו קמעא, אך זאת בזכות יריבו - החמאס. שלום ממש, זה שעליו חלמו – אין. האם עבור שלום קר כזה היה הכרח לשלם מחיר כה גבוה? גם מצרים, לפחות זו של מובארק, הייתה מעדיפה שלום צונן יותר תמורת מחיר זול יותר. מסתבר שגם סאדאת היה מעדיף שלום קר תמורת הסכם פושר יותר. הסכמתו להצהרות על שלום רחב עלתה לו בחייו.
אומנם הגבול עם מצרים שקט, אך גם בגבול ירדן (עוד לפני הסכם השלום איתה) שרר שקט ללא ויתורים ופשרות. האם לא הייתה אפשרות להותיר בחיים לפחות את ימית ובנותיה במסגרת "שלום" דומה?
חזון ציוני שנגוז
לשם חשבון הנפש, יש לפרט את המחיר הנורא ששילמנו עבור השלום הקר. חזון ציוני גדול נגוז. דובר על ימית כעיר נמל שלישית שממנה תיחפר תעלה לים סוף ועל גדותיה יוקמו עשרות יישובים חקלאיים ותעשייתיים המופעלים על ידי חשמל המופק ממפלים, אגמים ומפעלי תיירות. היה זה אתגר חלוצי אדיר שהיה יכול להזין באידיאלים ציוניים את החברה הישראלית כולה. חזון זה יכול היה להלהיב צעירים מהארץ ומהתפוצות לעשייה חלוצית ולעלייה ארצה.
ובעיקר, הוא היה תורם להרחבת גבולות המדינה. מדינת ישראל היא אחת הצפופות בעולם, והיא מצטופפת בעיקר בגוש דן. הדבר מסוכן מבחינה ביטחונית, תברואתית וגם כלכלית וחברתית. ראו את הפקקים, את מצוקת החניה ואת מצוקת הדיור. אין למדינה כמעט רזרבות קרקעיות. מחיר הקרקע מאמיר ומייקר מאוד את עלות הדיור. לזוגות צעירים אין קורת גג (האם יש מי שזוכר את מחאת הדיור?). איש לא חלם בימי הפינוי מימית על מיליון יהודי ברית המועצות שעלו והצטופפו איתנו בארצנו הקטנטונת. ואיש לא חולם עדיין על עלייה המונית מארצות הברית וממדינות אחרות. ובל נשכח את הגידול הטבעי המבורך יחסית. יש להבטיח עתודות קרקע נרחבות עבור העתיד הרחוק של כולנו. האומנם ויתרנו על חזון קיבוץ הגלויות?
משא ומתן מעמדת נחיתות
מנהיג בעל מעוף לא היה מוותר על חזון העתיד, והיה מתעקש לכלול אותו בתוך הסכם השלום עם מצרים. מצרים גדולה מאיתנו עשרות מונים. היא לא הייתה זקוקה לימית ובנותיה. עובדה שהאזור שומם זה ארבעים שנה. חצי האי סיני לא היה מעולם אדמה מצרית. הוא סופח למצרים רק בשנת 1906 בגלל הסכם בין אנגליה לטורקיה, לשם הגנה על האינטרסים הבריטיים בתעלת סואץ. האנגלים עניינו את הרצל ברעיון להקים מדינה יהודית בסיני. על שמה של תוכנית זו נקרא אחד היישובים בסיני - תרס"ג. שם הודיע בגין ערב נסיעתו לקמפ דיוויד שכל היישובים בסיני יישארו על תילם.
סאדאת המציא טענה שקרית ש"כל גרגיר חול בסיני קדוש לנו". מול דמגוגיה זו לא עמד מנהיג ישראלי לטעון שכל גרגיר בסיני, לפחות עד אל־עריש, קדוש בקדושה אמיתית של ארץ ישראל, נחלת אבותינו. המשא ומתן עם המצרים התנהל מתוך עמדת נחיתות.
הפתרון לעזה נקבר בחולות ימית
לפי דרישת סאדאת הוחזרו לעזה אלפי פליטים ערבים שזלגו מהרצועה לסיני, שם הם החלו לשקם את עצמם ולהשתחרר ממעמד הפליטים שהיה להם. החזרתם לתוך המורסה המבעבעת של רצועת עזה הייתה מעשה לא אנושי. ידוע לכול שאין לרצועה קיום עצמי, לא כלכלי ולא מדיני.
עם קצת חזון, היה מקום לרעיון הפוך: לא רק להותיר את הפליטים בחלק מסיני, אלא לעודד הגירת פליטים נוספים מהרצועה לחלק מסיני. אם כבר היה הכרח למסור חלק מסיני למצרים, הייתה זו הזדמנות לפתור אחת ולתמיד את בעיית רצועת עזה. אפשר היה לקבוע אזור מוגדר בסיני שאליו מזרימים מים מהנילוס (אחד הנהרות הגדולים בעולם!) ולסייע בפיתוחו על ידי מדענים ישראלים ואחרים, במימון אמריקני ובינלאומי. לאזור זה היו באים פליטים רבים מעזה לשקם את חייהם. כך היה אפשר לפתור בעיה אנושית, מדינית וביטחונית שאין לה פתרון אחר.
גם פתרון זה נקבר בחולות ימית. בינתיים הפך סיני למקלט לפורעים מהחמאס, ורצועת עזה הפכה להר געש המתפרץ אחת לכמה שנים ושופך לבה רותחת על כל סביביו – גם על ישראל וגם על מצרים.
קץ החזון הציוני
והמחיר החמור מכול הוא קיצו של החזון הציוני.
התנועה הציונית, שראתה ביישוב הארץ את רעיונה המרכזי, סיימה בעצם בימית את תפקידה. הממסד הציוני, ההתיישבות העובדת לסוגיה, הוגי הדעות וההמונים הרואים את עצמם ציונים כביכול - שמחו לאידה של ימית. הם לא נקפו אצבע למחות, לפחות, על מסירת חבלי ארצנו לזרים. גם אם היה הכרח לוותר ולבתר, הייתה ציפייה לפחות להזלת דמעה, להבעת כאב על איבר שנגדע מנוף המולדת. הגוף המנוון אפילו לא חש בכאב.
אומנם, גחלים שנותרו מהמוקד של סיני המשיכו ללחוש בגוש קטיף הסמוך, אך גם אותן רמסו וכיבו ברגל גסה. התקדים של עקירת ההתיישבות בסיני פרץ את הסכר, וגרף עימו את קטיף וצפון השומרון. גם בזמן עקירת גוש קטיף ההתיישבות העובדת תמכה במהלך, עודדה אותו ואף מחאה כף. מהערך ההתיישבותי נותר רמץ בלבד, ובו ניצוצות שרק רוח גדולה תוכל ללבותם ללהבה מאירה.
בימית נוצרה מהפכה בתפיסה הציונית שהייתה מקובלת עד אז. מושג הציונות התהפך, הציניות החליפה את הציונות, מי שדוגל כיום ביישוב הארץ הוא כבר "לא ציוני" ואולי אפילו "אנטי ציוני", ומי שמחריב יישובים הוא "ציוני אמיתי".
נוהגים למנות את שנת תרמ"ב כתחילת ההתיישבות החדשה בארץ ישראל (למרות שהדבר אינו מדויק, כי קדמו לה עליות קודמות וניסיונות התיישבות וכן מקווה ישראל, פתח תקווה ועוד). כעבור מאה שנה בדיוק, בשנת תשמ"ב, הסתיים פרק זה בתולדות ההתיישבות. כיום נותר רק הערך התורני של מצוות יישוב הארץ. הערך שהצית את ההתלהבות הציונית בראשיתה. רק מצווה זו תישאר לעד כערך. היא מחליפה את הציונות הישנה שנקברה בחולות ימית.
בהמשך ההתיישבות ברחבי ארצנו ננוחם.
"כי ניחם ה' ציון, ניחם כל חורבותיה, וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה', ששון ושמחה יימצא בה, תודה וקול זמרה"
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








