ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- חיוב ההודאה על נס
סבא היה יהודי ירושלמי שורשי, אשר סבו ר' יוסל הלפרין מינסקר , עלה לארץ עוד במחצית השניה של המאה ה19, יהודי ירא שמים ותלמיד חכם, וגם איש מעשה אשר הביא לירושלים את מכונת המצות והקים את ביה"ח "מצות הלפרין".
כבר לאחר מלחמת העולם הראשונה, היה סבא שותף לרכישת קרקעות באזור "נבי סמואל", לצורך הקמת יישוב חקלאי, הכסף שולם, אולם היישוב לא הוקם.
בשנת תרצ"ב (1932) הצטרפה משפחת היימן לכפר העברי "נווה יעקב " אשר היה יישוב חקלאי דתי מצפון לירושלים, ובמשך שנים שימש כנהג האוטובוס בקו 16 מנווה יעקב לירושלים וחזרה מידי יום. גם בתקופות קשות, בפרעות המרד הערבי הגדול (1936-1939), למרות ההתנכלויות הרבות לתחבורה, המשיך בקביעות בנסיעתו, ושמר על ציר התחבורה ועורק החיים פתוח.
עם פרוץ מלחמת השחרור, היתה משפחת היימן מפוזרת בחזית בכל הארץ. סבא אברהם חיים ומשפחתו היו בנווה יעקב, הבת הגדולה – סבתי – חוה, היתה נשואה וגרה בירושלים על 3 ילדיה, בת נוספת היתה בשכונות הדרום בתל אביב, בת אחת היתה חברת קיבוץ טירת צבי בעמק בית שאן, ובן נוסף – רפאל – היה חבר קיבוץ עין צורים בגוש עציון.
בנר רביעי של חנוכה – כח' כסלו תש"ח, יצאה שיירה מירושלים ליישובי גוש עציון. המלחמה על הדרכים עוד לא הייתה במלוא עוצמתה, ולכן גם ההתארגנות לא היתה בהתאם, וארבעת כלי הרכב של השיירה נתקלו במחסום, ובקרב הקשה נהרגו 10 לוחמים, וביניהם רפאל היימן, אשר כאביו ואחיו למד נהיגה, ושימש כנהג מיכלית המים לגוש.
לאחר נפילתו של רפאל הפסיק סבא אברהם חיים לנהוג את האוטובוס, ובמקומו עלה על ההגה בנו מאיר היימן יבלח"ט. הנסיעה בדרכים נהייתה מסוכנת, ולכן לא פעם כאשר מאיר נסע לירושלים הוא לא יכול היה לחזור לנווה יעקב, ולפעמים "נתקע בירושלים" ימים רבים.
לאחר פסח תש"ח, כאשר הוחלט לפנות את ה"בלתי לוחמים" מנווה יעקב, הגיעה שיירת הפינוי מירושלים, וסבא אברהם חיים וסבתא לאה, מופתעים לראות את מאיר מגיע לכפר , אשר היה הרבה יותר מסוכן מירושלים, אבל הם הבינו שהוא חוזר להגן על הכפר, היה פשוט להם שכך צריך לנהוג, ולא אמרו לו דבר.
בלילה שבין ראשון לשני ז' ח' באייר, פונה הכפר העברי נווה יעקב , ושארית הלוחמים נסוגו לירושלים.
משפחת היימן התארגנה מחדש בירושלים, במעמד של פליטים, וביום כג' באייר תש"ח, כשבועיים וחצי לאחר קום המדינה, הכה האסון בשנית ובכפליים במשפחת היימן , כאשר ישראל דב, הבן הצעיר נהרג בהפגזה, ואחותו חוה שרצה להגיש עזרה נפגעה אף היא מפגז ונהרגה, בהותירה אחריה בעל ו3 יתומים, ביניהם אמא שלי.
טרם הסתיימה השבעה על דב וחוה, והאסון הכה בשלישית, כאשר אחיו של סבא – ישראל משה היימן, נהרג אף הוא בהפגזה בירושלים בהותירו אחריו אשה ו3 ילדים.
סבא אברהם חיים וסבתא לאה שיכלו במלחמת השחרור 3 ילדים ואח!
בהפוגה הראשונה, ירדה המשפחה מירושלים לשפלה, עברה דרך רחובות, והגיע למושבה הגרמנית וילהלמה – מקום מושבו של מושב "בני עטרות".
מאיר אני מתנחם
המכתב של עשירה
לייבל, אבל יש לנו מדינה!!!
סבא התנחם כי הוא בחר להיות מהישרים, עליהם קרא דוד המלך את הפסוק "יראו ישרים וישמחו", הוא בחר להתבונן חסדי ה'!
כשסבא התנחם, עדיין נתקיים ברבים "תעו במדבר בישימון דרך", עדיין פעל מחנה המעצר בקפריסין, ונתקיים בהם "יושבי חושך וצלמוות אסירי עוני וברזל", ומה נאמר אנו כשנתקיים בנו "כי שיבר דלתות נחושת ובריחי ברזל גידע", "וידריכם בדרך ישרה ללכת אל עיר מושב", בעליה חופשית והמונית, של כל יהודי החפץ לשוב לאם הבנים שמחה?
כשסבא התנחם, המצב הכלכלי היה כ"כ חמור ששר העליה משה חיים שפירא, ושר האוצר אליעזר קפלן ועוד, דרשו לעצור את העליה מחשש שיתקיים ביושבי המדינה הצעירה "רעבים גם צמאים, נפשם בהם תתעטף". ומה נאמר אנו היום, שהפכנו למעצה כלכלית, ונתקיים בנו "כי השביע נפש שוקקה, ונפש רעבה מילא טוב"?
כשסבא התנחם, עדיין היו המוני פליטי שכונות ויישובים ללא בית, ויישובים חרבים כ"ארץ פרי למלחה", וביניהם נווה יעקב החרבה. ומה נאמר אנו, כאשר התקיים בנו הפסוק "ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב", ושכונת "נווה יעקב" בירושלים מונה היום כ25,000 תושבים, ובירושלים רבתי כ600,000 יהודים?
כשסבא התנחם, עדיין היו "נהרות למדבר ומוצאי מים לצמאון" והחקלאות היתה עלובה ולא מפותחת, ומה נאמר אנו,שנתקיימו בנו הפסוקים "ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה, ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט"?
כשסבא התנחם, היו בארץ כ600,000 איש, ולאחר השואה האיומה התקיים בנו הפסוק "וימעטו וישוחו מעוצר רעה ויגון", ומה נאמר אנו שהתקיים בנו "וישם כצאן משפחות", ואנו מונים היום קרוב ל7,000,000 יהודים בארץ ישראל?
וְאִלוּ פִינוּ מָלֵא שִירָה כַיָּם, וּלְשוֹנֵנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו, וְשִׂפְתוֹתֵינוּ שֶׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ, וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ, וְיָדֵינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׁרֵי שָׁמַיִם, וְרַגְלֵינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת, אֵין אֲנַחְנוּ מַסְפִּיקִים לְהוֹדוֹת לְךָ, ה, אֱלֹקינוּ וֵאלֹקי אֲבוֹתֵינוּ, וּלְבָרֵךְ אֶת שִמְךָ מַלְכֵּנוּ, עַל אַחַת מֵאָלֶף אֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים, הַטּוֹבוֹת נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִם אֲבוֹתֵינוּ וְעִמָּנוּ.
יום עצמאות שמח, ומועדים לשמחה לגאולה שלימה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
