ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- חיוב ההודאה על נס
סבא היה יהודי ירושלמי שורשי, אשר סבו ר' יוסל הלפרין מינסקר , עלה לארץ עוד במחצית השניה של המאה ה19, יהודי ירא שמים ותלמיד חכם, וגם איש מעשה אשר הביא לירושלים את מכונת המצות והקים את ביה"ח "מצות הלפרין".
כבר לאחר מלחמת העולם הראשונה, היה סבא שותף לרכישת קרקעות באזור "נבי סמואל", לצורך הקמת יישוב חקלאי, הכסף שולם, אולם היישוב לא הוקם.
בשנת תרצ"ב (1932) הצטרפה משפחת היימן לכפר העברי "נווה יעקב " אשר היה יישוב חקלאי דתי מצפון לירושלים, ובמשך שנים שימש כנהג האוטובוס בקו 16 מנווה יעקב לירושלים וחזרה מידי יום. גם בתקופות קשות, בפרעות המרד הערבי הגדול (1936-1939), למרות ההתנכלויות הרבות לתחבורה, המשיך בקביעות בנסיעתו, ושמר על ציר התחבורה ועורק החיים פתוח.
עם פרוץ מלחמת השחרור, היתה משפחת היימן מפוזרת בחזית בכל הארץ. סבא אברהם חיים ומשפחתו היו בנווה יעקב, הבת הגדולה – סבתי – חוה, היתה נשואה וגרה בירושלים על 3 ילדיה, בת נוספת היתה בשכונות הדרום בתל אביב, בת אחת היתה חברת קיבוץ טירת צבי בעמק בית שאן, ובן נוסף – רפאל – היה חבר קיבוץ עין צורים בגוש עציון.
בנר רביעי של חנוכה – כח' כסלו תש"ח, יצאה שיירה מירושלים ליישובי גוש עציון. המלחמה על הדרכים עוד לא הייתה במלוא עוצמתה, ולכן גם ההתארגנות לא היתה בהתאם, וארבעת כלי הרכב של השיירה נתקלו במחסום, ובקרב הקשה נהרגו 10 לוחמים, וביניהם רפאל היימן, אשר כאביו ואחיו למד נהיגה, ושימש כנהג מיכלית המים לגוש.
לאחר נפילתו של רפאל הפסיק סבא אברהם חיים לנהוג את האוטובוס, ובמקומו עלה על ההגה בנו מאיר היימן יבלח"ט. הנסיעה בדרכים נהייתה מסוכנת, ולכן לא פעם כאשר מאיר נסע לירושלים הוא לא יכול היה לחזור לנווה יעקב, ולפעמים "נתקע בירושלים" ימים רבים.
לאחר פסח תש"ח, כאשר הוחלט לפנות את ה"בלתי לוחמים" מנווה יעקב, הגיעה שיירת הפינוי מירושלים, וסבא אברהם חיים וסבתא לאה, מופתעים לראות את מאיר מגיע לכפר , אשר היה הרבה יותר מסוכן מירושלים, אבל הם הבינו שהוא חוזר להגן על הכפר, היה פשוט להם שכך צריך לנהוג, ולא אמרו לו דבר.
בלילה שבין ראשון לשני ז' ח' באייר, פונה הכפר העברי נווה יעקב , ושארית הלוחמים נסוגו לירושלים.
משפחת היימן התארגנה מחדש בירושלים, במעמד של פליטים, וביום כג' באייר תש"ח, כשבועיים וחצי לאחר קום המדינה, הכה האסון בשנית ובכפליים במשפחת היימן , כאשר ישראל דב, הבן הצעיר נהרג בהפגזה, ואחותו חוה שרצה להגיש עזרה נפגעה אף היא מפגז ונהרגה, בהותירה אחריה בעל ו3 יתומים, ביניהם אמא שלי.
טרם הסתיימה השבעה על דב וחוה, והאסון הכה בשלישית, כאשר אחיו של סבא – ישראל משה היימן, נהרג אף הוא בהפגזה בירושלים בהותירו אחריו אשה ו3 ילדים.
סבא אברהם חיים וסבתא לאה שיכלו במלחמת השחרור 3 ילדים ואח!
בהפוגה הראשונה, ירדה המשפחה מירושלים לשפלה, עברה דרך רחובות, והגיע למושבה הגרמנית וילהלמה – מקום מושבו של מושב "בני עטרות".
מאיר אני מתנחם
המכתב של עשירה
לייבל, אבל יש לנו מדינה!!!
סבא התנחם כי הוא בחר להיות מהישרים, עליהם קרא דוד המלך את הפסוק "יראו ישרים וישמחו", הוא בחר להתבונן חסדי ה'!
כשסבא התנחם, עדיין נתקיים ברבים "תעו במדבר בישימון דרך", עדיין פעל מחנה המעצר בקפריסין, ונתקיים בהם "יושבי חושך וצלמוות אסירי עוני וברזל", ומה נאמר אנו כשנתקיים בנו "כי שיבר דלתות נחושת ובריחי ברזל גידע", "וידריכם בדרך ישרה ללכת אל עיר מושב", בעליה חופשית והמונית, של כל יהודי החפץ לשוב לאם הבנים שמחה?
כשסבא התנחם, המצב הכלכלי היה כ"כ חמור ששר העליה משה חיים שפירא, ושר האוצר אליעזר קפלן ועוד, דרשו לעצור את העליה מחשש שיתקיים ביושבי המדינה הצעירה "רעבים גם צמאים, נפשם בהם תתעטף". ומה נאמר אנו היום, שהפכנו למעצה כלכלית, ונתקיים בנו "כי השביע נפש שוקקה, ונפש רעבה מילא טוב"?
כשסבא התנחם, עדיין היו המוני פליטי שכונות ויישובים ללא בית, ויישובים חרבים כ"ארץ פרי למלחה", וביניהם נווה יעקב החרבה. ומה נאמר אנו, כאשר התקיים בנו הפסוק "ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב", ושכונת "נווה יעקב" בירושלים מונה היום כ25,000 תושבים, ובירושלים רבתי כ600,000 יהודים?
כשסבא התנחם, עדיין היו "נהרות למדבר ומוצאי מים לצמאון" והחקלאות היתה עלובה ולא מפותחת, ומה נאמר אנו,שנתקיימו בנו הפסוקים "ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה, ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט"?
כשסבא התנחם, היו בארץ כ600,000 איש, ולאחר השואה האיומה התקיים בנו הפסוק "וימעטו וישוחו מעוצר רעה ויגון", ומה נאמר אנו שהתקיים בנו "וישם כצאן משפחות", ואנו מונים היום קרוב ל7,000,000 יהודים בארץ ישראל?
וְאִלוּ פִינוּ מָלֵא שִירָה כַיָּם, וּלְשוֹנֵנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו, וְשִׂפְתוֹתֵינוּ שֶׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ, וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ, וְיָדֵינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׁרֵי שָׁמַיִם, וְרַגְלֵינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת, אֵין אֲנַחְנוּ מַסְפִּיקִים לְהוֹדוֹת לְךָ, ה, אֱלֹקינוּ וֵאלֹקי אֲבוֹתֵינוּ, וּלְבָרֵךְ אֶת שִמְךָ מַלְכֵּנוּ, עַל אַחַת מֵאָלֶף אֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים, הַטּוֹבוֹת נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִם אֲבוֹתֵינוּ וְעִמָּנוּ.
יום עצמאות שמח, ומועדים לשמחה לגאולה שלימה!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.












