ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- יום הזכרון
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הזכרון - ההסטוריה וההלכה היהודית שמים דגש רב על הזכרון: "זכר למעשה בראשית", "זכר ליציאת מצרים", "זכור את אשר עשה לך עמלק" ועוד. זאת מכיון שבאמצעות זכרון העבר יש לנו אפשרות ללמוד לקח להווה ולקראת העתיד.
כך יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה הוא יום של לימוד .
לימוד על מסירות נפש למען החבר ולמען הכלל, לימוד על אהבת הארץ, ומעל לכל לימוד על מעלתם של ישראל קדושים. הרב קוק במאמרו "על במותינו חללים" מתחבט ומתייסר בבקשת הסופר אז"ר להספיד שני חלוצים שנרצחו בידי פורעים ערביים, משום שהם "פורשים מדרכי ציבור, והם האנשים שפרקו עול מצוות מעל צווארם", ועליהם נפסק "אין מתאבלים עליהם וכו'". אולם בסופו של דבר כותב הרב: "גם על הנבדלים הגמורים כנפי חסד של אהבת אם פרושות, אחרי אשר נהרגו בידי זרים... כמה הם למעלה במעלת קדושים וטהורים כזהר הרקיע מזהירים".
אותם חיילים ואזרחים אשר נפלו בידי אויבים בשל יהדותם, מתגלה בהם סגולתם הגדולה עד כדי "קדושים וטהורים כזהר הרקיע מזהירים"!
אך עלינו ללמוד לא רק מהנופלים אשר אינם אתנו, כי אם גם מאשר ישנו פה עמנו עומד היום. עלינו ללמוד מהנשארים בפצעם הפיזי ונכותם הגופנית, ומהנשארים כאן שכולים ללא יקירהם. מאלה גם אלה עלינו ללמוד תעצומות נפש מהן! מאלה גם אלה עלינו ללמוד להתמודד עם אתגרים פרטיים ולאומיים.
סבי זקני ז"ל שכל במלחמת השחרור שלושה ילדים ואח. לאחר המלחמה ירדה המשפחה לשפלה באוטובוס הנהוג בידי בנו מאיר יבלח"א. לקראת סוף הדרך נעמד האב ליד בנו ואמר לו "מאיר, אני מתנחם". עצר מאיר את האוטובוס ושאל את אביו בתדהמה "אבא במה אתה מתנחם?" ענה לו אביו: "נסענו מירושלים ועברנו את לוד, רמלה, יהוד ובית דגון הערביות, ולא קיבלנו אבן, נסענו באופן חופשי! זה עלה לי הרבה! זה עלה לי בשלושה ילדים ואח, ובביתי (בכפר העברי נווה יעקב) שחרב, אבל ארץ ישראל היא שלנו". ומספר הבן מאיר: "אז אמרתי לעצמי: עם הורים כאלה אנחנו יכולים להיות גאים!". אלה האנשים אשר נשארו אתנו ומהם עלינו ללמוד.
לימוד העבר הוא על מנת ליישם בהווה ובעתיד, כדברי הרב קוק במאמרו "עיר האבות" באזכרה לנרצחי תרפ"ט: "אולם אם אנו עושים את האזכרה הזאת, הרי מטרתה להביא את הזכרון הזה והרגשות התוססים בליבנו לידי פעולה מעשית לשם בנית חברון והקמת הריסותיה".
דומה, שסיפורו של גוש עציון, נפילתו במלחמת השחרור, זכירתו במשך 19 שנות גלות מהגוש, והחזרה אליו מיד לאחר מלחמת ששת הימים, יכול להוות דוגמא טובה לכוחו של זכרון העבר לחיי ההווה והעתיד.
הזכרון איננו רק לימוד - הזכרון הוא גם כבוד! השכחה משליכה את המעשה או האדם אל תהום הנשיה. לעומתה הזכרון משמר את האדם ומעשיו ובכך מכבד אותם. כך, בזוכרנו את הנופלים אנו מקיימים להם יד ושם כאן בארץ, ובכך מכבדים אותם ואת זכרם.
כמו בלימוד כך גם בכבוד - עלינו לכבד לא רק את ההולכים, אלא גם את הנשארים אשר נושאים עמם את צער השתיקה בשם כולנו, ובחייהם מצווים לנו את החיים.
מתוך הבנת ענינו של הזכרון, מבינים אנו שיום הזכרון אשר אנו בפתחו אינו יום של דכאון, יאוש ושיפלות רוח חלילה. נכון, זהו יום כואב, אך זהו כאב של כבוד ולמידה המביאים גאון וזקיפות קומה!
בשולי הדברים נוסיף, שבלומדנו משניות לע"נ הנופלים, עלינו לזכור שזה לא רק לימוד ל זכותם, אלא גם לימוד ב זכותם, שהרי בזכות מסירות נפשם אנו יכולים לשבת בבית המדרש וללמוד, כדברי הגמרא בסנהדרין (מט:): "אלמלא דוד לא עשה יואב מלחמה, ואלמלא יואב לא עסק דוד בתורה".
בתפילה שנהיה מהמתאבלים על ירושלים וחלליה ונזכה לראות בשמחתם.משליכה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
