ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- יום הזכרון
פעם אחת, כשאחד החיילים יצא מהחזית לביתו, הוא הציע ללוחמים האחרים למסור ד"ש ואות חיים לבני משפחותיהם.
הוא ניגש לרב רוזן, ושאל אותו: "יש לך משפחה למסור לה ד"ש"?
"אין לי משפחה", השיב הרב .
"ילדים"? שאל הלוחם. "אין לי ילדים", השיב הרב.
"אישה"? שאל שוב. "לא", הייתה התשובה.
התפלא הלוחם לפשר התשובות התמוהות, וכשהגיע לירושלים חיפש את המשפחה של הרב יהושע רוזן., הלך לאישה, ואמר לה – פגשתי את הרב יהושע, והוא בסדר.
האישה מאוד הודתה לו, ואמרה לו: "הוא אמר לך להגיד שהוא בסדר"?
"לא", השיב הלוחם, "הוא לא שלח אותי, באתי מעצמי".
ענתה האישה: "עכשיו אני יודעת שפגשת את האיש שלי".
כעת כבר התבלבל הלוחם לחלוטין, ולא הבין את דבריהם התמוהים של בני הזוג. הוא חזר לרב רוזן ושאל: "מה פשר דבריכם המוזרים"?
ענה לו הרב רוזן: "אין אישה וילדים בזמן מלחמה, כי חייב לשוות את תכלית המלחמה לנגדי".
ענק היה הרב, וקיים בעצמו בהידור את דברי הרמב"ם ללוחמי ישראל (מלכים ז, טו): "ומאחר שיכנס בקשרי המלחמה, ישען על מקווה ישראל ומושיעו בעת צרה, וידע שעל יחוד השם הוא עושה מלחמה... ולא יחשוב לא באשתו ולא בבניו אלא ימחה זכרונם מלבו ויפנה מכל דבר למלחמה...".
וגם אם לא כולנו זכינו להתעלות למדרגה רוממה זו, הרי שזכה עם ישראל בשנה זו שחיילים רבים בעם קיימו זאת בכך שקמו ומסרו עצמם במלחמתם על קידוש ה', ודרכם מתעלה העם כולו.
ובימים אלו, שבין יום הזיכרון לשואה ליום הזיכרון לחללי צה"ל עלינו לשים לב לנקודה נוספת שמופיעה בהלכה זו ברמב"ם. בשני הימים הללו מזכירים יהודים שמתו על קידוש ה', אך יש כאן שני סוגים של קידוש ה'.
המקדש את ה' מקיים שתי מצוות – מצוות עשה (ט) " שציוונו לקדש את ה'", והימנעות מאיסור לא תעשה (סג) "שהזהירנו מחלול ה'".
אנשים רבים מחברים מצוות אלו רק למציאות הקשה של מקדשי ה' בכל הדורות, שנהרגו כדי שלא לעבור על המצוות עליהם הצטווינו 'יהרג ואל יעבור'. אולם עלינו לדעת, שזה קידוש ה' פרטי במציאות החסרה של הגלות, אך יש קידוש ה' גדול יותר והוא הקידוש ה' הכללי שעם ישראל מנצח במלחמות, וכל העמים רואים שה' אלוקי ישראל הוא המנצח, ושמו מתגדל ומתקדש לעיני כל אפסי ארץ.
עניין זה מופיע פעמים רבות בתנ"ך ובדברי חז"ל, ונביא כאן דוגמא אחת -
הנביא יחזקאל (לו, כ-כה) אומר על המציאות שעם ישראל נוצח במלחמה וגלה לבין הגויים "וַֽיְחַלְּל֖וּ אֶת־שֵׁ֣ם קָדְשִׁ֑י, בֶּאֱמֹ֤ר... עַם־ה' אֵ֔לֶּה וּמֵאַרְצ֖וֹ יָצָֽאוּ". וכנגד זה מושיע ה' את ישראל ובכך מתקדש שמו "וָאֶחְמֹ֖ל עַל־שֵׁ֣ם קָדְשִׁ֑י... וְקִדַּשְׁתִּ֞י אֶת־שְׁמִ֣י הַגָּד֗וֹל הַֽמְחֻלָּל֙ בַּגּוֹיִ֔ם... וְיָדְע֨וּ הַגּוֹיִ֜ם כִּי־אֲנִ֣י ה'... וְלָקַחְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ מִן־הַגּוֹיִ֔ם...וְהֵבֵאתִ֥י אֶתְכֶ֖ם אֶל־אַדְמַתְכֶֽם... וְזָרַקְתִּ֧י עֲלֵיכֶ֛ם מַ֥יִם טְהוֹרִ֖ים...".
ומפרש שם רש"י: "ויחללו את שם קדשי - השפילו את כבודי, ומהו החילול? באמור אויביהם עליהם עם ה' אלה ומארצו יצאו, ולא היה יכולת בידו להציל את עמו ואת ארצו", וכפי שהביא עוד (לט, ז) "שפלותם של ישראל חלול שמו". ולהיפך, כשננצח את הגויים ונשוב לארצנו, הרי בכך מתקדש שם ה' בגויים.
לפיכך החייל הנלחם באויב זוכה ליטול חלק בקידוש ה' הגדול של עם ישראל המנצח בשם ה' את אויביו, ועליו לכוון במיוחד לשם מצווה גדולה זו, כפי שמדגיש הרמב"ם "וידע שעל יחוד השם הוא עושה מלחמה".
ומדגיש הרמב"ם נקודה נוספת "וכל הנלחם בכל לבו בלא פחד, ותהיה כוונתו לקדש את השם בלבד, מובטח לו שלא ימצא נזק ולא תגיעהו רעה, ויבנה לו בית נכון בישראל ויזכה לו ולבניו עד עולם ויזכה לחיי העולם הבא...".
כאן הוא מלמד אותנו, שקידוש ה' הוא לא רק במוות אלא גם בחיים. להיפך, מי שנלחם בכל ליבו מתוך כוונה לקדש את ה', הרי מובטח לו שלא ימצא נזק, ואף יזכה להוסיף חיים בכך שיבנה בית ויהיו לו ילדים, ונפשו תהא צרורה בצרור החיים גם לחיי עולם הבא.
וכך מצאנו בתורה, שבמלחמות ישראל במציאות השלימה, הרי במלחמת מדיין שבו כל הלוחמים בחיים, כי בעת הדבקות השלימה במצוות ה' נחתמים כולם לחיים.
ויהי רצון שנגאל מהמציאות החסרה של הגלות, כשמפני חטאינו עדיין איננו מגלים את שם ה' בעולם הזה בשלימות, ונופלים לדאבוננו חללים במלחמה על קידוש ה' הי"ד, ונזכה שהעם כולו יקדש שם ה' ויגלה גדולתו בעולם הזה, ואז כל הלוחמים בשמו יזכו לחיים טובים וארוכים בעולם הזה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.












