ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- יום הזכרון
פעם אחת, כשאחד החיילים יצא מהחזית לביתו, הוא הציע ללוחמים האחרים למסור ד"ש ואות חיים לבני משפחותיהם.
הוא ניגש לרב רוזן, ושאל אותו: "יש לך משפחה למסור לה ד"ש"?
"אין לי משפחה", השיב הרב .
"ילדים"? שאל הלוחם. "אין לי ילדים", השיב הרב.
"אישה"? שאל שוב. "לא", הייתה התשובה.
התפלא הלוחם לפשר התשובות התמוהות, וכשהגיע לירושלים חיפש את המשפחה של הרב יהושע רוזן., הלך לאישה, ואמר לה – פגשתי את הרב יהושע, והוא בסדר.
האישה מאוד הודתה לו, ואמרה לו: "הוא אמר לך להגיד שהוא בסדר"?
"לא", השיב הלוחם, "הוא לא שלח אותי, באתי מעצמי".
ענתה האישה: "עכשיו אני יודעת שפגשת את האיש שלי".
כעת כבר התבלבל הלוחם לחלוטין, ולא הבין את דבריהם התמוהים של בני הזוג. הוא חזר לרב רוזן ושאל: "מה פשר דבריכם המוזרים"?
ענה לו הרב רוזן: "אין אישה וילדים בזמן מלחמה, כי חייב לשוות את תכלית המלחמה לנגדי".
ענק היה הרב, וקיים בעצמו בהידור את דברי הרמב"ם ללוחמי ישראל (מלכים ז, טו): "ומאחר שיכנס בקשרי המלחמה, ישען על מקווה ישראל ומושיעו בעת צרה, וידע שעל יחוד השם הוא עושה מלחמה... ולא יחשוב לא באשתו ולא בבניו אלא ימחה זכרונם מלבו ויפנה מכל דבר למלחמה...".
וגם אם לא כולנו זכינו להתעלות למדרגה רוממה זו, הרי שזכה עם ישראל בשנה זו שחיילים רבים בעם קיימו זאת בכך שקמו ומסרו עצמם במלחמתם על קידוש ה', ודרכם מתעלה העם כולו.
ובימים אלו, שבין יום הזיכרון לשואה ליום הזיכרון לחללי צה"ל עלינו לשים לב לנקודה נוספת שמופיעה בהלכה זו ברמב"ם. בשני הימים הללו מזכירים יהודים שמתו על קידוש ה', אך יש כאן שני סוגים של קידוש ה'.
המקדש את ה' מקיים שתי מצוות – מצוות עשה (ט) " שציוונו לקדש את ה'", והימנעות מאיסור לא תעשה (סג) "שהזהירנו מחלול ה'".
אנשים רבים מחברים מצוות אלו רק למציאות הקשה של מקדשי ה' בכל הדורות, שנהרגו כדי שלא לעבור על המצוות עליהם הצטווינו 'יהרג ואל יעבור'. אולם עלינו לדעת, שזה קידוש ה' פרטי במציאות החסרה של הגלות, אך יש קידוש ה' גדול יותר והוא הקידוש ה' הכללי שעם ישראל מנצח במלחמות, וכל העמים רואים שה' אלוקי ישראל הוא המנצח, ושמו מתגדל ומתקדש לעיני כל אפסי ארץ.
עניין זה מופיע פעמים רבות בתנ"ך ובדברי חז"ל, ונביא כאן דוגמא אחת -
הנביא יחזקאל (לו, כ-כה) אומר על המציאות שעם ישראל נוצח במלחמה וגלה לבין הגויים "וַֽיְחַלְּל֖וּ אֶת־שֵׁ֣ם קָדְשִׁ֑י, בֶּאֱמֹ֤ר... עַם־ה' אֵ֔לֶּה וּמֵאַרְצ֖וֹ יָצָֽאוּ". וכנגד זה מושיע ה' את ישראל ובכך מתקדש שמו "וָאֶחְמֹ֖ל עַל־שֵׁ֣ם קָדְשִׁ֑י... וְקִדַּשְׁתִּ֞י אֶת־שְׁמִ֣י הַגָּד֗וֹל הַֽמְחֻלָּל֙ בַּגּוֹיִ֔ם... וְיָדְע֨וּ הַגּוֹיִ֜ם כִּי־אֲנִ֣י ה'... וְלָקַחְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ מִן־הַגּוֹיִ֔ם...וְהֵבֵאתִ֥י אֶתְכֶ֖ם אֶל־אַדְמַתְכֶֽם... וְזָרַקְתִּ֧י עֲלֵיכֶ֛ם מַ֥יִם טְהוֹרִ֖ים...".
ומפרש שם רש"י: "ויחללו את שם קדשי - השפילו את כבודי, ומהו החילול? באמור אויביהם עליהם עם ה' אלה ומארצו יצאו, ולא היה יכולת בידו להציל את עמו ואת ארצו", וכפי שהביא עוד (לט, ז) "שפלותם של ישראל חלול שמו". ולהיפך, כשננצח את הגויים ונשוב לארצנו, הרי בכך מתקדש שם ה' בגויים.
לפיכך החייל הנלחם באויב זוכה ליטול חלק בקידוש ה' הגדול של עם ישראל המנצח בשם ה' את אויביו, ועליו לכוון במיוחד לשם מצווה גדולה זו, כפי שמדגיש הרמב"ם "וידע שעל יחוד השם הוא עושה מלחמה".
ומדגיש הרמב"ם נקודה נוספת "וכל הנלחם בכל לבו בלא פחד, ותהיה כוונתו לקדש את השם בלבד, מובטח לו שלא ימצא נזק ולא תגיעהו רעה, ויבנה לו בית נכון בישראל ויזכה לו ולבניו עד עולם ויזכה לחיי העולם הבא...".
כאן הוא מלמד אותנו, שקידוש ה' הוא לא רק במוות אלא גם בחיים. להיפך, מי שנלחם בכל ליבו מתוך כוונה לקדש את ה', הרי מובטח לו שלא ימצא נזק, ואף יזכה להוסיף חיים בכך שיבנה בית ויהיו לו ילדים, ונפשו תהא צרורה בצרור החיים גם לחיי עולם הבא.
וכך מצאנו בתורה, שבמלחמות ישראל במציאות השלימה, הרי במלחמת מדיין שבו כל הלוחמים בחיים, כי בעת הדבקות השלימה במצוות ה' נחתמים כולם לחיים.
ויהי רצון שנגאל מהמציאות החסרה של הגלות, כשמפני חטאינו עדיין איננו מגלים את שם ה' בעולם הזה בשלימות, ונופלים לדאבוננו חללים במלחמה על קידוש ה' הי"ד, ונזכה שהעם כולו יקדש שם ה' ויגלה גדולתו בעולם הזה, ואז כל הלוחמים בשמו יזכו לחיים טובים וארוכים בעולם הזה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
