ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
בתקופה האחרונה ביארתי את עמדת רבותינו, שכדי למנוע התבוללות נכון לגייר מי שמקבל כעיקרון את המצוות למרות שרוב הסיכויים שלא יקיים אורח חיים דתי. כנגד זאת העלו טענות שונות. אחת מהן, שהרבנות הראשית היא בעלת הסמכות בנושא זה, ומו"ר הרב צבי יהודה קוק זצ"ל הקפיד מאוד על שמירת מעמדה, ואין להביע עמדה ציבורית בניגוד לעמדתה.
בטור זה אבאר דרך שני סיפורים את עמדתה של הרבנות הראשית, בעת שמילאה את תפקידה כרבנות ראשית עצמאית, שאינה כפופה לשלטון החילוני או לעמדת החרדים, אלא מתווה את דרכה על פי הדרכת התורה לכלל ישראל.
עמוס בן גוריון ומרי
בימי מלחמת העולם השנייה עמוס, בנו האמצעי של ראש ממשלת ישראל הראשון דוד בן גוריון, התגייס לצבא הבריטי שלחם בנאצים, ושירת כקצין בבריגדה היהודית. בזמן שירותו חלה ואושפז בבית חולים בליברפול. שם טיפלה בו מרי, אחות אירית אנגליקנית. השניים התאהבו וביקשו להתחתן. פולה, אמו של עמוס, התנגדה מאוד לנישואי בנה עם לא יהודייה. אולם מרי כבר הייתה הרה, ובברכת בן גוריון הם נישאו באביב תש"ו בנישואין אזרחיים.
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
673 - הברכה בדרך הטבע בשביעית
674 - הרבנות הראשית ושאלת הגיור
675 - רות המואבייה ומעלתם של הגרים
טען עוד
רישום נישואי בתם
לימים בתם גליה, קצינה בחיל הרפואה, עמדה להינשא לרפי רון, קצין בצנחנים. אולם כשבאו להירשם ברבנות התברר שאינם יכולים להינשא כדת משה וישראל הואיל וגיור אמה של מרי היה שלא כהלכה.
עמוס בן גוריון פנה לרב הראשי לצה"ל הרב שלמה גורן וביקש לגייר כהלכה את אשתו מרי וילדיהם. עוד ביקש להסתיר זאת מהוריו, כדי שלא לצערם כשישמעו שעד עכשיו גיור כלתם ונכדיהם לא הוסדר כהלכה.
הרב גורן פנה לרב יהושע קניאל, רבה של חיפה, מגדולי הרבנים אז בארץ ומתלמידיו המובהקים של מרן הרב קוק. הרב קניאל דאג שישתלמו בעיקרי היהדות וגייר את האם וילדיה בשנת תשכ"ח. תעודת הגיור נשמרה אצל הרב קניאל עד פטירתו בי' בתמוז תש"ל.
חתונת נכדת בן גוריון
חתונתם התקיימה בניסן תשכ"ח, זמן לא רב לאחר פטירת הסבתא פולה. הסבא האבל, דוד בן גוריון, שמדי צה"ל סימלו בעיניו את הממלכתיות הישראלית ואת כל הטוב שבמדינת ישראל, ביקש מאוד מהחתן רפי, קצין בצנחנים, שלכבודה של מדינת ישראל ילבש בחתונתו מדי צבא. החתן נעתר, וכך ליד הכלה שלבשה לבן כמקובל עמד החתן במדי צה"ל, חבוש כומתה. נכבדים רבים השתתפו בחתונה.
לרוצים להבין איזו רבנות ראשית הרב צבי יהודה כיבד, נזכיר את הדברים שנשא הרב גורן בעת עריכת החופה, כפי שצוטטו למחרת בעיתונות: "זוהי שמחה משולשת - שמחתכם אתם כזוג אשר תרם לצה"ל ולעם, שמחת ההורים ושמחת העם. שהרי כל אחד ואחד רואה עצמו מחותן וקשור לשמחה הזו בשל הסבא הדגול, האדריכל של מדינת ישראל. אנחנו כולנו חייבים להעניק לו מלא חופניים נחת, אשר לצערנו נעדרת ממנו לאחרונה, מאז נסתלקה הסבתא".
טענות החרדים
לאחר החתונה ריננו רבנים חרדים על הרב גורן שגייר את הכלה על ידי רבנים צבאיים בניגוד לחוק ולהלכה כדי להחניף לבעלי שררה. כשלוש שנים לאחר מכן, בי"ח בתשרי תשל"ב, בעצרת 'למען שלמות העם' נגד גיורי הרבנות, יצא הרב ז'ולטי בטענות קשות נגד הרב גורן, וטען: "היכן מוצאים פטנט כזה, לחתן גויה עם יהודי".
הרב גורן נאלץ לפרסם את דבר הגיור, שנעשה כהלכה על ידי הרב קניאל, שגם רשם את בני הזוג לנישואין. בדבריו אמר הרב גורן שהכלה ואמה למדו את יסודות היהדות, והחתן והכלה הבטיחו שלאחר נישואיהם "ינהלו את ביתם כבית כשר". הרב גורן ידע שהם לא יהיו דתיים, אולם הוא נהג כרבים מגדולי הרבנים, שסברו שבשעת הדחק, בימים שרבים מישראל חילונים, כדי למנוע התבוללות, די שהגר יקבל מצוות באופן כללי ויתחייב למעשה "לנהל בית כשר", כלומר לשמור מסורת ולהימנע מאכילת מינים טמאים כחזיר ולבשל בשר וחלב.
פרשת הלן זיידמן
אחת המחלוקות הגדולות בענייני דת ומדינה הייתה סביב גיורה של הלן זיידמן. הלן שנון, ד"ר לביולוגיה וגנטיקה, נולדה בארצות הברית למשפחה לא יהודית. מתוך אהבה לעם היהודי עלתה עם בתה בשנת 1964 לארץ כתיירת. לאחר זמן פגשה את מזכיר קיבוץ נחל עוז שהזמין אותה, כמומחית לגנטיקה, לעבור לקיבוץ ולסייע בגידולים חדשים בו. הלן ביקשה להתגייר, ולמרות אזהרות של אישה מנחל עוז, שאמרה לה שאין סיכוי שיגיירו אותה בעת שהיא מתגוררת בקיבוץ חילוני, נסעה לתל אביב ולמדה אצל רב. מכריה טענו שביקשה להתגייר בבית הדין הרבני באשדוד וסורבה, אך מזכיר בית הדין באשדוד טען שהלן מעולם לא פתחה תיק בבית הדין. כפי הנראה לא רצו לטפל בה משום שבן זוגה היה כהן, שאסור בנישואין לגיורת (אגב, הייתה מסורת ברבנות, שהועברה בצנעה על פי הרב פרנק ועוד רבנים, שבפועל נוהגים לגייר גיורת שחיה בזוגיות עם כהן אבל אין מחתנים אותם, אולם כנראה באשדוד לא ידעו על כך). ביולי 1967 נישאה בנישואין אזרחיים במקסיקו לחבר נחל עוז בנימין זיידמן. זמן קצר לאחר מכן נולד בנם הראשון, יהודה זיידמן. באוקטובר 1967 התגיירה בבית דין רפורמי בתל אביב וביקשה להירשם כיהודייה במשרד הפנים.
משרד הפנים, שבראשו עמד מנהיג המפד"ל חיים משה שפירא, סירב לרושמה, ובסיוע ארגונים חילוניים פנתה לבג"ץ. היועץ המשפטי מאיר שמגר לא הסכים לייצג את שר הפנים, כי לטענתו על פי פסק דין שליט, הרישום במשרד הפנים תלוי בעיקר ב"הגדרתו העצמית" של האזרח. היה ברור שבית המשפט העליון יחייב את משרד הפנים לרושמה כיהודייה, מאחר שאין חוק שקובע שהגיורים צריכים להיות אך ורק לפי ההלכה. סוגיית מיהו יהודי עלתה לראש סדר היום. נציגי המפד"ל איימו שאם בג"ץ יאשר את רישומה כיהודייה על סמך גיור רפורמי, יפרשו מהממשלה.
המתח במדינה בין דתיים לחילונים גבר. המחנה החילוני ציפה להחלטת בג"ץ שתקבע באופן סופי כי הרבנות הראשית אינה הקובעת בשאלת הזהות היהודית במדינת ישראל. אישים שונים בציבור הדתי ניסו להשפיע על הלן זיידמן שתמשוך את עתירתה או תתגייר בגיור אורתודוקסי ותפתור בכך את הבעיה.
הרבנית ד"ר נעמי כהן
הפתרון הגיע על ידי הרבנית ד"ר נעמי כהן, שנולדה בארצות הברית והבינה את ד"ר הלן. הרבנית נסעה בשליחות הרב גורן, גיסה, לנחל עוז, והצליחה לשכנע את הלן להתגייר כהלכה.
יום לפני פרסום החלטת בג"ץ הלן התגיירה אצל הרב גורן וביטלה את עתירתה לבג"ץ. רוב הציבור ומנהיגיו נשמו לרווחה על שנמצא פתרון למחלוקת הגדולה. גם מו"ר הרב צבי יהודה היה מרוצה מהפתרון.
מתאים בימים אלו להזכיר את הרבנית ד"ר נעמי כהן ז"ל, שנפטרה לאחרונה, בי"ג באדר א'. הרבנית הייתה בת הזקונים של הרב ד"ר חיים שמשון גולדשטיין, שהיה נשיא הסתדרות הרבנים של אמריקה, ונכדה של הנדיב הארי פישל. בהיותה בת תשע־עשרה, שנה לאחר הקמת מדינת ישראל, עלתה לארץ ולמדה באוניברסיטה העברית בירושלים, וזכתה להינשא לרב שאר ישוב, בנו של הרב דוד הכהן הנזיר, מגדולי תלמידיו של מרן הרב קוק זצ"ל, שערך בשליחותו את 'אורות הקודש'. לאחר פטירת הרב קניאל כיהן הרב שאר ישוב כרבה של חיפה במשך כשלושים ושש שנה. הרבנית נעמי תמכה בכל ליבה בהעצמת לימוד התורה לנשים.
העתירה לבית הדין הגדול
לשני פלגים הגיור היה קשה מאוד. מצד אחד המחנה האנטי דתי קיווה שבג"ץ יקבע באופן סופי שהרבנות אינה קובעת מיהו יהודי, וגיורה כהלכה של הלן חיבל בכך. מאידך, המחנה החרדי התמרמר על הרב גורן, שלטענתו גייר את הלן תוך יום שלא כהלכה. נציגים של שני גופים אלו ערערו בפני בית הדין הגדול כנגד גיורה של הלן.
במושב בית הדין ישבו הרב אלישיב, הרב ישראלי, הרב ז'ולטי והרב גולדשמידט. הרב הראשי הרב ניסים והרב עובדיה יוסף בחרו שלא להשתתף. בית הדין החליט שאין לרב גורן כרב הראשי לצה"ל סמכות לגייר בשם הרבנות הראשית, אלא בית דינו הוא בית דין פרטי, ולכן בית הדין הרשמי של הרבנות אינו צריך לדון בערעור על הגיור, שאינו מטעמם. הם ציינו שאם הלן תתגייר בבית דין רשמי, יהיה לגיורה תוקף, והוסיפו שיש לוודא שתקבל על עצמה מצוות.
למחרת כינס הרב עובדיה יוסף, שהיה רבה של תל אביב, בית דין רשמי, ובו השתתפו הרב שלמה גורן והרב שלום מזרחי, ויחד אישרו את הגיור הקודם של הרב גורן.
לימים, בריאיון לשלמה אישון, הרב גורן הסביר כי גיורה של הלן זיידמן תואם את ההלכה כיוון שהיא "מקפידה להדליק נרות שבת ונזהרת ממאכלות אסורים, על אף חברותה בקיבוץ חילוני. למעשה לא קשה עליה להיזהר בענייני כשרות, באשר היא צמחונית לפי השקפת עולמה".
שוב מצינו שלמעשה גדולי הרבנים הראשיים נהגו לגייר מי שקיבל את כל המצוות באופן כללי ובפועל התחייב לנהוג כמסורתי.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
