ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- עניינו של יום
ובכן, אל הרב גץ זצ"ל, רב הכותל והמקומות הקדושים, הגיעו לעיתים אנשים שונים שהציגו את עצמם כ'אליהו הנביא'. הרב גץ קיבל כל אחד מהם במאור פנים, ואמר לאותו 'אליהו הנביא' – "אני שמח שבאת. אני מחכה לך בכיליון עיניים. יש לי קושיא גדולה בלימוד התורה, והלא כבר נאמר "תשבי יתרץ קושיות ובעיות", האם אתה יכול לתרץ לי קושיא פלונית"?
אם אותו אדם ידע לתרץ את הקושיא, הוא הוכרז כאליהו הנביא. ואם לא, הוא הובהל אחר כבוד לטיפול מתאים...
צחוק צחוק, אך זוהי הפרעה נפשית מוכרת של אנשים, המגיעים לירושלים, ומדמיינים שהם מגלמים את דמותו של אליהו הנביא, המשיח, או שיש להם כוחות אלוקיים ומשיחיים. תופעה זו קיימת, להבדיל, גם אצל גויים, והיא מכונה 'סינדרום ירושלים'.
ככל הנראה, הסינדרום קורה בעקבות ההתרגשות הגדולה מהמפגש עם ירושלים, עיר קדושה ורוחנית, המצוייה בארץ הגשמית. מפגש זה יכול ליצור מורכבות גדולה בנפש האדם, הוא מצפה לגילוי רוחני, ומגלה עיר גשמית. אז מהי ירושלים? מקום גשמי או רוחני?
ובעצם, הסינדרום מבטא את ייחודיותה של ירושלים, מקום בו הרוחניות מופיעה במקום ארצי. וכאן, אפשר לשאול בדרך רמז – מי הראשון שזכה לסינדרום, במובן החיובי של המילה? מי הראשון שהנגיעה בירושלים נגעה בנפשו עד שחווה התגלות רוחנית מיוחדת?
הבה ונלך אחורה לרגע לידתה של ירושלים, כעיר הקודש והמקדש. בתורה נאמר שהמקדש ייבנה במקום אשר יבחר ה', אך המיקום לא התפרש, והעניין נותר סתום מאות שנים, עד לרגע הנשגב בו המיקום המיוחל התגלה לשמואל ודוד.
לרגע זה, קדם תהליך מיוחד, הנותן תשובה לשאלותינו. בתחילה, משח שמואל בדבר ה' את שאול למלך על ישראל. בעקבות כך, צלחה רוח ה' על שאול והוא התנבא עם הנביאים. ואכן, רוח ה' ממשיכה ללוותו כמלך, וצולחת עליו עת נצרך הוא למהלכים חשובים, כדוגמת המלחמה להצלת יבש גלעד מיד בני עמון.
רוח זו היא רוחו של מלך ישראל, כפי שקונן ירמיהו במגילת איכה על יאשיהו המלך – "רוח אפינו משיח ה' נלכד בשחיתותם", וכפי שהתנבא ישעיהו על מלך המשיח "ונחה עליו רוח ה', רוח חכמה ובינה...".
רוח, כפי שמבואר בספר נפש החיים, הוא הכוח המחבר רוחני לגשמי, שהרי יכולת הנשימה היא רוח החיים המצוייה באפו של האדם. האף מצוי במרכז הפנים של האדם, גם מלמעלה למטה וגם מימין לשמאל. הנשימה מקיימת באדם את הנשמה המצוייה בגופו.
המלך הוא רוח החיים, רוח ה' המצוי בעם. תפקידו של המלך להיות הכוח המחבר חיבור כפול - הן הכוח המחבר ומלכד את כל חלקי העם זה לזה, והן הכוח המחבר בין העם לאלוקיו.
כשחטא שאול, ולא שמע בקול ה' במלחמת עמלק, מאס ה' במלכותו ונתנה לרעו הטוב ממנו. באותה שעה, נשלח שמואל להמליך את דוד למלך, "ויקח שמואל את קרן השמן, וימשח אותו... ותצלח רוח ה' אל דוד... ורוח ה' סרה מעם שאול ובעתתו רוח רעה...".
רוח ה', השייכת למלך, עברה משאול לדוד. אולם, בתחילה המעבר לא היה שלם. העם לא הכיר את דוד, והמלך שחיבר את חלקי העם השונים היה שונים. דוד, לעומתו, היה מבחינה פנימית המלך שחיבר את העם לה', שהרי ה' המליך אותו. וכך, לשאול נותרה רוח, כוחות המלוכה המאחדים, אך ללא החיבור לה', והיא הפכה לרוח רעה המבעתת אותו.
עבדיו, שחשו בשינוי, הציעו הצעה. הנביאים היו זוכים, לעיתים, להשראת שכינה בעזרת כוח הנגינה, כפי שנאמר על אלישע הנביא, "והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'". הם הציעו שמישהו ינגן לשאול ויהיה לו טוב. ואכן, הם מביאים את דוד, שיודע לנגן, אך נאמר עליו גם פרט נוסף, "וה' עימו".
ואכן, כשדוד מנגן לשאול, סרה מעליו הרוח הרעה. בתחילה, שאול אוהב את דוד, כי הוא חושב שהרוח הרעה סרה בעקבות הנגינה, אך לאט לאט הוא מבין שלדוד יש את הרכיב החסר לו - ה' עימו, וכשהרוח שלו מתלכדת עם הרכיב האבוד, יש שוב את רוח ה' והכל שמח.
בהמשך, דוד נלחם בגוליית במקום דוד, והופכך להיות האיש האחד המייצג את העם כולו, במילים אחרות – האיש המאחד, איש הרוח. ובסוף, מגיע הרגע שבו "ותהי רוח ה' רעה אל שאול", והוא מנסה להרוג את דוד.
דוד נמלט לשמואל, והם הולכים ל"ניות ברמה". על כך דורשים חז"ל (זבחים נד:), שבאותה שעה ישבו שמואל ודוד ברמה, ועסקו בנויו של עולם, ומצאו את מקום המקדש בירושלים.
ונשאלת השאלה – וכי שעה קשה זו, בה דוד בסכנה, היא השעה המתאימה לעיין בנושא עמוק זה של מציאת ירושלים?
אלא, שבשעה זו, נפרדו שני חלקי האומה, שאול ודוד, המייצגים את בית רחל ובית לאה. נמצא, שרוח ה' המחברת את העם עם ה' קיימת בדוד, אך חסרה הרוח המחברת את חלקי העם השונים. באים שמואל ודוד, ומוצאים את ירושלים ומקום המקדש, שבכוחם לחבר את כל העם יחדיו, ולחבר את העם לה', "עיר שחוברה לה – שעושה את כל ישראל חברים".
ואכן, מיד מגיע שאול לחפש את דוד, "וילך שם אל ניות ברמה, ותהי גם עליו רוח אלוקים, וילך הלוך ויתנבא...", שוב זוכים שאול וסביבתו לרוח ה' הטובה ואף מתנבא בשם ה'.
זכינו בדורנו לשוב לירושלים ולמקום המקדש. מיום ששבנו אליה, לוקה העולם כולו בסינדרום ירושלים, ומנסה לחבל ברוח ה' אשר עלינו. אך סמוכים ובטוחים אנו, שירושלים תחבר בין כל העם ובינינו לה', ורוח ה' תשוב להופיע בקרבנו בגלוי במהרה בימינו!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











