ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- מעמד הר סיני ומתן תורה
ומזה אנו רואים, שעצם קדושת ישראל קיימת לעולמי עד, ואין שום דבר יכול לכבותה. (הקדמה לבעל שם טוב על התורה, אות מא ,בשם תולדות אדם).
כלומר, סיפור זה מלמד עניין חשוב, שכל דבר מצווה וקדושה, שיהודי פעל בעולם נשאר לנצח. ולא רק שנשאר לנצח, אלא האור שפעל האדם בכך, נותר במקום לנצח.
עניין זה מאיר יסוד חשוב בחג השבועות, ומתרץ כמה קושיות גדולות. מצאנו בגמרא (פסחים סח:) שבעקבות סתירה לכאורה בפסוקי התורה, נחלקו התנאים כיצד על האדם לשמוח ביום טוב. מחד, מצאנו לגבי ימים טובים, שנאמר "עצרת לה' אלוקיך", משמע שהאדם צריך להקדיש את החג לה', כלומר – לעסוק ברוחניות, וללמוד תורה כל היום בבית המדרש. מאידך, מצאנו שנאמר "עצרת תהיה לכם", כלומר – לעסוק כל היום בצרכיו הגשמיים של האדם, באכילה ושתייה.
כדי לפתור את הסתירה, נחלקו התנאים: רבי אליעזר סבר שיש שתי אפשרויות לשמחת יום טוב, "או כולו לה' או כולו לכם", כלומר – "או אוכל ושותה או יושב ושונה (לומד). לעומתו רבי יהושע סבר שצריך לחלק את היום לשניים, "חציו לה' וחציו לכם", "חציו לאכילה ושתיה וחציו לבית המדרש".
וכאן מוסיפה הגמרא דבר פלא, כל התנאים מודים שבשבועות חייבים לאכול ולשתות, ואי אפשר להקדיש את כל היום ללימוד בבית המדרש, מפני ששבועות הוא "יום שניתנה בו תורה". וכאן ישאל השואל – הרי דווקא שבועות שניתנה בו תורה, הוא היום המתאים ביותר ללמוד בו אך ורק תורה, ולמה דווקא בו חייבים לאכול יותר משאר ימים טובים?
לפני שנתרץ את העניין, כדאי שנשים לב לתמיהה נוספת על חג השבועות. החג מכונה בתפילת הרגל, "זמן מתן תורתנו". והנה, במשנה תענית (כו:) כתוב "לא היו ימים טובים לישראל... כיום הכיפורים... וכן הוא אומר - צאינה וראינה בנות ציון... ביום חתונתו זה מתן תורה", ומפרש רש"י "מתן תורה – יום הכיפורים שניתנו בו לוחות האחרונות". אם כך יום כיפור ולא חג השבועות נקרא יום מתן תורה?
והתשובה היא, שבשבועות אנו מציינים את תחילת נתינת הלוחות הראשונים, וביום כיפור את נתינת לוחות האחרונים. וכאן עולה תמיהה נוספת – הרי הלוחות הראשונים נשברו, אם כך על מה אנו שמחים בחג השבועות? לכאורה, עלינו לציין את מתן תורה ביום כיפור, שניתנו בו לוחות אחרונים, שנותרו שלמים לנצח?
ונראה, שכל הקושיות מתורצות בתשובה אחת, בשבועות אנו חוגגים את נתינת שברי הלוחות הראשונים. ומצאנו (מנחות צט.), "תני רב יוסף – הלוחות ושברי לוחות מונחים בארון, מכאן לתלמיד חכם ששכח תלמודו מחמת אונסו, שאין נוהגין בו מנהג ביזיון".
שברי הלוחות מבטאים רעיון מיוחד. בלוחות הראשונות נאמר "והלוחות מעשה אלוקים המה והמכתב מכתב אלוקים הוא" (שמות לב, טז). כלומר, בלוחות הראשונות גם האבן, המבטאת את הצד החומרי, וגם הכתב המבטא את הצד הרוחני, היו מעשה ה'. לעומת זאת בלוחות השניות נאמר פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים, וכתבת...י" (שמות לד, א). כלומר, הכתב האלוקי המבטא את הרוחניות חזר בלוחות השניות, אך את האבן המבטאת את הקדושה המוטבעת בחומריות, פסל משה ולא ה', נמצא שקדושה זו לא חזרה.
נמצאנו למדים, שבשבועות מציינים אנו את הקדושה האלוקית שהוטבעה בחומריות של עם ישראל. קדושה זו נשברה, אך לא נעלמה. גם שברי לוחות מונחים בארון. עלינו לכבד גם תלמיד חכם שחלה ושכח תלמודו באונס, כי למרות שכרגע אינו יודע את התורה, הרי קדושת התורה הוטבעה בדמו. קדושה זו היא לנצח.
לכן, בשבועות עלינו לאכול ולשתות, כי הייחודיות של שבועות היא בכך שהקדושה הוטבעה גם בצד הגשמי שלנו. ביום הכיפורים, שניתנו לוחות שניות, וקיבלנו את הכתב הרוחני, אנו צמים. אך בשבועות, אנו שמחים שכיהודים הקדושה מוטבעת בכל מהותנו ובשרנו.
ובהקשר זה מדהים לגלות עניין נוסף. הגמרא בפסחים שם מספרת, שרב יוסף היה עושה בשבועות סעודה מיוחדת מעגל משולש (מובחר), כי היה אומר (בתרגום חופשי) – 'אם לא היום הזה שגרם, כמה יוסף יש בשוק', כלומר בזכות חג השבועות שקיבלנו בו תורה, הפכתי להיות רב יוסף, ולא עוד יוסף רגיל, שכמותו יש רבים בשוק.
ומצאנו במסכת נדרים (מא.) שרב יוסף חלה ושכח תלמודו, ואביי היה מזכיר לו מחדש. ממילא, אפשר לבאר, שרב יוסף עצמו היה זקן ששכח תלמודו, ולכן היה עושה סעודה מיוחדת בשבועות, כי החג של שברי הלוחות מלמד את מה שהוא עצמו אמר לעיל, שהתורה נשארת מוטבעת גם בזקן ששכח תלמודו.
בחג זה נתחזק בכך שכל דבר טוב שאנו עושים נשאר מוטבע בעולם לנצח. אשרינו שזכינו להיות יהודים קדושים, שהתורה הקדושה מוטבעת בקרבנו. חג שמח!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.












