ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- קומי אורי
- ט - שנה לגירוש
- משפחה חברה ומדינה
- בעקבות הגירוש
- דרכים מעשיות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
ככל שעוברים הימים והחודשים, הולך ומתברר, גם לציבור בישראל, שהגירוש מגוש-קטיף ומצפון השומרון היה רעיון רוח רעה של אדם אחד, אשר העמיד את טובת עצמו ואת טובת משפחתו מעל לטובתו של עם ישראל כולו.
עין בעין ראינו כיצד "אין מקיפין בחילול ה'", ידו של הקב"ה הונפה, ומצא בעל חוב מקום לגבות את חובו. ולאחר כל זאת, הרי מאמינים בני מאמינים אנו, ויודעים כי גם מאחורי אדם חסר לב עומד ריבונו של עולם, שהוא הדוחפו למעשה הרע, והוא גם הנפרע ממנו, מפני שסוף-סוף יש בחירה חופשית לכל אחד.
תפקידנו אנו הוא לחזור ולנסות להבין את דרכי ה'. דבר שקשה לעשותו בסמוך לאירועים, נדרש מעמנו במלאת שנה לגירוש.
באמת, עברנו מלחמה. זה לא היה "עוד מאבק". זו היתה מלחמה, אשר החלה במלחמת דעות, ונסתיימה, לצערנו, גם בנפילת חללים, כפשוטו ממש. מלחמה בין כולם לכולם: בין מגרשים למגורשים, בין כוחות ציבוריים לכוחות ציבוריים, בין בעלי דעה תורנית לאחרים. וכדרכה של מלחמה, היא משדדת מערכות וגורמת להתבררות הכוחות.
לא ברור שאנו בסוף הדרך. ייתכן שתבואנה התבררויות נוספות. אולם כסיכום לתקופה הזאת אנו מבחינים בשלוש מגמות בתוך הציבור המאמין בהמשך שותפות עם מדינת ישראל (ישנה אמירה נוספת של פשיטת רגל וייאוש מהמדינה. אינני עוסק כאן במגמה זו).
המגמה הריאלית
זו הטוענת שחייבים להתייחס לנתונים בעם ובארץ. בבחירות השיג הציבור הדתי-לאומי תשעה מושבים בכנסת, וכלל הציבור הדתי-חרדי השיג 27 מושבים. עם כוח כזה אי-אפשר לייצר מהפכות, אין בכוחנו להנהיג את מדינת ישראל, ועל כן עלינו לעסוק במרץ במזעור נזקים. זאת על-ידי השתלבות מאסיבית בכל המערכות הפועלות ומניעות את המדינה: בתי המשפט, האקדמיה, המכונים לדמוקרטיה, התקשורת הכתובה והמצולמת, הצבא לכל מערכותיו וכד'.
ההשתלבות אומנם לא תוביל אותנו למדינת מלך המשיח, אולם היא תוביל למדינה מתוקנת יותר. הציבור הדתי יקבל בה פינה התואמת את כוחו, והארץ תשקוט.
מגמת הטוב הכללי
שנים רבות הורגלנו לראות בכל תנועה ובכל התרחשות אך טוב וברכה וחיים. חלק מהציבוריות שלנו ממשיך לטעון בעקשנות שהתמונה מן העבר לא השתנתה. היו אומנם כמה אירועים קשים, אך על כל הפשעים תכסה אהבה. עלינו ללכת בדרך הקודש, אל לנו להתערב באקדמיה ובבתי המשפט, תוצרי תרבות הגויים. ועם זאת, עלינו להאמין בהמשך דרך העלייה של ישראל בארצו.
הגירוש ושאר המכות אשר סופג הציבור הדתי, ייראו בהמשך כאפיזודה חולפת. אנו נמשיך לאהוב ולהתחבר עם אותן מערכות חיוניות הקיימות כיום. הצבא הוא אבן פינה יסודית במדינת ישראל, ואנו חייבים להמשיך ולהיות שותפים מלאים בנשיאה בעול. אסור לעולם לפגוע באחדות הצבאית, גם כאשר זו סוטרת על פנינו והולמת בראשינו. ככל שנוסיף אמונה ואהבה, כך נחשוף את האמת הישראלית וכך נתקרב אל היעד הסופי, שהוא אינו מסתפק במזעור נזקים, אלא בטוח בנצחון האמת הישראלית.
מגמת ההתכנסות לצורך חיבור חדש
לעומת שתי המגמות הראשונות, הולכת וקמה עמדה שלישית. זו היודעת לקרוא נכון את המפה העכשווית, ועם זאת אינה יורדת משאיפותיה.
היעד היה, הווה ויהיה, לחולל מהפכה במדינת ישראל. ודאי הוא, שאין להסתפק ביעד חלקי של מזעור נזקים. ועם זאת, חייבים לבחון להיכן הוביל אותנו הקב"ה, ומהם הצעדים המתחייבים מהמצב בהווה. ניתוח ריאלי מביא אותנו להבנה, שדברים רבים נשתנו מכמות שהיו בראשית ימי המדינה. בעבר יכולנו לחבור לכוחות חיוביים אשר הובילו את המדינה, ועמם ליצור ולבנות. כיום, לא נותר מן הכוחות הללו כמעט מאומה.
אמירות כמו "אין עם מי לדבר" או "לא סופרים אותנו" הנן תחושה חזקה וברורה שאי-אפשר לטייחה בביטויים על טוב ועל אהבה. האם להסיק מכאן שהגיע זמן לנתק קשר עם המדינה? חלילה וחס!
המסקנה חייבת להיות שהקב"ה מורה לנו דרך חדשה, ומאלץ אותנו לזקוף קומה ולעלות מדרגה. אם קטן אתה בעיניך - ראש שבטי ישראל אתה! זוהי המחאה אשר מחה שמואל הנביא כנגד שאול בעת אשר האזין לרחשי העם ולא השלים את מחיית עמלק. אף אנו נאמר זאת לעצמנו: יש לנו כוח גדול ואמת גדולה. אל לנו להפטיר כדאשתקד ולהמשיך כאילו לא קרה מאומה. וכמובן, אל לנו להסתפק ביעדים מוגבלים.
חובתנו להגדיר מחדש את האמת שלנו, ולא בכל מחיר לשתף פעולה עם המערכות הציבוריות במדינה. כאשר בתי המשפט הופכים לזרוע לדיכוי, נכריז שאין לנו חלק באלה, ואיננו מכירים בהם. כאשר צה"ל פועל למיגור אויב, אנו פועלים כחלק בלתי נפרד ממנו, ורואים בו זרוע מלכותית ל"עזרת ישראל מיד צר". אבל כאשר הוא הופך את נשקו ומשתמש בכוחו להרע, נעמוד איתן על זכויותינו וחובתנו, שלא לתת יד לרשע.
אם בעבר ניתן היה לשרת כחייל מאמין בתוך קהל של אלה שאינם שומרים תורה ומצוות, הרי שכיום עלינו לדרוש להקים יחידות מובחרות ומיוחדות, אשר אלא כולו לכתחילה. ללא פשרות של שילובי לוחמות, דבר הפוגע בצניעות וביכולת הלחימה. ללא פשרות בשמירת השבת. נבצע כל פעילות ביטחונית, אך לא נחפש קולות כדי להתיר פעילויות שאין בהן ערך מבצעי. כך נאמץ את כוחנו, ובהדרגה נבנה כוח אשר יוביל למהפכה מלאת חיים.
כיצד תתחולל המהפכה? נגעים רבים אנו מוצאים בעם ישראל כיום, הן בצדו הפרטי והן בצדו הכללי. חיי משפחה, מוסר וערכים ואהבת איש את רעהו נעשו לביזה. הציבוריות שקועה בתרדמה עמוקה, שגם מטחים של מאות טילים עדיין לא העירו אותה.
ועם זאת, יודעים אנו באמונה ברורה, שמתחת למסווה מסתתרת נשמת ישראל ולא לנצח תימשך התרדמת. עלינו לפלס דרכים להנהגה הא-לוהית, דרכים חדשות ומבריקות, מלאות חכמה, כדי לסייע לקב"ה בפעולתו.
המבנה האדמיניסטרטיבי של השלטון הנו העתק משלטון במדינות זרות. גבולות האחריות של שרים, ודרכי פעולות המשרדים, הפכו לעובדה שאין איש מערער עליה. והנה, בבחינה מעמיקה נמצא, שיש אפשרות לערוך חלוקה מחודשת של המשאבים ומערכות הפעולה, באופן שיקדם את המדינה למקום אחר, איתן בהרבה. כיום, חלק גדול מהמשאבים וההתעניינות הציבורית מופנים כלפי חוץ והם במרכז חיינו. משרד החוץ נחשב כאחד המשרדים החשובים והיוקרתיים ביותר. ודאי שמשרד הביטחון ותפקיד שר הביטחון הנם במעלה הראשונה. לעומתם, משרד הרווחה נחשב בעל ערך דל, אשר עד היום לא ראתה מדינת ישראל לנכון למנות שר למשרד זה. במחשבה אמיצה ומשוחררת, ניתן לראות את העיוות במבנה זה.
עם ישראל בנוי על ערכים פנימיים, ערכי תורה וערכי מוסר, הבאים לידי ביטוי בראש ובראשונה ביחידות המצומצמות הפרטיות: החינוך האישי הפרטי של כל אחד, המשפחה בישראל, הקהילה המאגדת את אלה לאגודה אחת. כל אלה, הם הצריכים להיות בראש סולם המעלות. אם הקשר בין אדם לחברו ובין קהילה לקהילה יהי קשר אמיץ, הוא ישמש יסוד לבניית פירמידה בריאה של אומה.
הדאגה לביטחון ולמיגור כל אויב צריכה בוודאי להדאיג כל פרט, אשר יתחבר עם הצבא בתפילות להצלחתו. ואולם האויב מבחוץ לא צריך להיות מרכז חיינו ומוקד סדר-היום הציבורי שלנו. מערכת קשרי החוץ בוודאי חשובה היא, אבל האזרח הקטן איננו קשור אליה, ומדוע עליו להאזין בכל מהדורת חדשות לאירועים הנוגעים למדינות העולם?
סדר-היום הלאומי חייב לעבור שינוי כביר. ההתעניינות חייבת לעבור פנימה. בראש ובראשונה לחינוך הטוב, חינוך ולא רק למידה של ידע והשכלה, אלא העמקת ערכי טוב ואבחנה בין טוב לרע.
לכך צריך להפנות את כל המשאבים, ובעיקר את ההתעניינות ודעת הקהל. וזאת כדי שהורים לפני דאגתם מה אמר שר חוץ של מדינה פלונית או נשיא של מדינה אלמונית, יידעו מה לומד בנם בבית הספר.
הטבת חיי הפרט על-ידי מיגור העוני תסייע לבניית חברה צודקת. מיגור העוני אינו זקוק למשאבים רבים כפי שנראה במבט שטחי. הוא דורש התעניינות וליווי משפחתי לאלה שמצבם גרוע. עובדים סוציאליים יפנו את עיקר מרצם וזמנם להנחיית המשפחה, כיצד לכלכל את התקציב המשפחתי, להיכן לשלוח ילדים לחינוך, כיצד לבנות נכון את היחסים הפנים-משפחתיים.
זוהי המהפכה הנדרשת.
או אז, משרדי העבודה והרווחה יהפכו למשרדים מובילים, אם לא בתקציב גדול, הרי שבחשיבות הלאומית ובתודעה הם יהיו כאלה. משרד הפנים ירכז את כל הפעילות הפנימית, את החינוך, את הרווחה ואת הבריאות וכד', והכוחות יושקעו פנימה. כך תעמוד האומה הישראלית על רגליה, כלביא יקום וכארי תתנשא. מתוך כך תהיה הקרנה אדירה כלפי חוץ, אשר תביא למבט אחר על עם ישראל ועל מדינת ישראל.
סוף דבר
למהפכה אנו צריכים.
הביאנו הקב"ה בזרוע חזקה ובכאבים וייסורים אל המקום שבו אנו צריכים לקבל את ההחלטות הנכונות. נבנה עצמנו כציבור מוביל, בעל ערכים ועוצמה, ומתוך כך נזכה לחולל את המהפכה.
----------
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
