ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- קומי אורי
- ט - שנה לגירוש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מלחמת לבנון השניה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
בציבור שלנו יש בעיה, היות שחלק מהרבנים מתוך אותו בית-מדרש יצאו בריש גליה נגד הדרכתם של גדולי ישראל, הרב שפירא והרב אליהו שליט"א, שהורו באופן חד-משמעי שאסור לתת יד לדבר הזה, שכן זאת עבירה נגד תורתנו הקדושה להגלות יהודים, להחריב את ביתם ולהסגיר את השטח לידי האויב. ההלכה קוראת לאדם כזה "מורה הלכה בפני רבו". בדורות הקודמים היו מנדים כזה אדם, אנו לפחות נסייג את דבריו ואין אנו חייבים בכבודו.
המושג של היררכיה של תורה, שלא כל מי שנקרא רב יכול לחלוק בפסיקה למעשה על זקני הרבנים, לצערנו לא נקבע מספיק בציבור. הרמב"ם בפ"ב בהלכות ממרים כבר כתב שאין לפסוק אלא כמי שגדול בחכמה ובמניין, כך מהגמרא בעבודה זרה.
בעיה נוספת היא שהדברים נאמרים מסברות ללא מקורות. הרי הרמב"ן כותב שלא נעזבנה מידינו ביד האומות ולא לשממה, וכפי שהפתחי תשובה פוסק כמוהו באבן העזר סימן ע"ה, ומי שגוזר לבטל מצווה, אפילו אם מלכות ישראל אומרת כך - צריך לדעת שאצלנו התורה היא מעל כל החוקים האלה, לא משנה אם הגוזר הוא רשע גוי או מלך ישראל, ואפילו אם זה נגד איסור דרבנן, הרמב"ם בהלכות ממרים (פ"ג) פוסק שאין שומעים לו, ויש מצבים שאדם אפילו חייב לספוג מאסר בעקבות אי ביצוע ההוראות. אם ההוראה היא להעביר על הדת, אף מחויב למסור את נפשו.
יכול להיות שאילו כל הציבור שלנו לא היה נותן יד לדבר וכל מי שיש בו יראת שמים לא היה עובר את העבירה, הם לא היו יכולים לבצע את הגירוש והחורבן.
שאל אותי פעם תלמיד, איך אדע מה האמת? ראשית כל, כאשר רב אומר לתלמידו דבר הלכה, על התלמיד לשאול על בסיס מה הוא אומר את דבריו, הרי יש לנו תלמוד ופוסקים. ואיך ידע האם דבריו הם האמת? הרמב"ם מגדיר במורה נבוכים "איך ידע אדם מה האמת - לאחר שיבדוק את כל חלקי הסותר". כלומר, ישמע כל דעה ואת מה שיש להקשות עליה ואיך מתרצים את הקושיות, ויבין מעצמו איך יותר מסתבר. ואם הוא לאו בר הכי, שיתייעץ עם הרבנים או עם ראש הישיבה שלו; ואם גם הם טועים, שילך לאחד מגדולי הרבנים שיש לו אמון בו וישאלהו באיזו דרך ישכון אור.
אכן תלמיד שרבו מטעהו הוא שוגג, אינו מזיד ואינו אנוס. בסוף פרשת שלח-לך כותב הנצי"ב על-פי פשוטו של מקרא בפר העלם דבר של ציבור, שאם המנהיגים הטיפו לעבוד עבודה זרה בזדון - הציבור שעושה כך נקרא שוגג. הוא מוכיח את הדבר מן הפסוק "ונסלח לכל העם בשגגה", ואף-על-פי שלמנהיגות זה היה בזדון. כמובן היוזמים - הממשלה, חברי הכנסת ומערכת המשפט שנתנה גיבוי - הם אשמים בזה, והם נחשבים מזידים, אבל המוטעים נחשבים שוגגים.
אין ספק שחורבן היישובים בפועל והרצון להמשך החרבת חבלי ארץ-ישראל מהווה קטרוג גדול עם על ישראל כלפי שמיא, ואין לי ספק שהמלחמה המתרחשת ברצועת עזה ובלבנון בעקבות חטיפות החיילים והקטיושות המגיעות עד חיפה ועפולה היא עונש על כך.
יש לדעת שאין זו רק פגיעה בארץ-ישראל, אלא יש פה כוונה לטשטש את הזהות היהודית, ולחלק בין דת למדינה, לאחר שהציונות החילונית כבר סיימה את דרכה ולא מעניין אותה ליישב את הארץ. אנו רואים, למשל, שאמרו שיפרקו משרדי ממשלה "מיותרים" ולמעשה פירקו רק את משרד הדתות המסמן את הפן הממלכתי של הציבור השומר תורה ומצוות. כך גם בפסקי הבג"ץ באחרונה. לפני זמן מה פסקו שאין לבית-הדין לדון בענייני הממונות שבאישות אלא בגט. כך גם בעניין זוג שהבעל הביא ראיות מתמונות שהאישה נאפה, וכאשר האישה הלכה לבג"ץ וטענה שבעלה חדר לפרטיות שלה ועשה עבירה בכך שצילם אותה - פסק הבג"ץ שאין להשתמש בראיות. לפי הדרכת התורה יש להעניש אותו על עבירתו, אבל אין זה פוגע בחומר הראיות ויש להשתמש בהם. כאן הבג"ץ פגע בדיני אישות שבבית-הדין ולא בדיני הממונות. כך גם בגיבוי שנתנה מערכת המשפט למצעד של אנשים חולים בירושלים. כך גם בעשיית פלוגות מעורבות, בלי אפשרות לחיילים דתיים לשרת בגדרי צניעות על-פי מה שחונכו. איננו כופים על אף אחד שום דבר, אך יש לאפשר לחיילים לנהוג על-פי דרכם, כולל מניין, שבת, כשרות, צניעות וכו'. כך גם ההתעללות במתיישבים העקורים מגוש-קטיף, שמבקשים מהם להמציא קבלות על חשבון החשמל לפני 10 שנים, למרות שלחברת החשמל יש כל הנתונים והם יודעים שמדובר באנשים שהיו גרים בגוש-קטיף. וכן אדם שגר שם בשכירות 20 שנה ולא קיבל דבר כי זה היה שכירות, והציוד שהלך במכולות, ואנשים שלא מצאו עבודה ועוד ועוד.
האם חובה עלינו לעשות מעשה על-מנת למנוע את אותו מצעד?
יש להפגין נגד הדבר הזה ולדרוש מהממשלה למנוע ביזיון של עם ישראל.
איך נצא מהמצב הרוחני, החברתי והביטחוני המסובך הזה?
בדרך הטבע קשה לראות, אבל אולי עם ישראל כולו, לאור הקשיים, יפקח את עיניו ויחזור בתשובה. ובכל אופן יש לקיים את "לך כנוס את כל היהודים" - יש מקום להתאחד בציבור הדתי-הלאומי, במפלגות, וכך נצליח לבטל את כל החוקים שמחוקקים נגד הזהות היהודית.
הרבה מאוד תלמידים נמצאים כעת ב"חופש הגדול", כיצד יש לנצל את הזמן בחופשה?
תלמידי ישיבה יוצאים לחופשה גם כדי לנוח, אך לא לצאת מן המסגרת הלימודית. אין להתנתק מן המזון הרוחני - מן הלימוד. יש לקבוע עתים לתורה, וכשם שהאדם מתפלל, אוכל ושותה בכל יום, כך יש לקום בזמן לתפילה. כדאי לטייל בארץ, כי בדרך הזאת הארץ מתחבבת על התלמידים. היום, במצב הלא-נורמאלי שבו אנו נמצאים, חשוב שתהיה נוכחות יהודית בכל מרחבי ארצנו, וככל שנבליט יותר נוכחות נקווה שזה יישאר בידי עם ישראל.
כיצד על ההורים לנהוג בחופשת ילדיהם?
על ההורים לעודד את התלמידים שלא לישון עד מאוחר כל בוקר, אלא לדעת לשמור על הסדר התקין גם בחופשה, וכך גם לא יתקשו לחזור ללימודים - לסדר של משטר וסדר. ובכלל, צריך לדעת שגם להורים יש חלק בחינוך הבנים ואין להטיל את האחריות רק על בית הספר או על הרבנים.
ככלל, עצם קביעת חופשה בת חודשיים וחצי היא פשע ביחס לתלמידים. דבר זה נלקח מאמריקה, שם הילדים עזרו להוריהם בחקלאות על-מנת להוציא את היבול, אך ודאי היום הזמן הארוך הזה לא שייך.
לצערנו חווינו לאחרונה ניסיונות חטיפה של טרמפיסטים על-ידי מחבלים ימ"ש. האם יש להימנע מנסיעה בטרמפים?
אכן, בנסיעות בטרמפים יש לנקוט זהירות, צריך לשים לב שהנהג או הטרמפיסט הוא יהודי, אבל ודאי וודאי שאין להורות שלא לקחת טרמפים בכלל, שאם כך ייאמר גם שלא יסתובב באשקלון ובצפון. לחיות בפחד כזה זה לא שייך.
בעקבות האירועים בצפון ובדרום הארץ, מה דעת ההלכה בנוגע להרג אזרחים תוך כדי לחימה במחבלים?
המהר"ל מפראג, מגדולי ישראל, בספרו גור אריה בפרשת "וישלח" מדבר על השאלה: מה היה הבסיס ההלכתי ששמעון ולוי הרגו את כל שכם? והוא משיב שהפעולה היתה פעולת גמול מלחמתית, שהרי הם אמרו: אם תימולו, נהיה עם אחד. זאת אומרת, שעד עכשיו הם שני עמים, ואם עם אחד פוגע בעם אחר אין לראות בזה עבריינות גרידא, אלא פעולה מלחמתית, ולכן הם פגעו בהם בפעולת גמול מלחמתית. למותקף מותר לענוש את העם התוקף והוא אינו חייב לבדוק אם יש שם חפים מפשע או לא. אם צה"ל יודע שיש מעבדה בבניין בקומה השלישית - על-פי התורה מותר לו להפגיז את כל הבניין עד היסוד, כולל כל הנמצאים שם. "חפים מפשע" אינם צריכים להיות ליד המחבלים. אין לסכן חיילים כדי שיבדקו מי בדיוק המחבלים. הרעיון הזה לקוח מן הנוצרים, וגם הם לא מקיימים אותו. אם הצבא שלנו היה פועל על-פי דין תורה, הרי שהיו חוסכים הרבה דם, לא היו מסכנים חיילי חי"ר במקום שאפשר להפגיז ולהפציץ מן האוויר מבחוץ. הטעות של התפיסה היום היא שחושבים שמדובר בעבריינות ולא מבינים שזו מלחמה. היות שהם התקיפו אותנו - מותר לצד המותקף להשיב מלחמה, בין אם מצמיאים אותם, או מרעיבים אותם, ואפילו להגלות אותם או להרוג אותם מותר. הרי לא הולכים במיוחד לפגוע באזרחים, אך הנמצאים ליד האויבים - דמם בראשם.
חזק ונתחזק בעד עמינו ובעד ערי א-לוהינו.
----------
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
