מדוע אני צריכה להתלבש בצניעות? | הרב מיכאל יומטוביאן | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

משפחה חברה ומדינה
הבית היהודי
צניעות

קטגוריה משנית

1058

3 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

שאלה: מדוע אני צריכה להתלבש בצניעות, הגברים לא יכולים לשלוט בעצמם?
תשובה: נושא צניעות הלבוש הוא נושא שרבים מבינים אותו בצורה שגויה ולכן כועסים ומתרחקים ממנו, בע"ה נקדיש כמה פרקים קצרים על מנת לבאר את הנושא.

פרק א- העמדה נכונה של סולם הערכים.
כל אחד מאיתנו, איש או אישה, מורכבים מגוף ונשמה, כלומר חלק גלוי חומרי וניצוץ נשמתי ערכי. אנו אוהבים את שני החלקים שבנו, אך צריכים תמיד לזכור מהו הדבר העיקרי ומהו החלק המשני בחשיבותו.
החשיבות להתלבש בצניעות נובעת מהרצון להעמיד סולם ערכים נכון. המטרה בכיסוי הגוף היא, לאפשר לעולם הפנימי והערכי לבלוט, לעומת זאת גילוי והבלטה של הגוף גורמים למקד את המבט בצד החיצוני, שאמנם גם הוא חשוב אך לא החשוב ביותר. איש או אישה שמתלבשים בצניעות מובילים מהלך חברתי גדול המעודד הערכה הוקרה והתיחסות מועדפת למה שבאמת חשוב בחיים.

פרק ב- לא מתעלמים מהמתח המיני הקיים בין גברים לנשים
העולם שלנו בנוי כך שיש מתח מיני בין גברים לנשים. זו המציאות ולא נכון להתכחש אליה, יש במתח זה הרבה ברכה והוא מביא איתו הרבה טוב לעולם.
מאחר ואנו רוצים לשמר את המתח הזה שיהווה דבק בין איש לאשתו, אנו משתדלים לא לעורר אותו בחוץ, ולבוש לא צנוע בפרהסיא הוא אכן דבר המעורר את המתח המיני שלא במקום הראוי. אמנם נכון שכל אדם צריך לשלוט בעצמו ובמחשבותיו, אך לא נכון להתעלם מהעובדה שלבוש כזה מקשה מאד על המעונינים לשמור את המתח המיני פנימה בתוך ביתם. אם כן, לאחר שהסברנו בפרק הקודם שלצניעות יש ערך מצד עצמו, כעת אנו לומדים שיש בצניעות ערך נוסף והוא העובדה שצניעות הלבוש מסייעת לכולנו לפתח ולשמר זוגיות בריאה ללא דמיונות כוזבים מהתבוננות בחוץ.
בשולי פרק זה נזכיר שהתרבות המעודדת לבוש חשוף וחוסר צניעות במרחב הציבורי, היא גורם המקדם באופן משמעותי פגיעה בנשים. נכון הוא שהאדם הפוגע הוא האשם ועליו מוטלת האחריות למעשיו, אך זה לא הוגן להתעלם מהעובדה שהתרבות המוחצנת הופכת את האתגר להיות קשה מאד. כשם שאדם שגונב אוכל, הוא אחראי למעשיו, גם אם הוא עני ורעב, אבל בכל זאת נבקש מהסובבים, לא להכאיב לו ולא להסתובב לידו עם אוכל מעלה ריח טוב, כך לא יתכן שנקדם תרבות פתיינית ומגרה יצרים וניתמם מדוע לא כולם עומדים בניסיון.

פרק ג - אנו אוהבים את הגוף
היהדות (בניגוד לנצרות ולאיסלאם) מחנכת להרמוניה בין הגוף לנשמה. חשוב לדעת, אנו אוהבים את הגוף שלנו על כל חלקיו, אין בגוף משהו שלילי.
לפעמים חינוך לצניעות, מתפרש אצל החניכים כשלילת הגוף. וזה כאמור טעות גדולה שגורמת הרבה נזק. כמו כן, היהדות מלמדת אותנו שהקשר בין איש לאישה הוא דבר חיובי מאד, למשל, בספר הזוהר כתוב, ששכינה שרויה במקום בו יש יחסי אישות בין איש לאשתו, כלומר מדובר במעשה חיובי. בניגוד לתפיסה הנוצרית הטועה לחשוב שקדושה תלויה בכך שאדם לא חי חיי אישות. חשוב להדגיש את הענין לילדינו ותלמידינו על מנת לבנות אצלם גישה יהודית בריאה לגוף ולחיים

פרק ד - הצניעות שבלב
צניעות היא קודם כל תכונה בנפש האדם, כלומר, לפני הביטוי המעשי של הצניעות, בלבוש כזה או אחר, אדם נעלה הוא כזה שהוא צנוע באופיו. לא מחפש להתבלט, אלא רוצה להיות שותף יחד עם הציבור בהארת העולם כולו, כל אחד ואחת לפי האופי המיוחד והמתנה המיוחדת שלו. יכול להיות אדם, איש או אישה, שמבחינה פורמלית לבוש בצניעות אך הצניעות רחוקה ממנו מאד, האישיות שלו מוחצנת מאד אע"פ שהוא מתלבש צנוע. יהי רצון שנזכה להיות צנועים בנפשנו פנימה ומתוך כך באורחות חיינו.

פרק ה- גם הגזמה ב"צניעות" היא לא דבר ראוי
יש לשים לב שלא להגזים בעניני צניעות. ההלכה מאזנת אותנו, חשוב להקפיד עליה, לא לגרוע ממנה ולא להוסיף. לעיתים, חומרות בעניני צניעות הם שיוצרים מצבים לא צנועים, וכך לפעמים אדם המוסיף על ההלכה פוגע ברעיון העומד מאחריה. למשל, ערוץ רדיו שלא מאפשר לאישה לשדר תוכנית ברדיו כי הוא רוצה "להחמיר בצניעות" ובמקום זה נותן לגבר לשדר תוכנית המיועדת לנשים, זה עצמו דבר לא צנוע. צריך לשים לב להיות אדם נורמלי ונעים לבריות. ומצא חן ושכל טוב בעיני אלוהים ואדם.

צניעות

הרב מיכאל יומטוביאן

בוגר כולל הדיינות בפסגות, רב קהילת "עמישב", רמלה.

ספר תורה ושמות קדושים
ספר תורה שנמצא פסול במהלך הקריאה
או"ח קמג' סעיף ד. יו"ד רעט' סעיף ב
טבת תשע"ט
נוסחי תפילה
הסבר לפרשת פיטום הקטורת
תמוז תשפ"ה
תפילה בציבור ובבית הכנסת
חיוב מנין באמירת דברים שבקדושה וגדר תפילה בציבור
אלול תשע"ח
סעודה וברכות הנהנין
"משמעות ברכת המזון".
אב תשע"ז

צניעות

אישות
שירת נשים
הרב ניר אביב | תמוז תשע"א
5 דק'
בין אדם לחברו
14. זהירות באיסור עריות
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | תשרי תשס"ב
האשה ביהדות
לא כל מה שאת מבקשת
הרב עזריאל אריאל | כ"ח אדר תשפ"א
רביבים
אלו לא קווי מהדרין
הרב אליעזר מלמד | טבת תשע"ב

צניעות

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

המתח שבין רועי הבקר והצאן
המתמטיקה של רועי הבקר והצאן
הרב מרדכי הוכמן | שבט תשס"ח
רחל אמנו
יום פטירת רחל אמנו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"א חשון תשנ"ז
אחדות ומחלוקות
יום ז' מר-חשוון - יש לו כוח מיוחד לאחדות בני ישראל
הרב אליהו ממן | חשוון תשע"ב
הזכרת גשמים
בקשת גשמים
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרה"ג יעקב אריאל
הרב אליעזר מלמד
הרב דוד דודקביץ'
הרב חנן פורת ז"ל
הרב אליקים לבנון
הרב יהודה מלמד
הרב ינון גרוסברג
הרב חיים אביהוא שוורץ
הרה"ג צבי שכטר

43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
נח
מאמר נח פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
47 דק'
תפילות, קידוש וסעודות
הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
הרב משה בר ציון | ב' חשוון תשפ"ז
39 דק'
בבא מציעא
מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' חשוון תשפ"ז
1:04
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת נח תשפז – בחירות על פי ההלכה
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
38 דק'
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
25 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ו
הרב אלי סטפנסקי | ג' חשוון תשפ"ז
34 דק'
מידות הראי"ה
תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
הרב ש. יוסף וייצן | א' חשוון תשפ"ז