ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- צניעות
ככל שיותר מעמיקים במבנה המשכן ניתן לראות פנינים מעניינים על העולם, וגילויים בנפש האדם. על הפסוק: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם". – כותב האלשיך (שמות כה, ח): ""בתוכו" לא נאמר, אלא "בתוכם" - מכאן שהקב"ה משרה שכינתו בתוך כל אחד ואחד מישראל".
למה מסתירים את היופי?
כשמתבוננים על מבנה המשכן ניתן לראות נקודה מעניינת. בהבטה חיצונית על המשכן רואים יריעות עיזים שמחוברות בקרשים. במבט חיצוני המשכן נראה בהחלט יפה, אך ללא הרבה פאר והדר.
אך בהסתכלות פנימית יותר מתחיל להתגלות העושר והפאר שהיה קיים במשכן. כשנכנסים לחצר המשכן ורואים את הכיור שעשוי מנחשת ואת מזבח העולה שעשוי מנחשת. נחושת זה כבר מתכת יקרה ויפה, והיא בהחלט מרשימה.
אך אם מתבוננים קצת יותר לעומק, ניתן לראות גם אדני הכסף שנמצאים על העומדים שבתוך החצר. אדנים מכסף זה בהחלט מראה מרשים ומיוחד.
אותם כוהנים שהורשו להיכנס עוד קצת פנימה אל הקודש, זכו לראות את: השולחן, המנורה ומזבח הקטורת שהם כלים שהיו עשויים מזהב טהור.
ואותו אחד שזכה להיכנס עוד פנימה, מגיע אל קודש הקודשים. שם נמצא ארון הברית, שעליו יש כפורת מקשה אחת זהב טהור. משקל הכפורת היה עצום כולו זהב. אם היינו פותחים את ארון הברית, היינו רואים שגם מבפנים הוא מצופה בזהב טהור. רק כהן גדול פעם בשנה רשאי להיכנס אל קודש הקודשים. אך אפילו הוא אינו פותח את הארון.
ומיד השאלה הגדולה שעולה היא: "מדוע?" מדוע כל היופי והפאר של המשכן כמעט ולא ניתן לראותו? מדוע מסתירים את כלי הזהב מרוב האנשים? לשם מה צריך שדווקא בארון הברית יהיה כ"כ הרבה זהב, הרי רק כהן גדול רואה אותו? ומדוע צריך שתוך הארון יהיה גם מצופה זהב?
השקעה ביופי הפנימי
שמעתי פעם הסבר לשאלות הללו. יש כאן מסר מאוד חשוב אלינו. ה' מלמד אותנו איך אנו צריכים להיות בנויים. כדי ליצור משכן לשכינה, הנפש שלנו צריכה להיות בנויה באופן כזה, שעיקר המיוחדות שלנו היא דווקא בפנים.
את העוצמות הגדולות שלנו חשוב שיהיו צנועות ופנימיות. דווקא בדור של חלונות ראווה מושכים, תאוות יצריות שמסנוורות את העיניים בכל פינה, אתרי אינטרנט קורצים ומפתחים בכל לחיצת כפתור, כל כך חשוב שנזכה להיות כמו המשכן. לבנות את העוצמות הגדולות דווקא בפנים, בצניעות.
מיהו אדם גדול?
אמר לי מישהו, שההגדרה של אדם גדול היא: "אדם שככל שאתה מגלה אותו יותר - אתה מתפעל ממנו יותר". על אדם כזה נאמר בגמרא: "מגלה טפח ומכסה טפחיים", שאת עיקר האישיות שלו הוא מצניע ושומר. גדולי ישראל היו תמיד, כאלו שככל שהעמיקו באישיותם ראו עולם ומלואו.
חיצוניותו של שמואל הנביא
התנ"ך מספר על המפגש הראשוני בין שאול הנער (עוד לפני שהיה מלך) עם שמואל הנביא. שאול כלל לא זיהה את שמואל, וחשב שאדם רגיל עומד לפניו. שאול ניגש אליו ושאלו היכן נמצא ה"רואה". שמואל בצניעותו עונה (שמואל א, ט יז-כ): "וַיַּעַן שְׁמוּאֵל אֶת שָׁאוּל וַיֹּאמֶר אָנֹכִי הָרֹאֶה". כנראה שלא היה לשמואל פראק או כובע צילינדר רבני, לא היה לו רכב שרד או נער משמש ששומר עליו. שמואל עם כל גדלותו, שה' נגלה אליו מספר פעמים, והנהיג את כל עם ישראל. בצניעותו ידע להתנהג כלפי חוץ כאדם רגיל.
לסיום
המשכן היה בנוי באופן כזה שככל שנכנסו אליו יותר פנימה ראו יותר זהב, יותר פאר. ללמדך, שכך האדם צריך להיות בנוי, שישקיע קודם כל בפנימיות שלנו, ורק מתוך כך יוקרן החוצה כל הטוב שבו. כך צריך להיות מבנה הנפש של האדם.
שנזכה להשקיע בבניין האישיות הפנימית שלנו. ומתוך ההשקעה על הפנים שבתוכנו, יוקרן גם החוצה הטוב האמתי שהתעצם באישיותנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
