ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- צניעות
ככל שיותר מעמיקים במבנה המשכן ניתן לראות פנינים מעניינים על העולם, וגילויים בנפש האדם. על הפסוק: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם". – כותב האלשיך (שמות כה, ח): ""בתוכו" לא נאמר, אלא "בתוכם" - מכאן שהקב"ה משרה שכינתו בתוך כל אחד ואחד מישראל".
למה מסתירים את היופי?
כשמתבוננים על מבנה המשכן ניתן לראות נקודה מעניינת. בהבטה חיצונית על המשכן רואים יריעות עיזים שמחוברות בקרשים. במבט חיצוני המשכן נראה בהחלט יפה, אך ללא הרבה פאר והדר.
אך בהסתכלות פנימית יותר מתחיל להתגלות העושר והפאר שהיה קיים במשכן. כשנכנסים לחצר המשכן ורואים את הכיור שעשוי מנחשת ואת מזבח העולה שעשוי מנחשת. נחושת זה כבר מתכת יקרה ויפה, והיא בהחלט מרשימה.
אך אם מתבוננים קצת יותר לעומק, ניתן לראות גם אדני הכסף שנמצאים על העומדים שבתוך החצר. אדנים מכסף זה בהחלט מראה מרשים ומיוחד.
אותם כוהנים שהורשו להיכנס עוד קצת פנימה אל הקודש, זכו לראות את: השולחן, המנורה ומזבח הקטורת שהם כלים שהיו עשויים מזהב טהור.
ואותו אחד שזכה להיכנס עוד פנימה, מגיע אל קודש הקודשים. שם נמצא ארון הברית, שעליו יש כפורת מקשה אחת זהב טהור. משקל הכפורת היה עצום כולו זהב. אם היינו פותחים את ארון הברית, היינו רואים שגם מבפנים הוא מצופה בזהב טהור. רק כהן גדול פעם בשנה רשאי להיכנס אל קודש הקודשים. אך אפילו הוא אינו פותח את הארון.
ומיד השאלה הגדולה שעולה היא: "מדוע?" מדוע כל היופי והפאר של המשכן כמעט ולא ניתן לראותו? מדוע מסתירים את כלי הזהב מרוב האנשים? לשם מה צריך שדווקא בארון הברית יהיה כ"כ הרבה זהב, הרי רק כהן גדול רואה אותו? ומדוע צריך שתוך הארון יהיה גם מצופה זהב?
השקעה ביופי הפנימי
שמעתי פעם הסבר לשאלות הללו. יש כאן מסר מאוד חשוב אלינו. ה' מלמד אותנו איך אנו צריכים להיות בנויים. כדי ליצור משכן לשכינה, הנפש שלנו צריכה להיות בנויה באופן כזה, שעיקר המיוחדות שלנו היא דווקא בפנים.
את העוצמות הגדולות שלנו חשוב שיהיו צנועות ופנימיות. דווקא בדור של חלונות ראווה מושכים, תאוות יצריות שמסנוורות את העיניים בכל פינה, אתרי אינטרנט קורצים ומפתחים בכל לחיצת כפתור, כל כך חשוב שנזכה להיות כמו המשכן. לבנות את העוצמות הגדולות דווקא בפנים, בצניעות.
מיהו אדם גדול?
אמר לי מישהו, שההגדרה של אדם גדול היא: "אדם שככל שאתה מגלה אותו יותר - אתה מתפעל ממנו יותר". על אדם כזה נאמר בגמרא: "מגלה טפח ומכסה טפחיים", שאת עיקר האישיות שלו הוא מצניע ושומר. גדולי ישראל היו תמיד, כאלו שככל שהעמיקו באישיותם ראו עולם ומלואו.
חיצוניותו של שמואל הנביא
התנ"ך מספר על המפגש הראשוני בין שאול הנער (עוד לפני שהיה מלך) עם שמואל הנביא. שאול כלל לא זיהה את שמואל, וחשב שאדם רגיל עומד לפניו. שאול ניגש אליו ושאלו היכן נמצא ה"רואה". שמואל בצניעותו עונה (שמואל א, ט יז-כ): "וַיַּעַן שְׁמוּאֵל אֶת שָׁאוּל וַיֹּאמֶר אָנֹכִי הָרֹאֶה". כנראה שלא היה לשמואל פראק או כובע צילינדר רבני, לא היה לו רכב שרד או נער משמש ששומר עליו. שמואל עם כל גדלותו, שה' נגלה אליו מספר פעמים, והנהיג את כל עם ישראל. בצניעותו ידע להתנהג כלפי חוץ כאדם רגיל.
לסיום
המשכן היה בנוי באופן כזה שככל שנכנסו אליו יותר פנימה ראו יותר זהב, יותר פאר. ללמדך, שכך האדם צריך להיות בנוי, שישקיע קודם כל בפנימיות שלנו, ורק מתוך כך יוקרן החוצה כל הטוב שבו. כך צריך להיות מבנה הנפש של האדם.
שנזכה להשקיע בבניין האישיות הפנימית שלנו. ומתוך ההשקעה על הפנים שבתוכנו, יוקרן גם החוצה הטוב האמתי שהתעצם באישיותנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
