ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- ברית מילה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
פרשתנו פותחת במלים "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (ויקרא יב, ג). לפי ההלכה, למדנו מפסוק זה כי קביעת "ביום השמיני" הוא אפילו בשבת, ולאט חוששים לאיסור "חבורה" בשבת. אבל מהר"ל מוסיף היבט פנימי. כי עולם הטבע הוא מבוסס על מספר שבעה. כלומר יש כיוונים שונים לכל דבר מוחשי, ימין ושמאל, פנים ואחור, מעלה ומטה, ובנוסף לכך המרכז. הרי שבעה. אבל מימד של "שמונה" בא לסמל את העולם הרוחני (כן כתב מהר"ל, "נר מצוה", עמ' כא. וע"ע דברי רש"ר הירש, "המצוות כסמלים", מהד' מוסד הרב קוק, עמ' 63-76). ולכן אמנם מבחינת הטבע התינוק שנולד הוא בריא וטוב עם ערלתו. אבל מבחינת "השמיני", העולם העל טבעי, יש להסיר מהילד את ערלתו. זהו הרעיון של שמונת ימי חנוכה. זהו הרעיון של "שמיני עצרת". זהו הרעיון של חג השבועות, בתחילת השבוע השמיני מאז פסח.
כל מה שהזכרנו עד כה שייך לעולם הרמז. אבל נרצה לדעת לפי פשוטו, מהו הענין הגדול של "ברית מילה", עד שאין לנו כניסה לארץ ישראל מבלעדיה? הרי נאמר בבראשית (יז, ז-ח) ואמרו חז"ל: "אם מקיימין בניך את המילה, הם נכנסים לארץ. ואם לאו, אין נכנסין" (ב"ר פרשה מו). וכן ראינו כי יהושע מל את בני ישראל, לפני כניסתם לא"י (יהושע ה, ב-ט). עיין פרקי דר' אליעזר (פרק כט).
שמא נמצא פתרון לזה בדברי רמב"ם ("מורה נבוכים", ח"ג פרק מט). הוא נותן שלשה נימוקים. ראשון שבהם, והוא מגדיר אותו "הגדול שבסיבות המילה", הוא כדי לרסן את מדת התאוה. כאשר אותו אבר עבר ניתוח "והוטף ממנו דם", מוחלש כחו. [הגאון ר' יוסף קאפח מביא לזה סימוכין מדברי חז"ל שהמילה מכחיש כח ההולדה (מעילה יז ע"א)]. ע"י מעשה זה מוצא האדם עזר לא להיות להוט אחרי תאוה זאת, אם לא שמגרה בעצמו יצר הרע.
מביא הרמב"ם:
"עוד ענין אחר חשוב מאד, שיהיו כל בעלי ההשקפה הזו, כלומר סוברי יחוד ה', יהיה להם סימן אחד גופני הכוללים, ולא יוכל מי שאינו מהם לטעון שהוא מהם והוא נכרי".
ומוסיף אחר כך נימוק טוב לברית המילה:
"וידוע גם ערך האהבה והעזרה המתפתחים בין בני אדם אשר כולם באות אחד וכו'. וכך כל הנימול הרי הוא נכנס בברית אברהם, ומתחייב בבריתו להיות בדיעה [היהודית] על יחוד ה', 'להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך' (בראשית יז, ז). וגם זה הוא ענין חשוב כמו הראשון [שהזכרנו] בטעמי המילה, ואולי אף יותר חשוב מן הראשון!" עכ"ל.
אחר כך מאריך הרמב"ם לנמק מדוע מלים את התינוק בגיל כל כך צעיר, לשמונה ימים. ובדורנו זכינו לידיעה רפואית. ידוע שהתינוק זקוק לחומרי קרישה [הפרו-תרומבין] כדי לעצור דמם מוגדל מפני פעילות כירורגית של המילה. מיום לידתו ועד יום השמיני לחייו, מתבשל גורם קרישה זה [פיברין] ע"י הכבד, ע"י פעולות שרשרת ע"י אנזימים, עד שמגיע למינון הנורמלי ונשאר כך בדמו לכל ימי חייו. אבל לפני זה המילה היא סכנה לחייו. אבל הנה פלא. ביום השמיני עצמו המינון מגיע אל 110% ביחס למה שנשאר בו באופן נורמטיבי לשאר ימות חייו. כלומר הקב"ה הכין זאת בבריאה לקראת יום השמיני, ומנע מילת התינוק לפני יום זה (חוץ ממקרים יוצאים מהכלל). [תגלית זו היא של דר. ג'יימס קוויק, ביוכימאי מאוניברסיטת מרקט, ויסקונסין, ארה"ב. הידיעה מתועדת בספר "אסיא", כרך ג', עמ' 384, ועיין גילויים נוספים ב"המהפך" של זמיר כהן, ירושלים, תשס"ה, עמ' 150-153].
אבל בלי ספק יש בענין ברית מילה סודות רבים. כך אמרו חז"ל:
"סוד ה' ליראיו. איזהו סוד ה'? זו מילה שלא גילה אותה מאדם [הראשון] ועד עשרים דור, עד שעמד אברהם [אבינו] ונתנה לו" (ב"ר פרשה צט).
וכן:
"לא גילה הקב"ה מיסטורין של מילה אלא לאברהם" (תנחומא, לך לך, יט).
נרצה לחתור לאמת, מה הוא הסוד? נראה לפרש, מדוע כתוב "נעשה אדם בצלמנו" (בראשית א, כו) בלשון רבים? והרי כתוב אחרי זה "ויברא אלוקים את האדם" (א, כז) בלשון יחיד. וכן כתוב "וייצר ה' אלוקים את האדם" (ב, ז), שוב בלשון יחיד. אלא בנוסף לפירוש חז"ל (המובא ברש"י) על "נעשה אדם", אפשר לומר שהכוונה היא שהאדם ישתתף הוא עצמו עם הקב"ה ביצירת האדם ותיקונו. אמנם הקב"ה כבר יצר את הולד, אבל ציוה לנו להוסיף לו שלימות ע"י סילוק הערלה, ולכן כתוב הפסוק בלשון רבים, עשייה גם ע"י ה' וגם ע"י האדם. וכך אמר רבי הושעיא לאותו פילוסוף שאין אנו כוססים חטים אלא טוחנים ואופים ומתקנים אותם לשימושנו. כמו כן אנו מתקנים את גוף האדם (בראשית רבה, פרשה יא. וכך הוא במדרש תנחומא, תזריע, פסקא ה, דברי רבי עקיבא). זאת אומרת, האדם נהיה שותף עם הקב"ה בהשלמתו של האדם, וזהו סוד גדול. וגם האיש וגם האשה (האב או האם) יש להם חלק במצוה זו (כמבואר במסכת ע"ז כז ע"א). וכאשר אדם מקיים מצוה זו בבנו, הרי זה כאילו קיים המצוה בגוף שלו. כי בהכרח קיום המצוה בגיל כה מוקדם, לבל ירגיש הילד כל כך את עוצמת הכאב וזאת מפני שחושיו והכרתו אינם מרוכזים. עיין טעם שכתב הרמב"ם (מו"נ דף שצ"ט, טעם שני). וגם במהרה יסיח התינוק דעתו ממה שאירע לו. לכן אין האדם מקיים מעשה זה בגוף עצמו כי אם בבנו.
כל יהודי באשר הוא, אפילו הידרדר בחטאים חמורים, סימן ברית זו היא המגינה עליו. ולכן התפלל שמשון לפני הקב"ה:
"אפילו אם אין ביני לבינם [לפלשתים הערלים] אלא המילה הזאת, כדאי הוא שלא אפול בידם" (בראשית רבה, פרשה צ"ח, פסקא י"ג).
וגם בימינו, היא זכותנו הנפלאה. כי כידוע אין לערבים מנהג פריעה, וחז"ל לימדו "מל ולא פרע את המילה, כאילו לא מל" (שבת קלז ע"ב). לכן אנו יודעים, "אע"פ שאין לישראל מעשים טובים, הקב"ה גואלם בזכות המילה" (מדרש אגדת בראשית, פרק י"ז).
ישראל שהם נימולים, תפילתם נכנסת לפני הקב"ה כריח ניחוח" (ילק"ש תהלים, רמז תתע"ג).
כמה מעלות טובות למדנו מפסוקנו "וביום השמיני ימול בשר ערלתו".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








