ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- ברית מילה
א. האב אינו חייב כרת : אם לא ימולנו שאין בה כרת אלא בערל עצמו שנא' "וערל זכר אשר לא ימול בשר ערלתו ונכרתה".
ב. אם האב לא מלו חייבים ב"ד למולו : כנלמד מקידושין כט."המול לכם כל זכר" ואם לא מלוהו ב"ד חייב למול את עצמו לכשיגדיל כנלמד שם "וערל זכר אשר לא ימול ונכרתה".
ג. אין מלין בנו של אדם שלא מדעתו : כך פסק הרמב"ם - מוכח מפשט הסוגיא [שם] וכן סברא דמצוה המוטלת על איש אחד אין לאחר לעשותה שלא מדעתו. אלא אם כן עבר ונמנע למולו שב"ד מלין אותו בע"כ .
ד. אם לא מל עצמו כשגדל : נקדים שישנם ג' סוגי כרת: קיצור שנים. קיצור ימים, וכן כרת לנפש. הרמב"ם , הטור והראב"ד נחלקו 1 ממתי חייב כרת ומתוך זה איזה כרת חייב:
o הרמב"ם – בכל יום שיעבור עליו לכשיגדל מבטל מצות עשה אבל אינו חייב כרת עד שימות והוא ערל במזיד, וטעמו, שאינו חייב למות בקיצור שנים לפי שלא עבר עדיין על המצוה שהרי בידו למול את עצמו עד שימות והוא ערל במזיד ואז יתחייב כרת לנפש [מין אחד של כרת] או אפשר שכוונתו שאינו מתחייב למות בקיצור שנים עד שיגיע שעתו למות ואם הוא אז עדיין ערל במזיד ימות בקיצור ימים שהוא מין אחר של כרת.
o טור והראב"ד – מיום שגדל ולא מל הוא חייב למות בקיצור שנים אלא שאם מל נפטר מהחיוב ההוא. שראוי הוא בכל יום ליכרת ולמות בקיצור שנים .
שו"ע סעיף א:
"אם לא מל האב את בנו, חייבים ב"ד 2 למולו. ואם לא מלוהו ב"ד, חייב הוא, כשיגדיל, למול את עצמו. ואם לא מל, חייב כרת. הגה: ובכל יום עוברים בעונשין אלו. (טור ובכל בו) ואין מלין בנו של אדם שלא מדעתו, אלא אם כן עבר האב ולא מלו בית דין מלין אותו בעל כרחו. (טור בשם הרמב"ם). ואין האשה חייבת למול את בנה. (טור). האב שאינו יודע למול, ויש כאן מוהל שאינו רוצה למול בחנם, רק בשכר 3 , יש לב"ד לגעור במוהל זה, כי אין זה דרכן של זרע אברהם, ואדרבה מוהלים מהדרין שיתנו להם למול. ואם עומד במרדו, ואין יד האיש משגת לתת לו שכרו, הוי כמי שאין לו אב שב"ד חייבים למולו, ולכן ב"ד היו כופין אותו, מאחר שאין אחר שימול (רשב"א סי' תע"ב)".
א. הרמ"א 4 נקט כדעת הטור והראב"ד במחלוקת דלעיל שכל יום שגדל ולא מל הוא חייב כרת קרי למות בקיצור שנים 5 .
ב. אם עבר אחר ומלו שלא מדעת האב היכא שהאב הוי מוהל חייב ליתן לו י' זהובים 6 .
ג. כל הדין הנ"ל זה כשהאב עצמו רצה למול אבל אם נתן האב המצוה לאחר וקדם אחר ועשאה לא מפקינן מיניה 7 .
ד. מי שהיה רוצה למול את בנו בשבת ובא אחר ומלו פטור מליתן יו"ד זהובים 8 . אמנם
בזמן הזה אין נפק"מ בזה כמבואר ב ח"מ שפ"ב סוס"י דבזה"ז אין מגבין אותן דבמידי דלית ביה חסרון כיס לא עבדינן שליחותייהו אלא דאם תפס לא מפקינן מיניה 9 .
ה. רשאים ב"ד להטעות את המוהל שלא רוצה למול ללא כסף ואין מוהל אחר, כלו' להבטיח לו שכר ולא ליתן לו 10 .
ו. אם לא עבר האב ונמנע, אלא שמתעצל בה, אין ב"ד חייבין לעשותה בזמנה , אבל חייבין לכופו אף על ידי מכות כשלא היה לו אונס לעשות בזמנה 11 .
ז. אם עבר היום ולא קיים מצותו אין על האב עונש נדוי, אבל אבד שכר מצוה בזמנה בעוה"ב, שהוא עונש קשה מנדוי 12 .
ח. אם נאנס האב ולא היה בבוקר, או שהודיע שלא ימולו עד שיבוא, יש שכתבו שממתינים לו עד שעה קטנה לפני שקיעה, ובלבד שיהיה שהות בריוח למולו ביום 13 ויש שכתבו שאין ממתינים לאב 14 .
ט. אם יד האב כן משגת ונדר לתת למוהל למול חייב לתת. ואין כופין למוהל כדין הרופא 15 .
תינוק יתום מאב, מצווה על היורשים הגדולים למולו או לדאוג לכך שימולו אותו 16 . ואם אבי האב חי, מוטל עליו החיוב שהרי בני בנים כבנים 17 . אבל אבי האם ודאי אינה מצווה דבני בנות אינם כבנים 18 .
^ 1.כתב הגר"י ענגל בשו"ת בן פורת [ח"א, סימ' ב אות ד] שפלוגתתם תלוי בחקירה, אי מצוות מילה היא מעשה המצווה או שיהיה נימול. עיי"ש.
^ 2.ר"ל המרא דאתרא, שעליו מוטל צרכי העיר. שו"ת רע"א סימן מב. וערוך השולחן [אות ב] כתב "דבר פשוט הוא שבמקום שאין ב"ד ואין אב החיוב מוטל על כל ישראל שבאותו מקום למולו דהא כתיב המול לכם כל זכר ולכל ישראל נאמרה אלא דכשיש ב"ד ממילא דהחיוב יותר על הב"ד".
^ 3.ואם המוהל צריך למעשה ידיו לפרנסתו, ואם יתעסק במלאכתו לא יוכל למול - מותר לו ליקח שכר, ובלא"ה אין איסור בדבר משום שנוטלין שכר בטלה ושכר טירחא או שכר חכמתו ולא שכר מצווה[למען בריתו] .
^ 4.בדעת מרן לא נתבאר בירור, וראיתי לידידי ר' שמואל ברוכיאן , שרצה לטעון שמרן כדעת הרמב"ם שהכוונה 'אם לא מל' שלא מל לעולם אז חייב כרת. ולאחר מחילה, אין זה הכרח, וא"ת שכן הרי נאמר "וְעָרֵל זָכָר אֲשֶׁר לֹא־יִמּוֹל אֶת־בְּשַׂר עָרְלָתוֹ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ..." שזה דומה לפה ובודאי לא ניתן לומר הכרח שהכוונה לא ימול לעולם בהסבר הפסוק. מה גם שסתימת באר הגולה והגר"א בדעת מרן , אם נפרש כדבריו לא ברורה, שהרי כן ביארו בדעת הרמ"א . ולמסקנה צ"ע. אמנם אחר כותבי כל זה, ראיתי בספר 'ברית בנימין' של הגאון הרב בנימין חותה , שכך גם הוא הבין בדברי מרן , שסובר כרמב"ם .
^ 5.כך ביאר באר הגולה והגר"א .
^ 6.כך כתב הש"ך והוסיף כמו שנתבאר בח"מ סוף סי' שפ"ב. וכתב עוד האג"מ [יו"ד ח"ג סימן צז] שאם עבר ומל שלא מדעת האב, אע"פ שעשה איסור גדול, אך מ"מ הוא מהול ואין צריך להטיף ממנו דם ברית.
^ 7. פת"ש סע' ב.
^ 8.דהא דעת הרא"ה הביאו הטור לקמן סי' רס"ו דאין לו לאב למול את בנו בשבת אם יש אחר, דמילה הוא פסיק רישא לגבי דידיה דהוא מכוין לתקן את בנו אבל לגבי אחר לא מקרי תיקון ושרי, ונהי דאנן לא קי"ל הכי כמ"ש בש"ע שם סעיף ז' מ"מ בודאי דיכול לומר קים לי כדעת הרא"ה . פת"ש .
^ 9. פת"ש שם.
^ 10. פת"ש סע' ד. אך שכר חכמתו צריכין ליתן לו וכן שכר כל הוצאותיו כגון שבא מעיר אחרת וכד' [ למען בריתו ].
^ 11. ברכי יוסף ס"א בההגה.
^ 12.שם.
^ 13. שבט הלוי ח"ה סימן קמח.
^ 14. ערוך השולחן סע' ה וז"ל:"ונ"ל דבר פשוט דכשהאב בדרך לא ימתינו עליו כלל ביום השמיני בבוקר אף שאפשר שיבא בכמה שעות אך אין המנהג כן דנוהגין להמתין על האב אפילו עד חצות היום ולענ"ד אינו כן דשיהוי מצוה לא משהינן".
^ 15.שם.
^ 16. יעב"ץ נחל ג אות יח.
^ 17. שו"ת רע"א סימן מב.
^ 18. זוכר הברית סי' ב' סע' ט.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








