ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
המסילת ישרים פותח את ספרו 1 וז"ל: " יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה הוא, שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו... ", כלל זה הוא יסוד לבנין המעלות והדרגות שבעליית האדם, וכבר הדגישו המפרשים, בעולמו דיקא, שלו – דהיינו האדם עצמו לפי מה שמתאים לו – צריך רצון ושאיפה לברר את חובתו בעולמו, הברור העצמי הנוקב של חובת האדם בעולמו וכמובן עשיית המעשים, היא פה בעולם הזה, בעולמו הפרטי – לכל אדם יש את האות שלו בתורה, את התג שלו, המושג שצריך להיות אצל האדם הוא האם עושה את מה שהוא יכול, ומתוך כך מזכך את כל העולם כולו – או חלילה הפוך. שכידוע כבר אמרו חז"ל 2 , וז"ל: " עשה מצוה אחת – אשריו, שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות; עבר עבירה אחת – אוי לו, שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה... ", פעם אמר ר' זושא , שכשיגיע לשמיים לא ישאלו אותו למה לא היה משה רבנו, אלא למה לא היה זושא? האדם צריך להיות הוא עצמו, כי רק לו יש את התפקיד המיוחד שהוא יכול לעשות ואף אחד אחר אינו יכול במקומו – שלולא כן, אין צורך בשני זושא.
לצערנו, בתרבות הקלוקלת היום המגיעה מהמערב, הכל נבדק על פי התוצאות ועל פי מה שחושבים עלי, וזה מתחלחל בקרבנו. התפיסה העמלקית הזאת היא בדיוק הפך התורה, התורה רוצה שתהיה מה שאתה עם כל הכוח שאתה יכול להגיע לזה, אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוונו ליבם לשמיים, השכר לא נמדד על פי התוצאה, אלא אדרבה אלא על פי העמל – וכבר אמרו חז"ל 3 : " לפום צערא אגרא ".
ולעצם הבירור, ההתחלה של הכל היא התורה, כמו שהברייתא 4 מונה תחילה את התורה ולאחר כך את שאר המידות, הכל נובע מתוך התורה, זוהי ההבנה הכוללת והאמונה הכוללת, זה היעד. לפני הניווט ישנה הדרכה: "חיילים, אתם רואים את ראש ההר? זה היעד, הדרך אמנם קשה וארוכה אך סופה שהיא מגיעה אל יעדה", ולכן אין לקפוץ שלבים אלא יש ללכת שלב אחר שלב וכך מגיעים בבטחה ליעד, עשיית רצון ד' זה היעד שלנו בעולם, עוד לפני שאני יודע איך אני עושה זאת אני צריך לדעת את היעד וזהו יעודנו לעשות רצונו יתברך.
התורה שניתנה לנו, מדריכה אותנו כיצד לעבוד את ד', כיצד למלא יעודנו בהצלחה, כמובן – ישנה בחירה חופשית – אך ההמלצה היא לבחור בחיים. האדם צריך, ע"י התמלאות בלימוד תורה ומצוות לפי כוחותיו וכמובן ע"י התיעצות עם תלמידי חכמים, לברר מה תפקידו במערכת, איזה בורג הוא צריך למלא בדרך לגאולה השלמה, איזה אבן הוא בונה בגאולתן של ישראל ע"י מימוש רצון ד' ממנו, אין ספק שצריך האדם לעמול קשות במיוחד בדורנו עם כל הנסיונות כדי להגיע למימוש עצמי על פי מה ש-ד' רוצה ממנו. כשקמים בבוקר אנו אומרים: "מודה אני... רבה אמונתך " – הפשט הוא, שבזה שקמתי בבוקר זה אומר ש-ד' מאמין בי שאני יכול למלאות את תפקידי והוא לא התיאש ממני למרות כל מה שעשיתי, כמה רבה היא האמונה של ד' באדם!
הנסיונות בדורנו מאד מקשים על האדם את בירור ועשית תפקידו, האר"י הקדוש אמר לתלמידו המהרח"ו , שאם היה עכשיו בדורות של הראשונים היה נחשב ליותר מהם, תמה ושאל המהרח"ו – הכיצד? וענה לו האר"י , שהנסיונות שבדורנו גדולים מאד ביחס לנסיונות שלהם ולכן הזכות שלנו יותר גדולה, ואם האר"י אומר זאת על זמנו, אז ק"ו בן בנו של ק"ו בדורנו אנו, אך למרות הכל עלינו לעבוד. הגענו לעולם הזה בשביל לעמול, וצריך המון תפילה והמון לחרוק שיניים כדי שבסיעתא דשמיא נוכל לקיים ולברר את תפקידנו, ואחר ההשתדלות ישנה סיעתא דשמיא, וכבר אמרו חז"ל 5 : " הבא ליטהר מסייעין לו ".
בגמרא 6 ישנה מחלוקת בית שמאי ובית הלל אם טוב לאדם שנברא משלא נברא, ופסקה שם הגמרא – " נוח לאדם שלא נברא משנברא, ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו וא"ד ימשמש במעשיו ". על כורחנו אנו חיים, נכון, אבל אומרת הגמרא, שעכשיו מה שאמור לעניין אותנו זה עבודת ד' במלא מובן המילה, מה ד' שואל מאיתנו כי אם ליראה, אמנם זה לא דבר קל 7 – יראת ד', אך עבודתנו במשך שנותינו בעולם הזה, בעולם הנסיונות היא להגיע ליראתו.
כמובן – בל נשכח את כוח התפילה שישנו ליהודי. יש לנצלו ולהתפלל ל-ד' שנזכה להגיע לשלמות ולעשיית תפקידנו, יש לדעת שהתפילה היא לא משהו פסיכולוגי שעוזר להרגעה, חלילה לחשוב כך, אלא היא יצירת קשר עם ד' שע"י כך האדם משנה את המציאות למרות כל הסיכויים, יש לדעת שלא כל דבר שאנו מבקשים מעומקא דליבא יתקבל כבקשתנו, אלא שלפעמים אין אנו רואים כיצד זה עוזר לנו ישירות, אך יש לדעת שלא אלמן ישראל, שערי דמעה לא ננעלו 8 והתפילות פועלות במציאות בדרך הכי טובה שמגיעה לנו, גם אם לנו זה לא נראה טוב, צריך המון אמונה וביטחון ועלינו להתחזק בזה, "קווה אל ד', חזק ויאמץ ליבך וקווה אל ד'", לאחר שקיוינו ל-ד' והתפללנו יש להתחזק שוב פעם ולהתפלל, ולא חלילה להתיאש, שהרי אין יאוש בעולם כלל, והיאוש הוא אבי אבות הטומאה והפתח לכל החטאים והיצר הרע הגדול ביותר, כמו שמאריך בזה ר' נחמן מברסלב בספריו.
לסיכום: עלינו לברר את תפקידנו בעולם על פי התורה, שהיא כללי היצרן להפעלת המכונה, וזה כמובן ע"י קיום התורה והמצוות והתיעצות עם תלמידי חכמים, ישנם המון קשיים בדרך וסיבוכים אך צריך לדעת שזה תפקידינו בעולם ואדרבה הנפילות והנסיונות בונות את האדם, וגם שנופלים אין ליפול חלילה ליאוש שהרי אנו יודעים ששבע יפול צדיק וקם, צדיק אמנם נופל אך הוא קם לאחר מכן לעומת הרשע שנופל ולא קם, יש לנו את כוח התפילה שמשנה עולמות למרות כל הסיכויים ויחד עם זה את העמל שהאדם משקיע, ובסיעתא דשמיא מן השמים יסייעו לו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
