ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
המסילת ישרים פותח את ספרו 1 וז"ל: " יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה הוא, שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו... ", כלל זה הוא יסוד לבנין המעלות והדרגות שבעליית האדם, וכבר הדגישו המפרשים, בעולמו דיקא, שלו – דהיינו האדם עצמו לפי מה שמתאים לו – צריך רצון ושאיפה לברר את חובתו בעולמו, הברור העצמי הנוקב של חובת האדם בעולמו וכמובן עשיית המעשים, היא פה בעולם הזה, בעולמו הפרטי – לכל אדם יש את האות שלו בתורה, את התג שלו, המושג שצריך להיות אצל האדם הוא האם עושה את מה שהוא יכול, ומתוך כך מזכך את כל העולם כולו – או חלילה הפוך. שכידוע כבר אמרו חז"ל 2 , וז"ל: " עשה מצוה אחת – אשריו, שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות; עבר עבירה אחת – אוי לו, שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה... ", פעם אמר ר' זושא , שכשיגיע לשמיים לא ישאלו אותו למה לא היה משה רבנו, אלא למה לא היה זושא? האדם צריך להיות הוא עצמו, כי רק לו יש את התפקיד המיוחד שהוא יכול לעשות ואף אחד אחר אינו יכול במקומו – שלולא כן, אין צורך בשני זושא.
לצערנו, בתרבות הקלוקלת היום המגיעה מהמערב, הכל נבדק על פי התוצאות ועל פי מה שחושבים עלי, וזה מתחלחל בקרבנו. התפיסה העמלקית הזאת היא בדיוק הפך התורה, התורה רוצה שתהיה מה שאתה עם כל הכוח שאתה יכול להגיע לזה, אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוונו ליבם לשמיים, השכר לא נמדד על פי התוצאה, אלא אדרבה אלא על פי העמל – וכבר אמרו חז"ל 3 : " לפום צערא אגרא ".
ולעצם הבירור, ההתחלה של הכל היא התורה, כמו שהברייתא 4 מונה תחילה את התורה ולאחר כך את שאר המידות, הכל נובע מתוך התורה, זוהי ההבנה הכוללת והאמונה הכוללת, זה היעד. לפני הניווט ישנה הדרכה: "חיילים, אתם רואים את ראש ההר? זה היעד, הדרך אמנם קשה וארוכה אך סופה שהיא מגיעה אל יעדה", ולכן אין לקפוץ שלבים אלא יש ללכת שלב אחר שלב וכך מגיעים בבטחה ליעד, עשיית רצון ד' זה היעד שלנו בעולם, עוד לפני שאני יודע איך אני עושה זאת אני צריך לדעת את היעד וזהו יעודנו לעשות רצונו יתברך.
התורה שניתנה לנו, מדריכה אותנו כיצד לעבוד את ד', כיצד למלא יעודנו בהצלחה, כמובן – ישנה בחירה חופשית – אך ההמלצה היא לבחור בחיים. האדם צריך, ע"י התמלאות בלימוד תורה ומצוות לפי כוחותיו וכמובן ע"י התיעצות עם תלמידי חכמים, לברר מה תפקידו במערכת, איזה בורג הוא צריך למלא בדרך לגאולה השלמה, איזה אבן הוא בונה בגאולתן של ישראל ע"י מימוש רצון ד' ממנו, אין ספק שצריך האדם לעמול קשות במיוחד בדורנו עם כל הנסיונות כדי להגיע למימוש עצמי על פי מה ש-ד' רוצה ממנו. כשקמים בבוקר אנו אומרים: "מודה אני... רבה אמונתך " – הפשט הוא, שבזה שקמתי בבוקר זה אומר ש-ד' מאמין בי שאני יכול למלאות את תפקידי והוא לא התיאש ממני למרות כל מה שעשיתי, כמה רבה היא האמונה של ד' באדם!
הנסיונות בדורנו מאד מקשים על האדם את בירור ועשית תפקידו, האר"י הקדוש אמר לתלמידו המהרח"ו , שאם היה עכשיו בדורות של הראשונים היה נחשב ליותר מהם, תמה ושאל המהרח"ו – הכיצד? וענה לו האר"י , שהנסיונות שבדורנו גדולים מאד ביחס לנסיונות שלהם ולכן הזכות שלנו יותר גדולה, ואם האר"י אומר זאת על זמנו, אז ק"ו בן בנו של ק"ו בדורנו אנו, אך למרות הכל עלינו לעבוד. הגענו לעולם הזה בשביל לעמול, וצריך המון תפילה והמון לחרוק שיניים כדי שבסיעתא דשמיא נוכל לקיים ולברר את תפקידנו, ואחר ההשתדלות ישנה סיעתא דשמיא, וכבר אמרו חז"ל 5 : " הבא ליטהר מסייעין לו ".
בגמרא 6 ישנה מחלוקת בית שמאי ובית הלל אם טוב לאדם שנברא משלא נברא, ופסקה שם הגמרא – " נוח לאדם שלא נברא משנברא, ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו וא"ד ימשמש במעשיו ". על כורחנו אנו חיים, נכון, אבל אומרת הגמרא, שעכשיו מה שאמור לעניין אותנו זה עבודת ד' במלא מובן המילה, מה ד' שואל מאיתנו כי אם ליראה, אמנם זה לא דבר קל 7 – יראת ד', אך עבודתנו במשך שנותינו בעולם הזה, בעולם הנסיונות היא להגיע ליראתו.
כמובן – בל נשכח את כוח התפילה שישנו ליהודי. יש לנצלו ולהתפלל ל-ד' שנזכה להגיע לשלמות ולעשיית תפקידנו, יש לדעת שהתפילה היא לא משהו פסיכולוגי שעוזר להרגעה, חלילה לחשוב כך, אלא היא יצירת קשר עם ד' שע"י כך האדם משנה את המציאות למרות כל הסיכויים, יש לדעת שלא כל דבר שאנו מבקשים מעומקא דליבא יתקבל כבקשתנו, אלא שלפעמים אין אנו רואים כיצד זה עוזר לנו ישירות, אך יש לדעת שלא אלמן ישראל, שערי דמעה לא ננעלו 8 והתפילות פועלות במציאות בדרך הכי טובה שמגיעה לנו, גם אם לנו זה לא נראה טוב, צריך המון אמונה וביטחון ועלינו להתחזק בזה, "קווה אל ד', חזק ויאמץ ליבך וקווה אל ד'", לאחר שקיוינו ל-ד' והתפללנו יש להתחזק שוב פעם ולהתפלל, ולא חלילה להתיאש, שהרי אין יאוש בעולם כלל, והיאוש הוא אבי אבות הטומאה והפתח לכל החטאים והיצר הרע הגדול ביותר, כמו שמאריך בזה ר' נחמן מברסלב בספריו.
לסיכום: עלינו לברר את תפקידנו בעולם על פי התורה, שהיא כללי היצרן להפעלת המכונה, וזה כמובן ע"י קיום התורה והמצוות והתיעצות עם תלמידי חכמים, ישנם המון קשיים בדרך וסיבוכים אך צריך לדעת שזה תפקידינו בעולם ואדרבה הנפילות והנסיונות בונות את האדם, וגם שנופלים אין ליפול חלילה ליאוש שהרי אנו יודעים ששבע יפול צדיק וקם, צדיק אמנם נופל אך הוא קם לאחר מכן לעומת הרשע שנופל ולא קם, יש לנו את כוח התפילה שמשנה עולמות למרות כל הסיכויים ויחד עם זה את העמל שהאדם משקיע, ובסיעתא דשמיא מן השמים יסייעו לו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.

מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.













