ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- עקב
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- ביטחון בה'
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
נלע"ד שבאופן עקבי בדברי חז"ל, ביטחון בה', אינו מתפרש כפי הנתפס אצל רוב האנשים כוודאות שיקרה דבר מה, אלא פירושו של המושג הוא השענות על ה' וקיווי אליו. על דרך השלילה: אדום בוטח בחרבו לא משום שודאי לו שחרבו תושיעו, אלא שמשם הוא רואה את תקוות ישועתו. על כן, כורכים חז"ל באופן עקבי את הביטחון, עם תפילה לה', עד כדי החשבת בתפילה כביטוי האולטימטיבי לביטחון (לדוגמא במכילתא דרבי ישמעאל בשלח - פרשה ב). וכן על אף מצוות הביטחון מדריכים חז"ל את האדם לפחוד תדיר מעבירות שבידו - כיון שעבירות אלו עלולים להשפיע על שיקוליו של ה' להושיעו. אין בזה כל חוסר ביטחון, להפך, כיון שהאדם מבין שמה' היא ישועתו, יותר יש לו לפחוד ממעשים שהם נגד רצון ה'.
על גבי הנ"ל, בא שלב ב', והוא שמי שאכן רואה כך את המציאות - מובטח לו, שבשכר זה, שה' יגן עליו (וזה מכמה טעמים שאכ"מ לפרטם).
נמצא שכאשר האדם נמצא בעת צרה, אין לו להתרכז בכך שהכל יהיה ורוד, אלא יש לו ליתן את מחשבתו ולהתרכז בכך שה' שליט בעולם, ואין אדם נוקף אצבע מלמטה אלא אם כן הכריזו עליו מלמעלה. אם אכן יראה יפנים באמת את המציאות הזו, אזי ישמש לו דבר זה כזכות בעיני ה' - ויושיעו.
עם כל זה, אין התורה שוללת את ההשתדלות הגשמית, אדרבה השתדלות זו היא חלק ממצות ה' החפץ בעולם וחוקי הטבע שהוא ברא. אלא שיש לעשות את ההשתדלות הגשמית בתור שכזו, ולזכור שאין אנו תולים שהשתדלותנו תכריע את המציאות, אלא שבקיימנו את רצון ה' במישורים רוחניים וגשמיים כאחד, נמצא חן בעיניו, ויושיענו.
ניתן שתי דוגמאות קיצונייות על מנת להמחיש את השינוי בגישה:
אדם אחד חלה במחלה ממארת והולך לעשרה רופאים ממוחים שירפאו אותו, ודרך אגב גם ביקש שיעבירו את שמו לרב שיתפלל עליו. לעומת חבירו הלך לעשרה חכמים וצדיקים שיתפללו עליו, וגם ביקש שיעבירו את האבחון הרפואי שלו לרופא אחד שימליץ על דרכי טיפול.
בדוגמאות קיצוניות אלו ניכר ההבדל בין מי ששם את תקות בטחונו בה' למי ששם תקותו בבשר ודם. אע"פ ששניהם פעלו בשני המישורים.
לאור כל האמור, באה פרשתנו ומזהירה לזכור שה' הוא הנלחם לנו, והוא הנותן לנו כח לעשות חיל. אין זה הרגעת פחד גרידה, אלא לימוד על כלי מלחמה. אדם שיבין שהכרעת הקרב היא על פי רצון ה', וכל השתדלותנו היא רק כי ה' ציווה לפעול גם במישורים גשמיים - אדם זה הרי הוא בוטח בה', ובשכר זאת ה' עימו!
דברים פרק ז פס' יז-יח, כא:
כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי אֵיכָה אוּכַל לְהוֹרִישָׁם: לֹא תִירָא מֵהֶם זָכֹר תִּזְכֹּר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אלוקיךָ לְפַרְעֹה וּלְכָל מִצְרָיִם:... לֹא תַעֲרֹץ מִפְּנֵיהֶם כִּי ה' אלוקיךָ בְּקִרְבֶּךָ אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא:
דברים פרק ט, פס' א-ג:
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת הַיַּרְדֵּן לָבֹא לָרֶשֶׁת גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמֶּךָּ עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצֻרֹת בַּשָּׁמָיִם: עַם גָּדוֹל וָרָם בְּנֵי עֲנָקִים אֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ וְאַתָּה שָׁמַעְתָּ מִי יִתְיַצֵּב לִפְנֵי בְּנֵי עֲנָק: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם כִּי ה' אלוקיךָ הוּא הָעֹבֵר לְפָנֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא יַשְׁמִידֵם וְהוּא יַכְנִיעֵם לְפָנֶיךָ וְהוֹרַשְׁתָּם וְהַאֲבַדְתָּם מַהֵר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לָךְ:
כאשר נראה כך את פני הדברים, מובטחים אנו להיות מוגנים, ולא נבהל מיתרון מספרי או מכל יתרון של אויבנו, שהרי ה' הוא הנלחם לנו - אל גדול ונורא!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
