ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב הנזיר
כשהחליט, הרב הנזיר הקדוש זצ"ל, לנסוע לגרמניה ללימודי השתלמות, הקדים לנסיעה זו – נסיעה מיוחדת לעיר ראדין, כדי לקבל את פני רבו מרן החפץ חיים זצ"ל ולקנות ממנו חיזוק בתורה ויראת שמים, לפני יציאתו לארץ המערב. במהלך שיחתם, פתח ה"חפץ חיים" ואמר: "שמע בני! לפנים כשהיינו מתפללים 'והשב את העבודה לדביר ביתך', היתה זו תפילה, תפילה, תפילה. היום, הנה, הנה, כעת זה בא, או טוט או טוט. זה עומד להתרחש במציאות. אם אני אזכה לכך, אינני יודע, אבל אתה, תזכה. לפחות את ההתחלה, תזכה לראות! ובכן, יבוא הזמן, שיבנה בית המקדש, ותהינה שאלות הלכתיות קשות. למי יפנו לשאול? הלא בודאי יפנו אל הרבנים, וכמובן ראשית כל אלינו, הכהנים. אני כהן, אתה כהן, ודודיך רבנים וכהנים – אם לא נלמד "קודשים" לא נדע מה לענות. מוכרחים ללמוד קודשים! להתכונן לגאולה. תבטיח לי שבכל יום תלמד דף יומי מתוך סדר קודשים, ובעז"ה תהיה מוכן להשיב לשאלות שיתעוררו". כמובן שהתלמיד הצעיר הבטיח זאת לרבו. קיבל ברכת הדרך, יצא ורכש לו ש"ס בכרך אחד, שלקח עימו לדרך, והחל ללמוד סדר קודשים בכל יום.
כשזכה ביום הגדול של גאולת ירושלים, והיה מן ראשוני הראשונים בתפילתו ליד הכותל המערבי – ראה בכך תחילת ההתגשמות של הבטחת רבו החפץ חיים זצ"ל.
רבי דוד זצ"ל היה מצאצאיו של רבי רפאל הכהן מהמבורג. והנה בספר "תורת כהן גדול" על חייו של רבי רפאל הכהן, מובא הסיפור: כי בימי גלותו של הגאון מוילנא, זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל, נסע הגאון לאשכנז והיה בבחינת נעלם, נסתר, לא גילה לאיש מיהו. והנה, כשנכנס לבקר בביתו של ר' רפאל הכהן ולא גילה לו מיהו, כדרכו – אמר הגאון לר' רפאל הכהן: יש לי קושיא עצומה בסדר "קודשים". כל ימי אני מתייגע על זה והייתי מבקש מכבוד הרב שיענה לי תשובה על קושיא זו, ואמר את הקושיא. ר' רפאל הכהן מיד נרעש ונפחד. כי הרגיש, כי האיש העומד לפניו הוא גאון אדיר, נעלם ונסתר. ופתאום נצנצה מחשבה בליבו, והוא קרא בקול: "אתה הוא אליהו ששמך הולך מסוף עולם ועד סופו. אודה בפה מלא, כיצד אדע דבר שאתה לא תדע אותו". וכאן מצא הגר"א הזדמנות מתאימה להדגיש את החובה ללמוד סדר "קודשים". והלשון מובאת שם, כמסורת: הלא יום-יום אנו מחכים ומצפים לקראת מקדש מלך אשר יתנשא על מרומי ציון. ובעבודת בית המקדש נשמח כולנו. אולי זה הכוונה ב"ולישרי לב שמחה". ואף אתה, כהן מיוחס, תיקרא לעבודה בבית המקדש, כי יבנה לתלפיות. ואיך לא תתעסק בכל יום בסדר העבודה, להיות בקיא ורגיל בכל ענייני "קודשים"? ואז קיבל עליו ר' רפאל הכהן את הקבלה הזאת, וידוע על ספריו הנפלאים שהם יסוד ושורש לכל העוסקים ב"קודשים" עד הימים האלה. הלא נפלא הדבר!
מתוך יומנו
כך כותב הרב הנזיר בזכרונותיו: הנני הולך וקרב לארץ ישראל. ליבי רועד מגיל, קופץ, אין בו מקום להכיל רוב השמחה, בחושי קרבתי לארץ חמדתי ומשוש ליבי, רגשותי עברו כל גבול. והנה קנטרא, תחנת הגבול, מעבר הסואץ. עלי לשלם מס כניסה, לארץ ישראל, מאה פיאסטר, היה מייגע. צריך לחכות פה כל הלילה ברכבת, שתצא עם שחר. פגשתי פה יהודים ארצי ישראליים, ובראשם מר דיזינגוף. הוא יעצני, לנסוע באוטו, על פני החוף, ואראה את כל הארץ, אבל בידי כרטיס נסיעה ברכבת. שאלני למקום חפצי, ואען, להרב בירושלים, ויאמר רבנים רבים בירושלים, ואומר, לרב הראשי (הראי"ה קוק זצ"ל).
בבוקר נעה הרכבת, על פני הארץ, והנה מדבר חול משתרע לפני, מדבר גדול של חול, הלב דווה וכואב. חרבה ארצנו, ערי קודשך היו מדבר, אחרי העזב הארץ מיושביה נהפכה למדבר. הננו נוסעים הלאה, עד לאל עריש והלאה, הכל חול, אין איש, ואין בהמה. בתרפ"ב, בערב יום הכיפורים, אחרי הצהרים, הגעתי ליפו. רצתי לטבול במקווה, ומהרתי לסעודה המפסקת. עם בעל המלון הלכתי לבית כנסת קטן בנוה שלום. שם נשקתי כיפי דיפו אבני רצפת ביהכ"נ בנפלי "כורעים" בעבודה, בלב מלא מרירות, ובבכיה אין קץ. מתחילה נטפלו לי מקצת העם, שחשדו בי, כנראה, וברצותי להשאר בבית הכנסת כל ליל יוהכ"פ, כדרכי, שמו עלי משמר, והשמש ירושלמי, נשאר גם כן ללון שם. למחרת ביום הקדוש קראו אותי לעליה כהן, ונדבתי להם מאה גרוש, לירה, ונתפייסו, והתייחסו אלי בכבוד.
ביום החמישי, מיד אחרי יוכ"פ, יצאתי מיפו לירושלים, ברכבת, בלב מלא מרירות, כי השפלות והדלות במקום גאון עזנו, מכאיבה ומעיקה יותר מאשר בגלות בחו"ל. והנה אני מתקרב לעיר הקודש, ההרים מסביב לה במראם הנהדר, המשונה כל כך מהררי אלף בארץ החופשית (הרי האלפים בשוויץ), פעלו עלי רושם נערץ, המזכיר לי את רחשי הקדושה שבנבואה. אלה הם המקומות, שבהם התבודדו הפרושים ובני הנביאים. ובליבי עלתה המחשבה, לתור לי מערה במקומות נהדרי קודש, כאלה, בציפיה.
בשעה החמישית באתי העירה, דרך שער יפו, שם קרעתי את בגדי, בקראי, ציון מדבר היתה, ירושלים שממה. סרתי למלון ורשבסקי, תיכף ומיד התכוננתי ללכת אל בית הרב, משוש נפשי וחיי רוחי זה כמה שנים. אשריני שזכיתי לעלות אל הקודש במקום הקודש, הוא רוח אפינו, משוש ד'. אשריני שזכיתי לראותו יושב במקום הגבוה והעליון על כל ישראל, ואשריך ישראל שזכית לרועה שלך, ואשריך רבינו שזכית למצוא לב ישראל נוהה אחריך. הנני חש ומכיר בדעת ובבלי דעת, כי פה אמצא משוש נפשי, הנהלה והקרבה לחיי קודש נבואת חוזי ה'.
הרב מרן שליט"א מדבר כמה פעמים על האומץ שכל מי שמציב לו מטרה לרצונו, ישיגה בעז"ה. כמוהו, שירושלים היה משוש מילדותו. גם בן יהודה, שהדיבור העברי בארץ ישראל היה רצונו והשיגו. והנה אני, הדל, משוש נפשי הוא גילוי הנבואה.
מתוך 'משנת הנזיר' פרקי יומן לרכישה: 02-6

הרב הנזיר שידור חוזר מאזכרת הרב הנזיר זיע"א
כנס התייחדות ואזכרה לכבוד יום השנה ה-44 להסתלקותו של הרב הנזיר.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.












