כוח המעשים הקטנים | הרב עזריאל אריאל | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
פרקי התנ"ך
מגילת קהלת

קטגוריה משנית

270

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

תנועות שונות קמות ופועלות במגמה לתקן את החברה – ליצור "צדק חברתי", להילחם בקיפוח ובדיכוי של קבוצות חלשות ועוד. סוגיה זו עתיקת יומין היא. הוטרד בה החכם באדם במגילת קהלת. וכך הוא כותב (ד, א): "ושבתי אני ואראה את כל העשוקים אשר נעשים תחת השמש, והנה דמעת העשוקים ואין להם מנחם". איך הוא מתמודד עם זה? מה שעושה את השאלה לקשה יותר היא ההבנה שתופעות מקולקלות אלו הן חלק בלתי נפרד מן הסדר החברתי (ח, יד): "יש הבל אשר נעשה על הארץ, אשר יש צדיקים אשר מגיע אליהם כמעשה הרשעים ויש רשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים".

האם נכון לתקן? – מבט פסימי
קהלת שופך דלי של צוננים אל עבר פניהם של מתקני החברה. קודם כול, לא כל מה שנראה לנו כטוב הוא באמת טוב, ולא כל מה שנדמה כרע הוא באמת רע (ה, יא-יב): "מתוקה שנת העובדה אם מעט ואם הרבה יאכל, והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון. יש רעה חולה ראיתי תחת השמש, עושר שמור לבעליו לרעתו".
יתרה מזאת, הניסיונות לתיקון עולם, גם אם יצליחו לזמן קצר, עלולים להביא למפח נפש כאשר הדורות הבאים ישתמשו בהישגים אלו לרעה (ב, יח-יט): "ושנאתי אני את כל עמלי שאני עמל תחת השמש, שאניחנו לאדם שיהיה אחריי. ומי יודע, החכם יהיה או סכל וישלט בכל עמלי שעמלתי ושחכמתי תחת השמש".
המסקנה העולה מכאן היא מאוד פסימית (שם, כ-כא): "וסבותי אני לייאש את ליבי על כל העמל שעמלתי תחת השמש. כי יש אדם שעמלו בחוכמה ובדעת ובכישרון ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו, גם זה הבל ורעה רבה".
הפסימיות של קהלת היא הרבה יותר עמוקה, ונעוצה בטבעו של העולם (א, ג-ד): "מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש", והלא "דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת". יש מחזוריות של הרוח, יש מחזוריות של המים, וכמו כן יש מחזוריות של תיקון וקלקול (א, ט-י): "מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שייעשה ואין כל חדש תחת השמש. יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא, כבר היה לעולמים אשר היה מלפנינו".
כל תיקון שנעשה, חולף מן העולם כמו הבל היוצא מן הפה ביום סגריר.
זאת ועוד, המאבק על תיקון החברה גובה מחירים אישיים לא פשוטים (שם, כב-כג): "כי מה הווה לאדם בכל עמלו וברעיון ליבו שהוא עמל תחת השמש. כי כל ימיו מכאובים וכעס עניינו, גם בלילה לא שכב ליבו, גם זה הבל הוא".
מהי המסקנה העולה מכל זה? פשוט לחיות את החיים (ה, יז): "טוב אשר יפה לאכול ולשתות ולראות טובה בכל עמלו שיעמול תחת השמש מספר ימי חייו אשר נתן לו האלוקים כי הוא חלקו". אבל מה זה שווה? איזה ערך יש לחיים כאלה? איזו משמעות יש לחיים שבהם האדם מרוכז בעצמו ואדיש לסבל ולעוול הקיימים בסביבתו הקרובה והרחוקה? האם כך נכון לחיות?!

בעיניים של אמונה – מבט אופטימי
ההקדמה הראשונה לתשובתו של קהלת היא ההכרה במקורם של הקלקולים החברתיים (ה, ז): "אם עושק רש וגזל משפט וצדק תראה במדינה – אל תתמה על החפץ, כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם". יש כאן הנהגה אלוקית מכוונת, "מאוד עמקו מחשבותיך". ולכן, "איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת". וכך אומר גם קהלת (ח, יז): "כי לא יוכל האדם למצוא את המעשה אשר נעשה תחת השמש בשל אשר יעמול האדם לבקש ולא ימצא, וגם אם יאמר החכם לדעת לא יוכל למצוא".
ומכאן המסקנה הפסימית ביחס ליכולתו של האדם לפעול לתיקונו של עולם (ז, יג): "ראה את מעשה האלוקים כי מי יוכל לתקן את אשר עיוותוֹ".
ומכאן עולה ההמלצה "להקטין ראש" ולא לעשות דבר (שם, יד): "ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה. גם את זה לעומת זאת עשה האלוקים על דברת שלא ימצא האדם אחריו מאומה".
אבל מה בכך שהקב"ה הוא זה שאחראי על הקלקולים? הרי תפקידנו הוא לתקן אותם! הרי זו הייתה תשובתו של רבי עקיבא לטענתו הפטליסטית של טורנוסרופוס! הנציב הרומאי טען שמאחר שהקב"ה הוא זה שיצר את גורלם המר של העניים, כל סיוע להם הוא מרד בהנהגה האלוקית, ורבי עקיבא ענה לו שהעניים לא באו לעולם כדי להוסיף ולסבול, אלא, כפי שנאמר בגמרא (בבא בתרא י, א): "כדי שניצול אנו בהן מדינה של גיהינום". ואם כן, דווקא ההכרה בכך שהקב"ה הוא האחראי לרוע שבחיים החברתיים אמורה לתבוע מאיתנו ביתר שאת לפעול כדי להביא אותם לידי תיקון!
קהלת מקדים לתשובתו הנחה נוספת (ז, ח-ט): "טוב אחרית דבר מראשיתו, טוב ארך רוח מגבה רוח. אל תבהל ברוחך לכעוס, כי כעס בחיק כסילים ינוח".
אכן, העמדה האופטימית נכונה היא. אבל דווקא משום כך יש מקום להרבה סבלנות ואורך רוח שימנעו מאיתנו לפעול מתוך כעס שסופו אלימות.
אומנם לעינינו נראה שהעולם הוא סטטי, ולכל היותר יש בו תנועה מחזורית של גאות ושפל. אבל מבט מעמיק יותר מצליח לראות מהלך היסטורי סמוי (ג, יא): "את הכול עשה יפה בעיתו, גם את העולם נתן בליבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלוקים מראש ועד סוף".
ישנה תוכנית ארוכת טווח מאת קורא הדורות מראש, שתביא את העולם ואת החברה אל תיקונם.

אז מה תפקידנו?
מנקודת המבט האמונית עולה שאין מקום לשום תגובה קיצונית (ז, טז): "אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר, למה תשומם". מצד אחד, אל תתיימר להיות זה שיתקן את החברה מן השורש (סכל). אבל מצד שני, אל לך להיות אדיש לרוע ולסבל (רשע). ובלשונו של קהלת (ז, יז): "אל תרשע הרבה ואל תהי סכל, למה תמות בלא עיתך".
מה שנדרש מן האדם הוא לפעול בצורה מאוזנת (ז, יח): "טוב אשר תאחוז בזה וגם מזה אל תנח את ידך, כי ירא אלוקים יצא את כולם".
הפעילות של האדם לתיקון של קלקולי החברה, כשהיא באה מתוך יראת השמיים, מתוך אמונה בכך שיש בעל בית לעולם, תהיה במינון מאוד מדויק (ג, יד): "ידעתי כי כל אשר יעשה האלוקים הוא יהיה לעולם, עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע".
ועוד דבר (שם): "והאלוקים עשה שייראו מלפניו". עלינו להכיר ביראת השמיים הטבעית הגנוזה בליבנו ובליבותיהם של בני האדם ולטפח אותה. מתוך כך יש ללכת בדרכיו, ואז גם לפעול בעצמנו וגם להפעיל אחרים למען החלשים והנרדפים (ג, טו): "מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה, והאלוקים יבקש את נרדף".
התופעות המקולקלות בחברה הן יציבות ברמת המאקרו, אך אין זה פוטר איש מלפעול ברמת המיקרו.
אכן, היומרה של בני האדם לתקן את קלקולי החברה היא מוגזמת. לעיתים דווקא המוסדות שתפקידם לעשות צדק מביאים לתוצאה הפוכה (ג, טז): "ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע". ולכן עלינו להכיר בכך שמשפט הצדק האמיתי יתקיים רק בבית דין של מעלה (ג, יז): "אמרתי אני בליבי את הצדיק ואת הרשע ישפוט האלוקים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם".
ואם כך, מה תפקידנו כבני אדם קטנים וטרוטי עיניים?
מה שייתן משמעות עמוקה לחיינו הוא פעילות נמרצת שבה נעשה כל מה שבכוחנו לעשות במשך ימי חיינו, מבלי להרגיש לחץ לפתור את כל הבעיות של העולם והחברה (ט, י): "כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך עשה, כי אין מעשה וחשבון ודעת וחוכמה בשאול אשר אתה הולך שמה".
יש ערך לכל מעשה המוביל לתיקון עולם, גם אם הוא קטן ותוצאותיו סמויות כרגע מן העין (יא, א): "שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו".
הממד שבו נבחן ערכם של מעשים כאלה לא נמצא "תחת השמש" אלא "למעלה מן השמש".
זוהי התשובה של קהלת. אל תתעסק בהתמרמרות בלתי פוסקת על הרע שיש בעולם. תוסיף טוב. תפעל בקטן, והתיקון הגדול יבוא מכל המעשים הקטנים של כולם (יב, יג): "סוף דבר הכול נשמע: את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור, כי זה כל האדם".
את ההבנה הזאת של דברי קהלת רואים אנו בדברי הרב קוק זצ"ל (שמונה קבצים א, קיד): "הננו חשים במלוא נשמתנו את ההכרח של הטוב המוחלט ... ואת העריגה הבלתי פוסקת במעמקי לבבנו להתעלות אליו... לחזות בנועמו... אין אנו מקיפים את מלוא היקף הטוב בתומו, כי אם כשנחזה בו, לבד מילוי הטוב , גם כן התעלות הטוב , פריחה תמידית... בלא עמידה... האור האלוקי ירווה אותנו, את צימאוננו הנשגב אל הטוב המוחלט , הקיים במרומיו, והאור העולמי , ההולך ואור, ההולך ומתעלה ... ידשננו מהטוב של ההתעלות".

הכותב הוא רב היישוב עטרת ועומד בראש מחלקת חברה ומשפחה במרכז תורה ומדינה

מתוך העיתון בשבע.

מגילת קהלת

הרב עזריאל אריאל

רב היישוב עטרת.

לימוד תנ"ך
חטאי אבות - הגישה ללימוד התנ"ך
תשס"ב
קרח
שונים אך אחים
תמוז תשפ"ג
תצוה
רעיונות לפרשת תצוה
תשס"ב
יתרו
מלחמה לה' בעמלק
תש"ס

מגילת קהלת

מגילת קהלת
קהלת, מלך בירושלים
הרב מיכאל רוטנברג | תשרי תשפ"ג
מגילת קהלת
קהלת פרק יב
רבנים שונים
מגילת קהלת
קהלת פרק ג
רבנים שונים
מגילת קהלת
קהלת פרק ה
רבנים שונים

מגילת קהלת

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

נוסחי תפילה
תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל
הסידור המהיר
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
הלכות חנוכת הבית
הרב שמואל אליהו | כסלו תשע"ב
בימה תורנית
האם מותר להשתתף או לקיים שמחה בישיבה מעורבת?
רבנים שונים | תמוז תשס"ט
נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

33 דק'
בכורות
בכורות דף ל'
הרב אלי סטפנסקי | ז' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
27 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ט
הרב אלי סטפנסקי | ו' חשוון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרה"ג יעקב אריאל
הרב דוד דודקביץ'
הרה"ג דוב ליאור
הרה"ג חיים שטיינר
הרב שמואל אליהו
הרב יוסף צבי רימון
הרב משה ברלינר
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
הרה"ג שלמה פישר זצ"ל

48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף ל'
הרב אלי סטפנסקי | ז' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
27 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ט
הרב אלי סטפנסקי | ו' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ח
הרב אלי סטפנסקי | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז