ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
כמובן שאפשר לדלג על הסיפור הזה ולאפשר להם לגלות אותו בגיל מאוחר יותר. ומה נעשה כשיגיעו לסיפור מכירת יוסף או לאירועים קשים אחרים? האם גם עליהם נדלג? הנחת היסוד שלנו אמורה להיות שדברי אלוקים נאמרו לכולנו, ילדים וצעירים כמו זקנים ומבוגרים.
בתלמוד מוזכרות פרשיות בתורה שאותן לא היו מתרגמים כדי שהציבור לא יבינן, אולם בדרך כלל הנהגות אלו מוסברות ברצון לשמר את כבודן של הדמויות המעורבות באירועים הללו, ולא במסר החינוכי שיכול לעבור באופן שגוי.
מהו אפוא המסר שהתורה מבקשת להעביר בסיפור הקשה לעיכול הזה שבו אח קם על אחיו והורגו נפש? הרקע לרצח ברור: התורה מתארת כיצד קין, שהיה הבן הבכור, חש מקופח ביחס לאחיו הבל, שקורבנו התקבל, בניגוד למנחתו של קין. חשוב לציין שהתורה מדגישה כי קין היה היוזם של פעולת ההקרבה: "והבל הביא ג ם ה ו א מבכורות צאנו". אלוקים שועה להבל ולקורבנו ולא לקין. קין כועס מאוד. אלוקים מנסה לפייסו ולהסביר לו מהי הדרך הנכונה, ללא הועיל.
ואז מגיע הפסוק המיוחד הבא: "ויאמר קין אל הבל אחיו, ויהי בהיותם בשדה, ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו". מה בדיוק אמר קין להבל? מה האחרון השיב לו, אם בכלל? דומה שמספר התשובות שהוענקו לשאלה זו יכול להתחרות במספר ההסברים לחטאו של משה במי מריבה.
הנושא לא חשוב
יש שאמרו כי מחלוקתם עסקה באופן חלוקת העולם אחרי מות הוריהם, אחרים טענו כי נחלקו בשטחו של מי ייפול המקדש, יש שהפליגו לדיון בשאלה מי יזכה להתחתן עם חוה אמם אחרי מות אביהם, ועוד הסברים רבים נוספים. המכנה המשותף של כל ההסברים שהוא שאין להם רמז כלשהו בפסוקים.
ידועים דבריה של נחמה ליבוביץ ז"ל, שראתה במדרשים אלו ניסיונות להסביר את מהות המחלוקות והמריבות בעולם יותר מאשר פשט בפסוק הספציפי של קין והבל. אולם דומה שהנקודה היותר מהותית בסיפור היא העובדה שהתורה אינה מספרת את נושא הוויכוח והדיון ביניהם, אם בכלל התקיים.
אם לא די בכך, נראה כאילו התורה קטעה בכוונת מכוון את דברי קין אחרי שכבר פתחה בתיאורם - "ויאמר קין אל הבל". הקורא מצפה להמשכו של המשפט בהמתנה דרוכה: מה קין אמר לו? מה התרחש בהיותם בשדה בטרם עשה קין את מעשהו הנפשע? ההמשך נמנע מאיתנו, באופן בולט וברור.
התורה אינה מעוניינת לבאר את נושא המחלוקת ביניהם. היא אומרת לנו באופן קטיעת דבריו של קין כי כלל לא חשוב מה הוא רצה לומר ועל מה התווכחו. אין שום חשיבות לדיבור שאלו תוצאותיו. עיקר הסיפור הוא השורה התחתונה, של אח הקם על אחיו להורגו, ולא הרקע שקדם לרצח, שאינו מפורט.
יכולים אנשים להתווכח על הנושאים החמורים ביותר, יכולות להיות להם סיבות נהדרות לקנאה ולתחושת עוול וקיפוח. אך אין אירוע, תחושה או קנאה שיהיה בהם כדי להצדיק מעשה רצח של אח.
כשחושבים על כך שקין לא היה אדם פשוט - בפשטות הוא היה נביא, שכן הוא זוכה לדיבור ישיר עם הקב"ה - הרי שהמסר הזה זועק עוד יותר. גם נביא לא יכול לרצוח את אחיו. מרתקים עוד יותר דברי המלבי"ם בהקשר זה - להבנתו קין היה משוכנע כי ה' הוא האומר לו להרוג את הבל:
"קין לא הבין דברי ה'... הוא חשב שהגווייה וכוחותיה זה כל האדם, וכאשר שמע מפי ה' שנמצא עימו חטאת הרובץ על פתחו ומשתוקק להחטיאו ושבידו למשול בו - לא ידע על מי נאמרו הדברים ומי הוא החטאת הזה, ואחר שלא היה בעולם רק הוא והבל אחיו, חשב שהכוונה על הבל אחיו שהוא משתוקק להורידו שאולה והוא יש בכוחו למשול בו, וזה שאמר 'ויאמר קין אל הבל אחיו', שאמר בליבו שכוונת ה' הוא על הבל אחיו, ולכן קם עליו ויהרגהו, כפי מה שאמר לו ה' שהוא ימשול בו".
מדבריו משתמע כי הרצח הראשון בהיסטוריה האנושית נבע מההבנה המוטעית כי ה' מתיר לו, לקין, ואולי אף מצווה עליו, לפגוע באחיו, כיוון שהוא מהווה מכשול עבורו. כלומר, קין הורג לשם שמיים ולא חלילה בשל קנאה או רגש דומה. בהנחה כי לכל מופע ראשון בתורה יש משמעות המצביעה על שורשי המופע בתורה ובאנושות כולה, יש כאן מסר מדהים.
"יש מצוות שלא צריך להדר בהן"
הפגיעה בין אחים, שורשיה במחשבה כי היא לשם שמיים, וזו אולי הסכנה הנוראה מכול. המחלוקות המסוכנות ביותר בין אחים יסודן במחשבה שהן לשם שמיים. הלא כך ביארו לנו רבותינו את סיבת מכירת יוסף בטענת האחים כי יוסף הוא בבחינת רודף ואולי אף גרוע מזה, ושיטתו הרוחנית מסכנת את עתידו הרוחני של העם.
וכך כתב ביערות דבש (דרוש ה): "וכלל אמרו חז"ל: איזה מחלוקת לשם שמיים - מחלוקת הלל ושמאי, וכל זה בתורה, וזולתו אין כאן שיחול עליו לשם שמיים, כי אף שהוא לשם שמיים תמיד הסטרא אחרא יש חלק בו. וסופו רע בעוונותינו הרבים, והוא דרך היצר הרע לומר שהוא לשם שמיים, וכן מתעה לאדם בכל דרכיו".
היה ר' צדוק מבאר (פרי צדיק פרשת קורח): "ובאמת במחלוקת לשם שמיים האמת והשלום אהבו, שנוהגין חיבה ורעות זה בזה וכאמור, וזה סימן שהוא לשם שמיים. ומחלוקת שהוא עם תרעומות על חברו, אף כשהוא לקיומו של עולם, לא נאמר בו כי טוב, שאין בו האור כי טוב".
ההבחנה מאוד ברורה: מחלוקת שיכולה לגרום לאדם מריבה, וקל וחומר רציחה, היא הכול חוץ ממחלוקת לשם שמיים.
האתגר בניהול מחלוקת בסגנון כזה הופך בימינו לכמעט בלתי אפשרי. חילוקי דעות לגיטימיים וחשובים הופכים במהירות לשיח של עלבונות וחרמות, מה שאינו עולה בקנה אחד עם ההגדרות הללו של ר' צדוק ור' יונתן אייבשיץ. הרצח הראשון בתנ"ך ובהיסטוריה האנושית ממשיך להדהד לנו בכל שנה.
אבי ז"ל היה מצטט את הרבי מבעלזא הקודם, ר' אהרן זיע"א, בשומעו חסיד אחד שאמר לו כי יש "מצווה לקלל את יהודי פלוני" (כמנהג הימים הללו, שהרי אין באמת חדש תחת השמש) בשל הדברים הנוראים שהוא עושה. אמר לו הרבי מבעלזא זצ"ל: "יש מצוות שלא צריך להדר בהן... ואידך זיל גמור". וכשהיו אומרים לו על פלוני שזו עבירה לסייע לו, היה מגיב באופן דומה - יש עבירות שאפשר להיכשל בהן מדי פעם. ולוואי וניכשל באהבת חינם ולא בשנאה ומריבה.
הכותב הוא רב העיר שוהם ויושב ראש ארגון רבני צהר
מתוך העיתון בשבע
הרב דוד סתו
רב העיר שהם וראש ישיבת ההסדר פ"ת
לימוד ליל הושענא רבא תש"פ למי ניתנה תורה - תורה לעם או לאליטות
מתוך לימוד ליל הושענא רבא תש"פ בישיבת הדרום
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
