ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
"אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּךָ עֶזְרָתִי הָיִיתָ אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי אֱלֹהֵי יִשְׁעִי: כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי וַיקֹוָק יַאַסְפֵנִי" (תהלים כ"ז ט-י).
כך אמרנו מראש חודש אלול ועד להושענא רבה, פעמיים ביום, פסוקים שמתארים מציאות הפוכה מהמופיע בפרשתנו "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ..." (בראשית ב' כד).
בתהילים דוד מבקש שהקב"ה יאסוף אותו עקב נטישת הוריו (תקבולת זו עוזרת לנו להבין גם את מצוות השמיטה. שם התורה נוקטת בלשון נטישה. שמות כ"ג, יא).
אם הדבקות של האיש והאישה באה לידי ביטוי בהתייצבות פנים אל פנים, המבטאים מבטי חיבה, דוד מבקש שהוא לא יהיה במצב הפוך, של הסתרת פנים וחרון אף.
דוד מתאר מציאות קשה ביותר: "כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי וַיקֹוָק יַאַסְפֵנִי"
רש"י (בעקבות חז"ל) הפליג בדבריו למחוזות אחרים. אבן עזרא ביאר על סוף ימיהם של אביו ואמו, ורד"ק הסביר על זמן הגעתו לבגרות ויציאה לחיים עצמאיים, קשה מאוד להבין שדוד מתלונן על כך.
אחרי בקשת מחילה, נציע להישאר צמודים לפשט ולפרש את שיחתנו.
דוד הצעיר נשלח מבית הוריו אל השדה לרעות את צאן המשפחה. כך מבואר בפסוקים בדרך הברורה ביותר. שמואל הרואה נשלח לבית לחם, כדי למשוח את מחליפו של שאול בביתו של ישי, וז"ל הכתוב: "מַלֵּא קַרְנְךָ שֶׁמֶן וְלֵךְ אֶשְׁלָחֲךָ אֶל יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי כִּי רָאִיתִי בְּבָנָיו לִי מֶלֶךְ" (שמו"א ט"ז א). הוא מקדש את ישי ושבעת בניו: "וַיְקַדֵּשׁ אֶת יִשַׁי וְאֶת בָּנָיו וַיִּקְרָא לָהֶם לַזָּבַח" (שם, פסוק ה).
לישי שמונה בנים כמוכח בכתוב: "וְדָוִד בֶּן אִישׁ אֶפְרָתִי הַזֶּה מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה וּשְׁמוֹ יִשַׁי וְלוֹ שְׁמֹנָה בָנִים" (שמו"א י"ז יב). בשלב זה לאף אחד לא מפריע שדוד לא בבית. הכתוב מכריז: "וַיַּעֲבֵר יִשַׁי שִׁבְעַת בָּנָיו לִפְנֵי שְׁמוּאֵל", היכן הבן השמיני שהוא זה שנולד שביעי (דבהי"א ב' טו)? אף אחד מבני המשפחה איננו מקשה קושיות, לא רק האחים, אפילו לא האמא. רק כאשר שמואל מכריז שאירעה כאן תקלה: "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל יִשַׁי לֹא בָחַר יְקֹוָק בָּאֵלֶּה" (שמו"א ט"ז י) וכנראה חסר מישהו: "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל יִשַׁי הֲתַמּוּ הַנְּעָרִים?! (שם פסוק יא), ישי מנסה להסביר: "עוֹד שָׁאַר הַקָּטָן וְהִנֵּה רֹעֶה בַּצֹּאן" (שם). ישי מכנה אותו הקטן, אע"פ שדוד איננו הקטן, אולי כדי להקטינו, וגם עתה איננו שולח לקרא לו. רק ציווי מפורש של שמואל, הכולל איום גלוי: "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל יִשַׁי שִׁלְחָה וְקָחֶנּוּ כִּי לֹא נָסֹב עַד בֹּאוֹ פֹה" (שם) גרם להגעתו של דוד חזרה לביתו - "וַיִּשְׁלַח וַיְבִיאֵהוּ" (שם יב).
בפשטות, מי ששלח היה ישי, שהרי כך ציווה הנביא, אבל אז עולה השאלה: מדוע בפסוקים הקודמים מפורש שישי היה הפועל: "וַיִּקְרָא יִשַׁי ... וַיַּעֲבֵר יִשַׁי ... וַיַּעֲבֵר יִשַׁי" (שם פסוקים ח-י), ואלו כאן אין אזכור מסוג זה?
לכן, שוב אחרי בקשת מחילה, נציע כי שמואל הוא זה ששלח להביא את דוד מן השדה, מאחר וישי סרב לעשות זאת, בגלל התנגדותו למשיחת דוד.
דוד נשלח שוב אל הצאן לשדה, גם לאחר משיחתו. כך מוכח מהמשך הפרק, שהרי מיד לאחר מכן מציין הכתוב בהנגדה: "וְרוּחַ יְקֹוָק סָרָה מֵעִם שָׁאוּל וּבִעֲתַתּוּ רוּחַ רָעָה מֵאֵת יְקֹוָק" (שם יד). עבדיו של שאול ממליצים להביא את הבחור שמיטיב לנגן מבית לחם, את דוד בן ישי. לכן, שאול באמצעות מלאכיו מבקש מישי: "שִׁלְחָה אֵלַי אֶת דָּוִד בִּנְךָ אֲשֶׁר בַּצֹּאן". גם עתה משיח ד' איננו חלק מהמשפחה.
מאורע זה מדגים באופן ברור מה פשר מצוקתו של דוד: "כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי", מציאות הפוכה למצב האידאלי המתואר בפרשת בראשית: "עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי...עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד" (בראשית ב' כג-כד).
הבטחנו לבאר למה זה קרה? בע"ה, בקרוב בספר החדש "צפנת שמואל – מלכות דוד".
הבה נתפלל, בראשיתה של שנה, כי נזכה להתחזקות המשפחה בעם ישראל בכלל,
ובמדינת ישראל בפרט.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
