ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
פעם אחת, בא לרבי אייזיל יהודי מפשוטי העם, וביקש ממנו ברכה לקראת עלייתו לארץ ישראל. כיוון ששמע רבי אייזיל, שאותו יהודי עולה לארץ ישראל, נענה ואמר – 'עד שאתה בא להתברך מברכות פי, ברכני אתה מברכות פיך'.
הרכין הרב את ראשו בפני העולה, והעולה הניח עליו את שתי כפות ידיו, ובירכו... (סיפורי צדיקים, שמחה רז, עמ' 75).
אברהם אבינו היה העולה הראשון לארץ ישראל, והציווי על עלייתו לארץ, לך לך, הוא גם רגע לידת עם ישראל.
על הקשר בין אברהם לארץ, מספר לנו חז"ל (בראשית רבה לט, ח) דבר תמוה – "אמר רבי לוי: בשעה שהיה אברהם מהלך בארם נהרים ובארם נחור, ראה אותן אוכלים ושותים ופוחזים, אמר: הלואי לא יהא לי חלק בארץ הזאת. וכיון שהגיע לסולמה של צור (גבולה של ארץ ישראל – נ.י.) ראה אותן עסוקין בניכוש בשעת הניכוש, בעידור בשעת העידור, אמר: הלואי יהא חלקי בארץ הזאת. אמר לו הקדוש ברוך הוא: לזרעך אתן את הארץ הזאת".
מדרש זה מלמד, שלמרות שה' סתם בתחילה בפני אברהם את זהות הארץ שאליה נשלח, "אל הארץ אשר אראך", ו"לא גילה לו מיד, כדי לחבבה בעיניו, ולתת לו שכר על כל דיבור ודיבור" (רש"י שם), בכל זאת אברהם הרגיש בעצמו בייחודה של הארץ לפי אורחות חייהם המתוקנים של תושביה.
אולם, מדרש זה סותר לכאורה מדרש חז"ל אחר, שהרי על הפסוק (ויקרא יז, ג) "כמעשה ארץ מצריים... וכמעשה ארץ כנען... לא תעשו", דרשו חז"ל (מצוטט ברש"י שם) "מגיד שמעשיהם של מצריים ושל כנעניים מקולקלים מכל האומות", אם כך מדוע אברהם כל כך התלהב ממעשיהם?
נראה, שטוב ורע היה מעורב במעשי יושבי הארץ. ברמה הנמוכה והפשוטה היו אורחות חייהם מתוקנים, הם היו איכרים חרוצים ומסודרים, שניהלו משק חקלאי למופת. אולם, בענייני הרוח וקיום שבע מצוות בני נוח, הם היו מקולקלים משאר האומות, ונהגו באורחות חיים מושחתים של גילוי עריות, שבכך עוסקת הפרשייה בחומש ויקרא, המצווה שלא לנהוג כמעשה ארץ כנען.
וכאן מתחזקת התמיהה – מדוע אברהם התלהב כל כך מאורחות חייהם של האיכרים החרוצים והמסודרים, שהיו כל כך מקולקלים בגילוי עריות?
ונראה, שכאן אנו למדים יסוד חשוב בעניין ארץ ישראל. מעלתה של ארץ ישראל מתחילה בכך, שהאדמה - הארץ קדושה. האדמה היא הרובד הנמוך ביותר בבריאה, רובד הדומם, ולא סתם דומם, אלא דומם שכולם דורכים עליו. כלומר, מעלתה מתחילה ברבדים הבסיסיים והנמוכים, ומכוחם נבנים אט אט הרבדים הגבוהים יותר, כדוגמת רובד האוויר – הרוח, "אווירא דארץ ישראל מחכים".
אברהם אבינו רואה, שברובד הראשוני והבסיסי, יושבי הארץ מתוקנים, והוא מבין שזוהי הארץ המתאימה לשליחותו, לבנות ולתקן על גבי הרובד הראשוני את הרבדים הבאים הרוחניים והגבוהים. כמובן, אסור להסתפק ברובד ראשוני זה, שהרי נצטווינו לתקן את הרבדים הגבוהים, אך אנו בונים זאת על גבי הרובד המתוקן הראשוני.
ובימינו אלה, וודאי אחרי כל אשר עברנו בשבוע זה, עלינו לפעול להתחזק ולהאמין, שעם ישראל בארץ ישראל, אחרי אשר זכה לבנות את הרבדים הבסיסיים פה בארץ, יתרומם ובחר לבנות את הרבדים הגבוהים והרוחניים, ונשוב כולנו בתשובה שלימה אל ה'!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
