ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מנהיגות
- מלוכה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
הספר כולל את כל הפירושים שנאמרו על כל הלכה והלכה ברמב"ם בפרק זה, מהמפרשים הקדמונים על הדף עד לימינו אנו ועד בכלל. ולמרות שהלכות מלכים נחשבו עד העת האחרונה כהלכתא למשיחא ולא הלכה למעשה, בכל זאת רבו במשך הדורות ההערות וההארות לכל מילה ומילה של הרמב"ם. על אחת כמה וכמה בדורותינו, שהלכות מלכים הפכו הלכה למעשה ממש. אולם לשם מציאתם של כל אותם אלפי פירושים והערות היה צורך לחפש במאות ספרים וחיבורים, ואף חוברות ומאמרים, ולדלות מהם את כל הביאורים וההערות.
אי אפשר שלא להתפעל מעבודת הנמלים החרוצה שעשו רבני 'מרכז תורה ומדינה' שבניצן בעמלם הרב לחפש בכל אתר ואתר, אפילו זה הסמוי מעיני הלומדים הרגילים. כל הסבר או רעיון וחידוש שתלמיד חכם התייחס בו לדברי הרמב"ם הובא בספר זה. כל הסבר תומצת בקיצור נמרץ, ועם זאת מובא באופן ברור ומסודר.
חוקרי המכון הוציאו דבר מתוקן מתחת ידם וערכו לנו שולחן ערוך ומסודר, מלא וגדוש מכל טוב, ואין לנו אלא להסב לשולחן וליהנות מכל הטוב המוגש עליו.
מקרב אחיך – רק העדפה
ניקח לדוגמה רק את ההלכה הראשונה: "שלוש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ, למנות להם מלך..."
יש כאן שלל נושאים הטעונים בירור: האם זו מצווה או רשות? וגם אם תמצי לומר שהיא מצווה, האם זו מצווה 'חיובית' בכל מצב ובכל תנאי, או אולי רק מצווה 'קיומית' (עובדה ששמואל הנביא התנגד לה)? מי המצווה? מה חלקו של העם בבחירת המלך (ומכאן פתח להבנה מחודשת של המונרכיה הישראלית, שאינה דיקטטורה - האם היא בעצם מלוכה דמוקרטית, ומכאן השלכה למשטר דמוקרטי גם ללא מלך)? האם זו מצווה התלויה בארץ ישראל דווקא? האם סמכות המלוכה חלה גם על יהודים בחו"ל?
כל נושא ותת־נושא זוכה לעשרות רבות של ביאורים ממקורות שונים, ראשונים ואחרונים, וכך על כל הלכה והלכה.
כבר בהלכה זו ראינו כמה השלכות מעשיות לימינו, והדבר חוזר גם בהלכות אחרות. אין לנו בית דין גדול ונביא וגם לא צאצא ידוע מבית דוד - האם בכל זאת חובה עלינו למנות מלך? האם משטר דמוקרטי גם הוא בכלל המצווה? ואם לא, האם - לפחות - סמכויותיו יונקות מסמכותו של המלך?
האמת ניתנה להיאמר, שכמה הלכות בהלכות מלכים היו מעשיות בכל הדורות ושימשו כבסיס לבירור נושאים אקטואליים שהתעוררו למעשה במשך כל התקופות. דוגמה בולטת לכך היא ירושה במשרות ציבוריות, כגון ברבנות: האם בכלל יש ירושה ברבנות? האם זו 'שררה' או 'עבדות'? ואם תמצי לומר שיש בה גם אלמנט של שררה העוברת בירושה, האם היא עוברת גם לחתן ולבן בתו של הרב המנוח? השאלה האחרונה מסתעפת מנושא אחר שנפסק כאן על ידי הרמב"ם, שאין מעמידין אישה במלכות, כמו גם בכל משימות שבישראל. נושא דומה הוא מינוי גר לשררה, ואפילו מי שהוא רק צאצא של גרים, שכן הלכה היא שכשם שמלך חייב להיות "מקרב אחיך", הוא הדין כל מינוי לשררה.
יש לציין שלמרות זאת, היו גרים וצאצאי גרים שמונו למשרות בכירות, כגון נשיא ואב בית דין בבית הדין הגדול (שמעיה ואבטליון). נראה שאין זה פסול בעצם, אלא העדפה לכתחילה, וכשאין מי שראוי יותר מהם - ממנים אותם. וכן אישה: שלומציון - המלכה האחרונה מבית חשמונאי - מוזכרת בחז"ל לברכה. היא החזירה את עטרת הסנהדרין ליושנה, וחז"ל מעידים עליה: "בימי שמעון בן שטח ובימי שלומציון המלכה גשמים היו יורדים מלילי שבת ללילי שבת, עד שנעשו חיטים ככליות ושעורים כגרעיני זיתים ועדשים כדינרי זהב" (ספרא בחוקותי א, א, א). אין ספק שלעומת בעלה ינאי, שלומציון הייתה הראויה ביותר למלכות באותה עת.
מלך ולא מצביא
גם מדינת ישראל, שלה זכינו בעזר ה', מוזכרת לא מעט בספר זה. כבר הזכרנו לעיל שגדולי הפוסקים למדו מסמכותו של המלך על סמכויות ממלכתיות גם למדינה דמוקרטית. הראשון שעמד על כך, עוד בעת שרעיון המדינה היה רק חלום, היה הראי"ה קוק במשפט כהן סי' קמד, והמשיכו בכך ואף הרחיבו את הדברים תלמידיו ותלמידי תלמידיו, כאשר רעיון המדינה הפך ברוך ה' מהלכה למעשה וממעשה להלכה. ריכוז מלא של כל מה שנכתב בנושא זה עד כה נמצא בספר זה בסוף הלכה א.
מי שרוצה להתעניין בשאלת בניין המקדש בימינו ימצא דיון מעניין בהלכה זו: האם מינוי מלך קודם לבניין המקדש? האם בכלל יש צורך במלך, ואולי דווקא במלך המשיח? או אולי די במנהיגות כלל־ישראלית כשלנו היום? ידועים דברי מו"ר הרב צבי יהודה קוק שאמר: "הלכות מלכים קודמות להלכות בית הבחירה", ועם זאת מובא כאן בשמו שאין צורך במלך.
ונושא מעניין אחר, שיש לו השלכות רעיוניות חשובות: מובאת בספר דעה שמינוי מלך הוא רק אחרי ירושה וישיבה. מכך משמע שכיבוש הארץ אינו מצריך מלך, וזאת למרות שבמלך נאמר "ונלחם מלחמותינו" עד שנראה שזה עיקר תפקידו, ואם כן היה צריך למנותו מיד עם הכניסה לארץ. אך האמת היא שאדרבה, מינוי מלך ראוי שלא יהיה על רקע צבאי. עיקר תפקידו של המלך הוא התמסרות למשפט וצדקה, כמו שנאמר בדוד, ואילו על הצבא מונה יואב (שמואל ב ח). לדעת הר"ח (סנהדרין כ, ב) התנגדות שמואל למינוי מלך הייתה בגלל שהעם רצה מלך שיילחם את מלחמותיו. ואכן, שמואל עצמו בדברי תוכחתו לעם אומר זאת במפורש: "ותראו כי נחש מלך בני עמון בא עליכם, ותאמרו לא כי מלך ימלוך עלינו" (שמואל א יב). יש כאן מסר חשוב: עיקר תפקידו של המלך הוא בפנים – בצדקה ומשפט. ואכן זו הייתה בקשת שלמה מה' (מלכים א ג, ור' תהילים עב). ומכאן גם תפקידה העיקרי של "מדינת הלכה" ממלכתית ישראלית; ודוק.
אכן עבודה מרשימה ומעוררת התפעלות נעשתה פה. יעמדו על הברכה חוקרי מרכז תורה ומדינה (לא מקרה הוא שהמכון נמצא בניצן, יישוב שנבנה על ידי עקורי גוש קטיף שנעקר על ידי שלטון שהתנכר להיותו מלכות ישראל המתחדשת), והעומדים בראשם ומנצחים על המלאכה: הרב יגאל קמינצקי שליט"א והרב פרופ' נריה גוטל שליט"א.
אנו מברכים ומאחלים להם שהוצאת הפרק הראשון לאור תמריץ אותם להמשיך בעבודתם הגדולה והחשובה בהוצאתם לאור של כל הפירושים על יתר הלכות מלכים לרמב"ם, עד הפרקים האחרונים העוסקים בביאת מלך המשיח, שנזכה להופעתו במהרה בימינו אמן.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
