ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מנהיגות
- מלוכה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
הספר כולל את כל הפירושים שנאמרו על כל הלכה והלכה ברמב"ם בפרק זה, מהמפרשים הקדמונים על הדף עד לימינו אנו ועד בכלל. ולמרות שהלכות מלכים נחשבו עד העת האחרונה כהלכתא למשיחא ולא הלכה למעשה, בכל זאת רבו במשך הדורות ההערות וההארות לכל מילה ומילה של הרמב"ם. על אחת כמה וכמה בדורותינו, שהלכות מלכים הפכו הלכה למעשה ממש. אולם לשם מציאתם של כל אותם אלפי פירושים והערות היה צורך לחפש במאות ספרים וחיבורים, ואף חוברות ומאמרים, ולדלות מהם את כל הביאורים וההערות.
אי אפשר שלא להתפעל מעבודת הנמלים החרוצה שעשו רבני 'מרכז תורה ומדינה' שבניצן בעמלם הרב לחפש בכל אתר ואתר, אפילו זה הסמוי מעיני הלומדים הרגילים. כל הסבר או רעיון וחידוש שתלמיד חכם התייחס בו לדברי הרמב"ם הובא בספר זה. כל הסבר תומצת בקיצור נמרץ, ועם זאת מובא באופן ברור ומסודר.
חוקרי המכון הוציאו דבר מתוקן מתחת ידם וערכו לנו שולחן ערוך ומסודר, מלא וגדוש מכל טוב, ואין לנו אלא להסב לשולחן וליהנות מכל הטוב המוגש עליו.
מקרב אחיך – רק העדפה
ניקח לדוגמה רק את ההלכה הראשונה: "שלוש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ, למנות להם מלך..."
יש כאן שלל נושאים הטעונים בירור: האם זו מצווה או רשות? וגם אם תמצי לומר שהיא מצווה, האם זו מצווה 'חיובית' בכל מצב ובכל תנאי, או אולי רק מצווה 'קיומית' (עובדה ששמואל הנביא התנגד לה)? מי המצווה? מה חלקו של העם בבחירת המלך (ומכאן פתח להבנה מחודשת של המונרכיה הישראלית, שאינה דיקטטורה - האם היא בעצם מלוכה דמוקרטית, ומכאן השלכה למשטר דמוקרטי גם ללא מלך)? האם זו מצווה התלויה בארץ ישראל דווקא? האם סמכות המלוכה חלה גם על יהודים בחו"ל?
כל נושא ותת־נושא זוכה לעשרות רבות של ביאורים ממקורות שונים, ראשונים ואחרונים, וכך על כל הלכה והלכה.
כבר בהלכה זו ראינו כמה השלכות מעשיות לימינו, והדבר חוזר גם בהלכות אחרות. אין לנו בית דין גדול ונביא וגם לא צאצא ידוע מבית דוד - האם בכל זאת חובה עלינו למנות מלך? האם משטר דמוקרטי גם הוא בכלל המצווה? ואם לא, האם - לפחות - סמכויותיו יונקות מסמכותו של המלך?
האמת ניתנה להיאמר, שכמה הלכות בהלכות מלכים היו מעשיות בכל הדורות ושימשו כבסיס לבירור נושאים אקטואליים שהתעוררו למעשה במשך כל התקופות. דוגמה בולטת לכך היא ירושה במשרות ציבוריות, כגון ברבנות: האם בכלל יש ירושה ברבנות? האם זו 'שררה' או 'עבדות'? ואם תמצי לומר שיש בה גם אלמנט של שררה העוברת בירושה, האם היא עוברת גם לחתן ולבן בתו של הרב המנוח? השאלה האחרונה מסתעפת מנושא אחר שנפסק כאן על ידי הרמב"ם, שאין מעמידין אישה במלכות, כמו גם בכל משימות שבישראל. נושא דומה הוא מינוי גר לשררה, ואפילו מי שהוא רק צאצא של גרים, שכן הלכה היא שכשם שמלך חייב להיות "מקרב אחיך", הוא הדין כל מינוי לשררה.
יש לציין שלמרות זאת, היו גרים וצאצאי גרים שמונו למשרות בכירות, כגון נשיא ואב בית דין בבית הדין הגדול (שמעיה ואבטליון). נראה שאין זה פסול בעצם, אלא העדפה לכתחילה, וכשאין מי שראוי יותר מהם - ממנים אותם. וכן אישה: שלומציון - המלכה האחרונה מבית חשמונאי - מוזכרת בחז"ל לברכה. היא החזירה את עטרת הסנהדרין ליושנה, וחז"ל מעידים עליה: "בימי שמעון בן שטח ובימי שלומציון המלכה גשמים היו יורדים מלילי שבת ללילי שבת, עד שנעשו חיטים ככליות ושעורים כגרעיני זיתים ועדשים כדינרי זהב" (ספרא בחוקותי א, א, א). אין ספק שלעומת בעלה ינאי, שלומציון הייתה הראויה ביותר למלכות באותה עת.
מלך ולא מצביא
גם מדינת ישראל, שלה זכינו בעזר ה', מוזכרת לא מעט בספר זה. כבר הזכרנו לעיל שגדולי הפוסקים למדו מסמכותו של המלך על סמכויות ממלכתיות גם למדינה דמוקרטית. הראשון שעמד על כך, עוד בעת שרעיון המדינה היה רק חלום, היה הראי"ה קוק במשפט כהן סי' קמד, והמשיכו בכך ואף הרחיבו את הדברים תלמידיו ותלמידי תלמידיו, כאשר רעיון המדינה הפך ברוך ה' מהלכה למעשה וממעשה להלכה. ריכוז מלא של כל מה שנכתב בנושא זה עד כה נמצא בספר זה בסוף הלכה א.
מי שרוצה להתעניין בשאלת בניין המקדש בימינו ימצא דיון מעניין בהלכה זו: האם מינוי מלך קודם לבניין המקדש? האם בכלל יש צורך במלך, ואולי דווקא במלך המשיח? או אולי די במנהיגות כלל־ישראלית כשלנו היום? ידועים דברי מו"ר הרב צבי יהודה קוק שאמר: "הלכות מלכים קודמות להלכות בית הבחירה", ועם זאת מובא כאן בשמו שאין צורך במלך.
ונושא מעניין אחר, שיש לו השלכות רעיוניות חשובות: מובאת בספר דעה שמינוי מלך הוא רק אחרי ירושה וישיבה. מכך משמע שכיבוש הארץ אינו מצריך מלך, וזאת למרות שבמלך נאמר "ונלחם מלחמותינו" עד שנראה שזה עיקר תפקידו, ואם כן היה צריך למנותו מיד עם הכניסה לארץ. אך האמת היא שאדרבה, מינוי מלך ראוי שלא יהיה על רקע צבאי. עיקר תפקידו של המלך הוא התמסרות למשפט וצדקה, כמו שנאמר בדוד, ואילו על הצבא מונה יואב (שמואל ב ח). לדעת הר"ח (סנהדרין כ, ב) התנגדות שמואל למינוי מלך הייתה בגלל שהעם רצה מלך שיילחם את מלחמותיו. ואכן, שמואל עצמו בדברי תוכחתו לעם אומר זאת במפורש: "ותראו כי נחש מלך בני עמון בא עליכם, ותאמרו לא כי מלך ימלוך עלינו" (שמואל א יב). יש כאן מסר חשוב: עיקר תפקידו של המלך הוא בפנים – בצדקה ומשפט. ואכן זו הייתה בקשת שלמה מה' (מלכים א ג, ור' תהילים עב). ומכאן גם תפקידה העיקרי של "מדינת הלכה" ממלכתית ישראלית; ודוק.
אכן עבודה מרשימה ומעוררת התפעלות נעשתה פה. יעמדו על הברכה חוקרי מרכז תורה ומדינה (לא מקרה הוא שהמכון נמצא בניצן, יישוב שנבנה על ידי עקורי גוש קטיף שנעקר על ידי שלטון שהתנכר להיותו מלכות ישראל המתחדשת), והעומדים בראשם ומנצחים על המלאכה: הרב יגאל קמינצקי שליט"א והרב פרופ' נריה גוטל שליט"א.
אנו מברכים ומאחלים להם שהוצאת הפרק הראשון לאור תמריץ אותם להמשיך בעבודתם הגדולה והחשובה בהוצאתם לאור של כל הפירושים על יתר הלכות מלכים לרמב"ם, עד הפרקים האחרונים העוסקים בביאת מלך המשיח, שנזכה להופעתו במהרה בימינו אמן.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
