^ 1.במדרש בראשית רבה פרשה נה סימן ד: "אחר הדברים האלה אחר הרהורי דברים שהיו שם, מי הרהר? אברהם הרהר! ואמר שמחתי ושמחתי את הכל ולא הפרשתי להקב"ה לא פר אחד ולא איל אחד, אמר לו הקדוש ברוך הוא ע"מ שנאמר לך שתקריב לי את בנך ולא תעכב". גם בהמשך הפרשה חז"ל מתארים דו שיח של שטן עם אברהם, ונראה שאלו הרהורי לבו של אברהם, שהתחבט בשאלות שעלו לו ועמד בניסיון.
^ 2.עיין בספר מורה הנבוכים חלק ג פרק כד, שהאריך להראות עד כמה אברהם מסר את כל אהבתו בעבור אהבת הבורא.
^ 3.נראה שרק מי שאומר על עצמו "ואנכי עפר ואפר", יכול לדבר כך כלפי מעלה, כי אז ברור שהוא אינו מעביר בקורת, אלא פועל לשם שמים מתוך הבנה שזה שזה רצון ה' שילמד זכות על דורו, ולא יהיה כנח שלא התפלל על דורו.
^ 4.בהסבר הדבר עיין בפרקי בראשית של הרב מרדכי ברויאר בפרק העוסק בעקדת יצחק.
^ 5.וכך מסביר הרמב"ם במורה נבוכים הנ"ל: ורצה להודיענו שכל מה שיראה הנביא במראה הנבואה הוא אמת ויציב אצל הנביא לא יסופק בדבר ממנו אצלו כלל, ודינו אצלו כדין הענינים הנמצאים כלם המושגים בחושים או בשכל, והראיה על זה הסכים אברהם לשחוט בנו יחידו אשר אהב כמו שצווה ואף על פי שהיתה המצוה ההיא בחלום או במראה, ולו היו הנביאים מסופקים בחלום של נבואה או היה אצלם ספק במה שישיגוהו במראה הנבואה, לא היו מסכימים לעשות במה שימאנהו הטבע ולא היה מוצא בנפשו לעשות זה המעשה הגדול מספק, ובאמת היה ראוי שיהיה זה הענין על יד אברהם וביצחק ר"ל העקדה".
^ 6.ירמיהו פרק יט פסוק ה: וּבָנ֞וּ אֶת־בָּמ֣וֹת הַבַּ֗עַל לִשְׂרֹ֧ף אֶת־בְּנֵיהֶ֛ם בָּאֵ֖שׁ עֹל֣וֹת לַבָּ֑עַל אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־צִוִּ֙יתִי֙ וְלֹ֣א דִבַּ֔רְתִּי וְלֹ֥א עָלְתָ֖ה עַל־לִבִּֽי:
^ 7.אפשר שכל הקושיות הנ"ל של השטן, הם למעשה המחשבות שהתרוצצו בלבו של אברהם בשלושת הימים שהלך לעקדה, והוא דחה אותם ועמד בניסיון מתוך צלילות הדעת ומתוך הכרה מלאה בצדקת דרכו.
^ 8.אומנם אפשר לפרש שהכוונה לתפילת אברהם ש"יאמר היום בהר ה' יראה", ושיכנס עמנו לפנים משורת הדין בזכות העקדה. וכך בפסיקתא רבתי פיסקא מ – "בחודש השביעי: א"ר ירמיה אמר לו רבונו של עולם גלוי היה לפניך שהיה לי מה להשיבך כשאמרת לי לקרב את יצחק, אילו השבתי אותך לא היה לך מה להשיבני, שהייתי אומר לך אתמול אמרת לי כי ביצחק יקרא לך זרע (שם /בראשית/ כ"א י"ב) ועכשיו אתה אומר לי לשחטו, ולא השבתי אותך אלא עשיתי עצמי כאלם וכחרש ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו (תהלים ל"ח י"ד), כשיהיו בניו של יצחק נידונים לפניך ביום זה ואפילו יש להם כמה קטיגורים מקטרגים אותם כשם שדממתי ולא השיבותיך כך אתה לא (תשוה) [תשים] להם.
^ 9.משנה מסכת אבות פרק ה משנה ו: עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות ואלו הן פי הארץ ופי הבאר ופי האתון והקשת והמן והמטה והשמיר והכתב והמכתב והלוחות ויש אומרים אף המזיקין וקבורתו של משה ואילו של אברהם אבינו ויש אומרים אף צבת בצבת עשויה
^ 10.וכגון: מדרש אגדה ויקרא (פרשת בחקותי) פרק כו פסוק מב: "ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור. ביצחק לא נאמר זכירה, לפי שאפרו של יצחק נזכר לפני הקדוש ברוך הוא תמיד, ואין צריך לומר זכירה, שכבר זכור ועומד".