ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- יעדי הבית היהודי
מן הסתם הבחורים כבר הכירו במידה מסוימת את משפחותיהן של הבנות שגרו בשכנותם, ובוודאי התייעצו עם הוריהם עם מי מתאים להם להתחתן. אבל היה גם צורך שהבחורים יראו את הבחורות ויוכלו לדבר עימן על האפשרות של החתונה, ולשם כך נועדו ימים אלו. ואולי נועדו ימים אלו בעיקר לאותם בחורים ובחורות שבדרכים הרגילות לא מצאו את בני זוגם, כפי שנרמז במדרש (פתיחתא לג לאיכה רבה): "תנא: מי שאין לו אישה נפנה לשם". אולם גם בנות ממשפחות מיוחסות היו משתתפות במחולות, כדי שלא ייווצר מצב שרק הכלות העניות והמסכנות באות לשם לבקש חתן.
בגדי הכלה הלבנים
למרות שבמציאות אין שוויון בין בני האדם - יש עשירים ויש עניים - בימים מיוחדים אלה נעשה מאמץ לגשר על הפערים לפחות מבחינת העושר, וכפי שאמרו חכמים (תענית כו, ב), שבימים טובים אלו היו בנות ירושלים "יוצאות בכלי לבן שאולין, שלא לבייש את מי שאין לו". ואף בנות המשפחות המיוחסות ביותר היו שואלות בגד לבן פשוט מבנות פחות מיוחסות: "בת מלך שואלת מבת כהן גדול, בת כהן גדול מבת סגן, ובת סגן מבת משוח מלחמה, ובת משוח מלחמה מבת כהן הדיוט, וכל ישראל שואלין זה מזה, כדי שלא יתבייש את מי שאין לו". כלומר, גם בנות עשירות שהיו להן שמלות מפוארות, היו שואלות מחברתן שמלה לבנה פשוטה, וכך היו יוצאות לחולל בכרמים, כדי שלא לבייש את העניות שלא יכלו לבוא בשמלות הדורות.
כהמשך לכך, נוהגים עד היום שהכלות לובשות לבן, כדי לצמצם תחרות וקנאה בין הכלות, ובמיוחד בין עניות לעשירות.
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
695 - סופה של פרשת גיורי וינה
696 - ט"ו באב וערך המשפחה
697 - דמותו של הגאון הרב שמאי גינזבורג
טען עוד
דברי הבנות
בגמרא (תענית לא, א) מובאת ברייתא שמספרת כיצד בעת השידוכים הבנות היו משתבחות, כל אחת במה שטוב בה. "תנו רבנן: יפיפיות שבהן מה היו אומרות - תנו עיניכם ליופי, שאין האישה אלא ליופי. מיוחסות שבהן מה היו אומרות - תנו עיניכם למשפחה, לפי שאין האישה אלא לבנים. מכוערות שבהן מה היו אומרות - קחו מקחכם לשם שמיים, ובלבד שתעטרונו בזהובים".
דברי היפות
היפות השתבחו ביופיין, שכן רבים מהבחורים נוטים לבחור את בת זוגם על פי יופייה. יש ביופי הבטחה לחיים טובים ומאושרים, חיוניים ואציליים, עד שאמרו חכמים (יבמות סג, ב): "אישה יפה, אשרי בעלה. מספר ימיו כפליים". אלא שבפועל המציאות אינה מאשרת זאת. לא ניתן לומר שהגברים שנשואים לנשים שנחשבות יפות מאושרים יותר מאלה שנשואים לנשים שאינן נחשבות יפות. כשהיופי בא בנוסף לאופי, הוא אכן מוסיף טעם טוב לחיים, אבל פעמים רבות הוא מטעה.
דברי המיוחסות
זו אכן הייתה טענת המיוחסות: העיקר האופי! משפחה מיוחסת היא משפחה של אנשים בעלי אופי טוב, מקובלים בחברה, חרוצים ומוכשרים, ובזכות תכונות אלו, רבים מבניה הצליחו בלימודם ובפרנסתם. מן הסתם אישה הבאה ממשפחה שכזו נושאת עימה מטען גנטי של מידות טובות וכישרון, ולא פחות חשוב - הרגלים חינוכיים נאותים, ועל כן ישנה סבירות גבוהה שאף ילדיה יהיו טובים ומוצלחים. כיוצא בזה מצינו שהמליצו חכמים (בבא בתרא קי, א) לבדוק באחיה של האישה, שפעמים רבות הבנים דומים לאחי האם. וכן המליצו לישא בת תלמיד חכם (פסחים מט, א). לכן המשנה (תענית ד, ח) הזכירה את דברי הבנות המיוחסות בלבד, כי הן אמרו את הדברים הנכונים ביותר: "ומה היו אומרות: בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך, אל תיתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה. שקר החן והבל היופי, אישה יראת ה' היא תתהלל. ואומר: תנו לה מפרי ידיה (ילדיה) ויהללוה בשערים מעשיה (חינוך הילדים)".
דברי המכוערות
המפתיע ביותר הוא דברי המכוערות: "מכוערות שבהן מה היו אומרות - קחו מקחכם לשם שמיים, ובלבד שתעטרונו בזהובים". לכאורה הן פונות לבחורים המכוערים ונטולי הכישרון, שחיזרו אחר הבנות היפות והמיוחסות וכרכרו סביבן ותמיד נענו בשלילה. להם אמרו: אם תמשיכו לרדוף אחר היפות והמיוחסות - תישארו רווקים מתוסכלים כל ימי חייכם. לכן היו מציאותיים והתחתנו עם מי שמוכנה להינשא לכם. הרי ישנה מצווה להתחתן, אז בואו ונתחתן לשם שמיים. ואם תשמחו אותנו ותעטרונו בזהובים - אנחנו נשמח אתכם כפליים.
יש בדברי המכוערות רובד עמוק. פעמים שדווקא אדם שלא זכה ליופי ולייחוס, מתוך אמונתו בה' והשתדלותו בליטוש המידות הטובות, מגיע לפסגות נשגבות של חיים מלאי תוכן ושמחה. לכן אמרו: "קחו מקחכם לשם שמיים", וכך נתעלה ונגיע אל החיים המאושרים ביותר, וילדינו כבר יהיו מיוחסים מכוחנו. אולם זה לא יקרה מעצמו. נזכה לכך רק אם תשקיעו בנו. "בלבד שתעטרונו בזהובים". על ידי הכבוד וההשקעה שהאיש ישקיע באשתו, יסייע לה לגלות את כישרונותיה ויופייה. וכפי שאמר רבי ישמעאל (נדרים ט, י): "בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן".
יש בנות שאינן נראות יפות אבל יש להן מידות טובות, צניעות וענווה, חוכמה ורצון להיטיב, והבחורים הרגילים מואסים בהן, אבל אם ישכילו להתבונן פנימה ולשקול לשם שמיים - ידעו שדווקא עם בנות כאלה אפשר להקים ביתר קלות בית נאמן, מלא תורה וחסד. ואם יעטרו את כלתם בזהובים, אזי יזכו לגלות את יופייה המיוחד, וככל שיעברו השנים, ילך ויתברר להם ולכולם שאין יפה ממנה. כי הדבר היפה ביותר עלי אדמות הוא נפש אוהבת ושותפות עמוקה לדבוק באמת ולעשות טוב. וככל שהיופי החיצוני של הנעורים הולך ומיטשטש, היופי הפנימי מתגלה ומתעצם.
הדיונים על בעיית הרווקות וכו'
אישים שונים מעלים את "בעיית הרווקות המאוחרת", מכנסים אספות ודנים בדרכים הנכונות לסייע לרווקים ולרווקות להתחתן. אחת ההצעות היא להעמיד בכל מוסד ללימודים גבוהים של בנים או בנות איש צוות שיהיה אחראי ללוות את המשתדכים ואף להציע הצעות למעוניינים. הצעה נוספת היא לעודד אנשים רבים ככל האפשר לעסוק בשידוכים. כמו כן ארגון מפגשים ושבתות לרווקים ולרווקות וכו'.
כל ההצעות הללו יכולות להיות טובות, אולם העיקר הוא לחנך לערך הזוגיות, האהבה והמשפחה. כי בכך השורש. בישראל החינוך צריך להיות מושתת על לימוד התורה. אם תחום הזוגיות והמשפחה צריך חיזוק, הרי שצריך להתחזק בלימוד בתחום זה, וככל שנבין יותר את ערכו כך נזכה יותר להתחזק בו.
לימוד מצוות הנישואין בעבר ובהווה
בעבר ערכי המשפחה היו בבחינת צורך קיומי, מפני שבלא משפחה אדם לא היה יכול לספק לעצמו את צרכיו החומריים ולהגן על עצמו, ולכן כל חברה אנושית העלתה על נס את ערכי המשפחה וקבעה לעצמה כללים וחוקים שעל פיהם המשפחה התנהלה. למעלה בקודש על פי הדרכת התורה, חיי המשפחה הודרכו כך שגם ירוממו את כל בני המשפחה לחיים ערכיים של תורה ומצוות.
לעומת המצב בעבר, בחברה המודרנית היחיד הבוגר מסוגל לדאוג לעצמו בהשגת צרכיו החומריים והבילויים השונים שהוא מעוניין בהם. לא זו בלבד שאין הוא נזקק למשפחה, אלא שהיא עלולה להכביד עליו, לעכב את התקדמותו המקצועית, להפריע לו לבלות בלילות ובימים כאוות נפשו, לצרוך את כספו, לשלול את חירותו, לחייבו לדאוג להוריו לעת זקנותם ולהשקיע עצמו בחינוך ילדיו.
ערך החירות הוא אומנם קדוש, אולם בשימוש מוטעה הוא מחזק את העמדה האגואיסטית, הרואה את האדם כבודד, ופוגעת אנושות בערכי המשפחה.
עלינו לחזור ולהעמיק בערכי המשפחה ומצוותיה, כדי לקיימן לשם הערך הנשגב שבהן, הן ביחס של אדם להוריו, הן ביחס של אדם לברית הזוגיות המקודשת שעל ידה הוא נעשה אדם שלם, והן ביחסו לילדיו. לפי תפיסה זו האדם אינו בודד אלא חלק ממשפחה, ואין בכך פגיעה בגילוי כוחות חייו וחירותו, אלא העצמתם. אומנם כדי שכך אכן יהיה, צריך להעמיק בלימוד המצוות הללו וללמוד לקיימן בשלמות.
ההתקפות על המשפחה
ההתקפות על ערכי המשפחה מגיעות מבחוץ ומבפנים. בחברה המודרנית, שהעלתה על נס את ערכי החירות והחופש, האדם נתפס כבודד, והמשפחה מכבידה עליו, פוגעת בחירותו לבטא את רצונותיו. כך יוצא שבפועל, שככל שהחברה יותר מודרנית, כך רבים יותר מעדיפים לשמור על החופש האישי שלהם ולא לכבול את עצמם בנישואין. ואף מבין אלה שמתחתנים, רבים מתגרשים, כי אינם מוכנים לשלם את המחיר שהנישואין כביכול גובים מהם. כך בפועל רוב האנשים חיים במשך רוב חייהם הבוגרים בלא זוגיות נאמנה. כביכול נוצר מתח בין השאיפה לאהבה שמחה ועמוקה ובין ההתחייבות הכובלת של הנישואין.
מנגד, בעקבות לימוד מוטעה וחלקי בהלכה ובדברי קבלה, מתהלכות בציבור הבנות מוטעות ושמועות שווא שמוציאות דיבה רעה מאוד על תורתנו הקדושה, כאילו מגמתה למעט את השמחה שבין בני הזוג. אולם כל זה אירע בגלל לימוד מוטעה שהדגיש את דעת הפרושים המחמירים, והפך את דעת רוב הפוסקים, שהדגישו את השמחה ודחו את מנהגי החומרה, לדעה שבדיעבד.
החינוך התורני
התיקון העמוק הוא בלימוד רציני ועמוק של מצוות הנישואין, מצוות האהבה והשמחה שבין בני הזוג ומצוות פרייה ורבייה. בתוך לימוד טוב ומעמיק נפגשים גם עם מצבים של קשיים בזוגיות או בפוריות, ולומדים על התשובות שיש בתורה ובהלכה לשאלות אלו. בתוך כך מפנימים את הערך העצום של המצווה, ששווה להשקיע את החיים למענה, ומקבלים הדרכה טובה לרקימת זוגיות מפרה ולהקמת משפחה מבורכת.
מתוך העיתון ב'שבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
