ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- שיעורים נוספים
הרב צבי יהודה קוק זצ"ל הסתייג מסגנון המנון המדינה. המשפט "עוד לא אבדה תקוותנו" משול לאדם העומד לטבוע בנהר, מושיט את ידיו לעזרה ומכריז שעדיין יש לו תקווה, אל ייאוש. ההמנון, לדעת הרב, צריך להיות בוטח ומאמין, שמח בשיבת ציון בדורותינו מתוך ראייה רוחנית עליונה.
המילים הפותחות את ההמנון חשובות מאוד: "כל עוד בלבב פנימה נפש יהודי הומייה". בפנימיותו של כל אדם מישראל באשר הוא יש נפש יהודית. נפש זו הומה, היא פועלת תמיד ואינה יודעת מנוח. חיינו היהודיים תוססים ופעילים. נפש זו עוברת אלינו בתורשה מדור לדור מיום היותנו לעם.
הגוף והנפש אינם המטרה
תנועת בני עקיבא, החוגגת בשבת זו את שבת הארגון, עסקה בחודש האחרון בנושא 'נפש יהודי הומייה'. ביררנו לעצמנו מה הומה בתוכנו פנימה. האם זה הלב או אולי הראש? האם אכן זו הנפש או שמא חלקים רוחניים, פנימיים יותר באישיותנו?
בבריאת האדם נאמר: "ויאמר אלוקים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמיים ובבהמה ובכל הארץ" (בראשית א, כו). האדם נברא ממקום גבוה, בצלם אלוקים. משם הוא יורד לעולם ורודה בו.
בהמשך פרשת בראשית נאמר: "וייצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה וייפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה" (שם ב, ז). הפסוק מתאר את מבנה האדם: יסודו מעפר, יש לו נפש וגם נשמה. הנפש היא החלק התחתון שבכוחותינו הרוחניים. היא אחראית לחיים, ומכוחה אנו מתקיימים. גם לבהמה יש נפש. האם יש הבדל בין נפש האדם לנפש הבהמה?
פירש רש"י: "אף בהמה וחיה נקראו נפש חיה, אך זו של אדם 'חיה' שבכולן, שנתווסף בו דעה ודיבור: להבדיל מהבהמה, בנפש האדם נמצא את הדעה והדיבור".
לכאורה היינו מסתפקים בנפש האנושית. יש בה תרבות, כוח ידיעה ודיבור. בכך אנו נבדלים מחיות השדה. אך התורה מוסיפה: "וייפח באפיו נשמת חיים". יש כאן חלק נעלה יותר, חלק מצלם אלוקים שבו נברא האדם. אנו צריכים ללמוד את הנשמה שלנו, להבין מה כוחה. נשמה אינה רק תוספת על הנפש, אלא היא מהות חיינו.
נשמת ישראל היא חלק אלוק ממעל (לפי איוב לא, ב), היא משתלשלת ממקום גבוה. אנו חיים ומתפקדים בעולם, אבל לא כאן הכול מתחיל. העולם הזה דומה לפרוזדור, ונשמותינו שייכות לעולם הבא. אנחנו זמניים בעולם הזה. המקור שלנו הוא ממקום עליון. עם ישראל בא לעולם כדי למלא משימות, לגלות את הקב"ה בעולם, לחיות את תורתו, תורת אמת. לצורך ביצוע המשימה נחיה, נדאג לצורכי הגוף; אך הגוף וגם הנפש אינם המטרה. האחריות של עם ישראל היא לנשמה, לנשמת העולם. במהותנו אנו נשמות שמתגלות בגוף ובנפש.
ידיעה זו משפיעה על קבלת ההחלטות שלנו בכל דבר ועניין. עם ישראל ככלל, וכל פרט מאיתנו, צריך תמיד לבחון מה הנשמה מבקשת, מה מקדש את שמו בעולם, מה מקדם את הגאולה ואת הטוב בעולם - ובזה יבחר. החלטות יומיומית והחלטות גדולות כאחד מושפעות מתחושת השליחות הזו.
דבר נוסף יש בחיי נשמה: הידיעה שהקב"ה נפח באפנו נשמת חיים מגדירה לנו היכן הדברים נקבעים וכיצד להתמודד עם קשיים בעולם המעשה.
ר' חיים מוולוז'ין, תלמידו של הגאון ר' אליהו מווילנה, לימד אותנו כיצד לתקן את עולמנו: אם יש בעיות או חטאים בחלקים המעשיים באדם ובעולם, בתחום הקשור לנפש - צריך לתקנם בעזרת הרוח, הנמצאת מעל הנפש. כלומר, כאשר יש קלקול במערכה התחתונה, עלינו להתרומם למערכה עליונה יותר ולתקן משם. כך גם ברוח, כי גם היא לוקה לעיתים, ואז עולים קומה נוספת, לעולם הנשמה, ומשם מתקנים את כל המערכות הנמוכות (נפש החיים א, יח).
בנשמה כבר אין פגם ואין קלקול: "נשמה שנתת בי טהורה היא". כאשר מתרכזים בנשמה, בתורה, בצדדים העמוקים והבריאים בעולמנו, מצליחים לגרום למציאות למטה להיות מתוקנת. כמובן, צריך גם לרדת לשטח ולפעול, אך לא נעשה זאת לפני שחזרנו לנקודת ההתחלה, לאידיאלים, לתורה, לאלוקות.
מה היה עלינו להוסיף בגוש קטיף
תנועת בני עקיבא היקרה, הנוער החביב ובוגריה בכל מקום ומקום, חרתה על דגלה את חיי הרוח וחיי החומר: "ראשינו בעמקי תורה, כפינו ברגבי אדמתה". נראה שהגיעה העת להרים את הראש גבוה יותר. עסקנו ואנו עוסקים רבות בעשייה, ברגבי האדמה, בהתיישבות, בחסד, בצבא, בשירות הלאומי, בפוליטיקה ועוד. עם זה, עלינו לזכור כי אנו אנשים נשמתיים. אנו נקראים להתמלא עוד ועוד בדברים רוחניים, בלימוד תורה ובקיום מצוות. העולם צמא לאידיאלים. הבשורה שלנו תבוא לא רק מעשייה, מבורכת ככל שתהיה. חייבים לשים את הנשמה בחזית. להאמין בה ולדבר עליה.
כאמור, כך גם פותרים בעיות וקלקולים בעולם המעשה. הנטייה האנושית היא לפתור בעיה בזירה שבה התגלתה הבעיה, אך עם ישראל יודע שהדברים נקבעים מלמעלה. לכן כאשר מתעורר קושי אין להסתפק בפתרון המקומי. צריך להוסיף רוח, לעלות לשורשי העולם, ומשם להשפיע טוב ותיקון. להרבות בבירורים רוחניים כדי להבין את התקופה שאנו חיים בה. להרבות בתפילה ובמצוות. זו הדרך שהורה לנו ר' חיים מוולוז'ין: להניח לרגע את ההתעסקות בבעיות ולהתרומם לעולם שמעל, לרוח ולנשמה.
במשך קרוב לעשרים שנה חייתה קהילתנו בגוש קטיף, במושב קטיף. התמודדנו עם טרור ועם עקירה מעל אדמתנו. לרוב היה המאבק מעשי, בזירה שבה מתרחשים הדברים: קראנו לחזק את הביטחון, להגן על היישובים ועל הצירים. עסקנו בהפגנות, בהסברה, באחיזה בקרקע כנגד גזרת העקירה. כמובן, עסקנו גם ברוח. פעלנו ככל יכולתנו. במבט לאחור עולה המחשבה שאולי לא עסקנו ברוח במידה הראויה. המציאות וקשיי היומיום שאבו אותנו לעולם המעשה. התפללנו, הרבינו בלימוד תורה ובעשיית חסד, אך לעניות דעתי היינו צריכים לשים דגש רב יותר על הצורך להתרומם אל עולם הרוח, ומשם להשפיע.
לצערנו, סיפור גוש קטיף לא הסתיים כפי שרצינו, אך אנו מפיקים לקחים. בכל התמודדות, בכל אתגר לפרט ולכלל, חייבים לעצור רגע ולהבין שכוחו של עם ישראל הוא בעיקר בתהליכי העומק. זהו הנשק הסודי שלנו.
נראה שכיום צריכה לצאת בשורה מהנוער החביב. בואו נהיה נשמתיים! דורנו המופלא מחפש תנועה שתרים גבוה את דגל הנשמה. עלינו לומר את דבר ה' ללא היסוס. מתוך כך ניוושע ומתוך כך נמצא את הכוחות לרדת ולטפל בכל דבר הדורש תיקון.
אכן, נפש יהודי הומייה, אך בעומק חיה ופועלת נשמה ענקית. היא הומה ודורשת את גאולת העולם ואת גאולת ישראל.
הרב נח ויז'ונסקי הוא רב היישוב כרמי קטיף וחבר מליאת תנועת בני עקיבא
מתוך העיתון 'בשבע'
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









