ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- שיעורים נוספים
הרב צבי יהודה קוק זצ"ל הסתייג מסגנון המנון המדינה. המשפט "עוד לא אבדה תקוותנו" משול לאדם העומד לטבוע בנהר, מושיט את ידיו לעזרה ומכריז שעדיין יש לו תקווה, אל ייאוש. ההמנון, לדעת הרב, צריך להיות בוטח ומאמין, שמח בשיבת ציון בדורותינו מתוך ראייה רוחנית עליונה.
המילים הפותחות את ההמנון חשובות מאוד: "כל עוד בלבב פנימה נפש יהודי הומייה". בפנימיותו של כל אדם מישראל באשר הוא יש נפש יהודית. נפש זו הומה, היא פועלת תמיד ואינה יודעת מנוח. חיינו היהודיים תוססים ופעילים. נפש זו עוברת אלינו בתורשה מדור לדור מיום היותנו לעם.
הגוף והנפש אינם המטרה
תנועת בני עקיבא, החוגגת בשבת זו את שבת הארגון, עסקה בחודש האחרון בנושא 'נפש יהודי הומייה'. ביררנו לעצמנו מה הומה בתוכנו פנימה. האם זה הלב או אולי הראש? האם אכן זו הנפש או שמא חלקים רוחניים, פנימיים יותר באישיותנו?
בבריאת האדם נאמר: "ויאמר אלוקים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמיים ובבהמה ובכל הארץ" (בראשית א, כו). האדם נברא ממקום גבוה, בצלם אלוקים. משם הוא יורד לעולם ורודה בו.
בהמשך פרשת בראשית נאמר: "וייצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה וייפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה" (שם ב, ז). הפסוק מתאר את מבנה האדם: יסודו מעפר, יש לו נפש וגם נשמה. הנפש היא החלק התחתון שבכוחותינו הרוחניים. היא אחראית לחיים, ומכוחה אנו מתקיימים. גם לבהמה יש נפש. האם יש הבדל בין נפש האדם לנפש הבהמה?
פירש רש"י: "אף בהמה וחיה נקראו נפש חיה, אך זו של אדם 'חיה' שבכולן, שנתווסף בו דעה ודיבור: להבדיל מהבהמה, בנפש האדם נמצא את הדעה והדיבור".
לכאורה היינו מסתפקים בנפש האנושית. יש בה תרבות, כוח ידיעה ודיבור. בכך אנו נבדלים מחיות השדה. אך התורה מוסיפה: "וייפח באפיו נשמת חיים". יש כאן חלק נעלה יותר, חלק מצלם אלוקים שבו נברא האדם. אנו צריכים ללמוד את הנשמה שלנו, להבין מה כוחה. נשמה אינה רק תוספת על הנפש, אלא היא מהות חיינו.
נשמת ישראל היא חלק אלוק ממעל (לפי איוב לא, ב), היא משתלשלת ממקום גבוה. אנו חיים ומתפקדים בעולם, אבל לא כאן הכול מתחיל. העולם הזה דומה לפרוזדור, ונשמותינו שייכות לעולם הבא. אנחנו זמניים בעולם הזה. המקור שלנו הוא ממקום עליון. עם ישראל בא לעולם כדי למלא משימות, לגלות את הקב"ה בעולם, לחיות את תורתו, תורת אמת. לצורך ביצוע המשימה נחיה, נדאג לצורכי הגוף; אך הגוף וגם הנפש אינם המטרה. האחריות של עם ישראל היא לנשמה, לנשמת העולם. במהותנו אנו נשמות שמתגלות בגוף ובנפש.
ידיעה זו משפיעה על קבלת ההחלטות שלנו בכל דבר ועניין. עם ישראל ככלל, וכל פרט מאיתנו, צריך תמיד לבחון מה הנשמה מבקשת, מה מקדש את שמו בעולם, מה מקדם את הגאולה ואת הטוב בעולם - ובזה יבחר. החלטות יומיומית והחלטות גדולות כאחד מושפעות מתחושת השליחות הזו.
דבר נוסף יש בחיי נשמה: הידיעה שהקב"ה נפח באפנו נשמת חיים מגדירה לנו היכן הדברים נקבעים וכיצד להתמודד עם קשיים בעולם המעשה.
ר' חיים מוולוז'ין, תלמידו של הגאון ר' אליהו מווילנה, לימד אותנו כיצד לתקן את עולמנו: אם יש בעיות או חטאים בחלקים המעשיים באדם ובעולם, בתחום הקשור לנפש - צריך לתקנם בעזרת הרוח, הנמצאת מעל הנפש. כלומר, כאשר יש קלקול במערכה התחתונה, עלינו להתרומם למערכה עליונה יותר ולתקן משם. כך גם ברוח, כי גם היא לוקה לעיתים, ואז עולים קומה נוספת, לעולם הנשמה, ומשם מתקנים את כל המערכות הנמוכות (נפש החיים א, יח).
בנשמה כבר אין פגם ואין קלקול: "נשמה שנתת בי טהורה היא". כאשר מתרכזים בנשמה, בתורה, בצדדים העמוקים והבריאים בעולמנו, מצליחים לגרום למציאות למטה להיות מתוקנת. כמובן, צריך גם לרדת לשטח ולפעול, אך לא נעשה זאת לפני שחזרנו לנקודת ההתחלה, לאידיאלים, לתורה, לאלוקות.
מה היה עלינו להוסיף בגוש קטיף
תנועת בני עקיבא היקרה, הנוער החביב ובוגריה בכל מקום ומקום, חרתה על דגלה את חיי הרוח וחיי החומר: "ראשינו בעמקי תורה, כפינו ברגבי אדמתה". נראה שהגיעה העת להרים את הראש גבוה יותר. עסקנו ואנו עוסקים רבות בעשייה, ברגבי האדמה, בהתיישבות, בחסד, בצבא, בשירות הלאומי, בפוליטיקה ועוד. עם זה, עלינו לזכור כי אנו אנשים נשמתיים. אנו נקראים להתמלא עוד ועוד בדברים רוחניים, בלימוד תורה ובקיום מצוות. העולם צמא לאידיאלים. הבשורה שלנו תבוא לא רק מעשייה, מבורכת ככל שתהיה. חייבים לשים את הנשמה בחזית. להאמין בה ולדבר עליה.
כאמור, כך גם פותרים בעיות וקלקולים בעולם המעשה. הנטייה האנושית היא לפתור בעיה בזירה שבה התגלתה הבעיה, אך עם ישראל יודע שהדברים נקבעים מלמעלה. לכן כאשר מתעורר קושי אין להסתפק בפתרון המקומי. צריך להוסיף רוח, לעלות לשורשי העולם, ומשם להשפיע טוב ותיקון. להרבות בבירורים רוחניים כדי להבין את התקופה שאנו חיים בה. להרבות בתפילה ובמצוות. זו הדרך שהורה לנו ר' חיים מוולוז'ין: להניח לרגע את ההתעסקות בבעיות ולהתרומם לעולם שמעל, לרוח ולנשמה.
במשך קרוב לעשרים שנה חייתה קהילתנו בגוש קטיף, במושב קטיף. התמודדנו עם טרור ועם עקירה מעל אדמתנו. לרוב היה המאבק מעשי, בזירה שבה מתרחשים הדברים: קראנו לחזק את הביטחון, להגן על היישובים ועל הצירים. עסקנו בהפגנות, בהסברה, באחיזה בקרקע כנגד גזרת העקירה. כמובן, עסקנו גם ברוח. פעלנו ככל יכולתנו. במבט לאחור עולה המחשבה שאולי לא עסקנו ברוח במידה הראויה. המציאות וקשיי היומיום שאבו אותנו לעולם המעשה. התפללנו, הרבינו בלימוד תורה ובעשיית חסד, אך לעניות דעתי היינו צריכים לשים דגש רב יותר על הצורך להתרומם אל עולם הרוח, ומשם להשפיע.
לצערנו, סיפור גוש קטיף לא הסתיים כפי שרצינו, אך אנו מפיקים לקחים. בכל התמודדות, בכל אתגר לפרט ולכלל, חייבים לעצור רגע ולהבין שכוחו של עם ישראל הוא בעיקר בתהליכי העומק. זהו הנשק הסודי שלנו.
נראה שכיום צריכה לצאת בשורה מהנוער החביב. בואו נהיה נשמתיים! דורנו המופלא מחפש תנועה שתרים גבוה את דגל הנשמה. עלינו לומר את דבר ה' ללא היסוס. מתוך כך ניוושע ומתוך כך נמצא את הכוחות לרדת ולטפל בכל דבר הדורש תיקון.
אכן, נפש יהודי הומייה, אך בעומק חיה ופועלת נשמה ענקית. היא הומה ודורשת את גאולת העולם ואת גאולת ישראל.
הרב נח ויז'ונסקי הוא רב היישוב כרמי קטיף וחבר מליאת תנועת בני עקיבא
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
