ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
- ספריה
- דרשות לימים הנוראים
- אלול
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא זצ"ל
א"ל (ר' מאיר): אף אתה (אלישע בן אבוי') חזור בך! א"ל: כך שמעתי מאחורי הפרגוד: שובו בנים שובבים, חוץ מאחר. (חגיגה טו, א)
שמיעת הבת-קול מאחורי הפרגוד, שאלישע בן אבוי' הרגיש בה, קוראה לתשובה לכל באי עולם, והיה נשמע לו יחד עם זה, שכאילו היא מוציאה מן הכלל אותו בלבד אומרת: דרשני!
רואה הוא את הבוץ והזוהמה שבתוכה שוקע האדם החוטא, מכיר הוא שזוהי דרך אבדון, ושומע הוא גם שכל חוטא למרות שקיעתו בשערי הטומאה, עדיין פתוחה לפניו דרך החזרה, רק הוא האחד היחיד שאין לו דרך חזרה, שהוא מוכרח למצות את כוס התרעלה עד תום, והוא מקבל על עצמו את הגזירה מבלי לנסות לערער. כל העולם - כן, הוא - לא... מסתבר שבת-קול זו, שראשיתה אמת וסופה הטעיה, היא נחלתם של כל החוטאים: כל מי ששוקע בזוהמת החטא רואה הוא שזוהי דרך מות; ויודע הוא גם כן, במה שנוגע לאחרים, שיכולים הם אף על פי כן לצאת מזה; רק כלפי עצמו נדמה לו - אין חזרה! ואין הוא מעלה על דעתו, שאם קיימת "תשובה" בעולם, לא יתכן שיהא אחד יוצא מן הכלל. ואין הוא מעלה על דעתו, שאם רק יתן דעתו לחזור, אף הוא יתקבל ברצון, שאין זה אלא אחד מדרכי היצר, שהוא לא רק מטעה ומכניס רוח שטות לפני החטא, אלא שהוא גם יוצר אצל האדם את הדמיון לאחר החטא שהוא יוצא מן הכלל, ושלפניו דוקא ננעלו כל השערים.
כל חטא יוצר אצל החוטא דמיון של חבלים, של עבותות המקשרות אותו, הכובלות אותו, שאינן מאפשרות לו אלא דרך אחת בלבד - להמשיך בדרך זו בה הלך. נראה לו שתנאי החיים בהם הוא נתון, החברים שאתם הוא מתרועע, דעת הצבור שנוצרה מסביבו, הדיבורים אשר הוא דיבר אתמול, המעשים אשר הוא עשה אתמול, כל זה מכריח אותו גם להבא. כיצד יחזור בו? איך יתכחש לחבריו אשר רק אתמול התהולל אתם יחד, איך יתכחש לדבריו, אשר אתמול דבר אותם בשחצנות ובהתפארות, איך יתן גט כריתות לעברו ויהפך לאחר?
ברם, יש לדעת כי גם "הבא לטמא פותחין לו" (עבודה זרה נה, א), היינו שגם לפניו פותחין שערי תשובה! הרי זה בעצם העובדא שהוא שומע שאחרים כן נקראים לתשובה, בעוד שהם גם הם, אינם שומעים קריאה זו במה שנוגע לעצמם, משמע שכן הוא הדרך, שההתעוררות הראשונה תבוא לו לאדם מעצמו. עלינו ללמוד שהחבלים והעבותות הקושרים כביכול את ידינו, אינם אלא דמיונות שוא, ואם רק נרצה לנתקם נראה שאינם אלא קורי עכביש בלבד.
דרשו ה' בהמצאו, אלו עשרה הימים שבין ר"ה ליוהכ"פ.
אין כימים האלה מסוגלים לתשובה. הבה ונראה את הקריאה מופנית אלינו, הבא וננתק מעלינו את חבלי השוא, הבה ונתפלל מקרב לב: החזירנו בתשובה שלמה לפניך!
תתחדש עלינו שנה טובה, לתשובה לגאולה ולישועה.
(עלון כפר הרא"ה, אלול תשכ"ג)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
