ישיבה
בי×Ē מדרש שאל א×Ē הרב לוח שנה ויקישיבה ×Ēרומו×Ē

הקדש×Ē הלימוד בא×Ēר

הקדש

ישיבה
 בי×Ē המדרש

בי×Ē המדרש
  • שב×Ē ומו×ĸדים
  • פורים וחודש אדר
  • ×ĸניני החג
קטגוריה משני×Ē
undefined
332
11 דק' קריאה
שי×ĸור לדרךאזור שורטיםשי×ĸורים לנשיםפרש×Ē השבו×ĸסדרו×Ēספריהפסקי דיןבחן א×Ē ×ĸ×Ļמך
נפו×Ĩ מאוד ב×Ļיבור השימוש באמ×Ļ×ĸי ×Ēשלום דיגיטאלי 1 , ×ĸד כדי שה×Ēשלום הזמין והקל א×Ļל רוב ה×ĸולם אינו בכס×Ŗ מזומן (שנהפך פחו×Ē זמין), ולכן מ×Ē×ĸורר×Ē השאלה האם ני×Ēן לי×Ēן מ×Ēנו×Ē לאביונים ×ĸ"י ×Ēשלום דיגיטאלי לגבאי ה×Ļדקה.
דרך ה×Ēשלום הדיגיטאלי×Ē, הינה שאדם יו×Ļר ה×Ēחייבו×Ē כלפי חבר×Ē האשראי או הבנק, והם אלו שמשלמים ×ĸבורו, ולאחר כמה ימים (×Ēלוי באמ×Ļ×ĸי ה×Ēשלום), גובים מחשבונו של המ×Ēחייב א×Ē הכס×Ŗ, א"כ למ×ĸשה ה×ĸני לא מקבל א×Ē כספו של הנו×Ēן.

×ĸבד כנ×ĸני
בקניין רגיל, כאשר המוכר מקבל א×Ē ה×Ēמורה למקח, מיד נקנה המקח לקונה ואין ×Ļורך שהמוכר יקנה בפו×ĸל א×Ē המקח, ד×ĸל ידי שנחסר ממון הקונה ב×Ēשלום נקנ×Ēה לו ×Ēמור×Ēו. אלא ׊×ĸל פי זה במידה ויר×Ļה אדם לשחרר א×Ē ×ĸבדו הכנ×ĸני של חברו, הדבר לא יוכל לה×Ēב×Ļ×ĸ, שכן אם יר×Ļה אדם שלישי ל×Ē×Ē ל×ĸבד סכום כס×Ŗ בכדי שה×ĸבד יקנה א×Ē ×ĸ×Ļמו, הדבר לא יו×ĸיל שכן 'מה שקנה ×ĸבד קנה רבו' וכל מה שקונה ה×ĸבד נקנה מיד לאדונו.
ולכן מחדש×Ē הגמרא בקידושין (ז.), שיכול אדם שלישי ל×Ē×Ē כס×Ŗ לאדון ולשלם במקום ה×ĸבד, ו×Ēמור×Ē המקח(גו×Ŗ ה×ĸבד ×ĸ×Ļמו) ×Ē×ĸבור ישירו×Ē ל×ĸבד כאלו הוא שילם ב×ĸ×Ļמו. והרי לן ׊נ×Ēחדשה מ×Ļיאו×Ē קנייני×Ē בה הקונה אינו מחסר א×Ē ממונו ובכל זא×Ē המקח נקנה אליו. וא"כ לא רק ב×ĸבד כנ×ĸני אלא בכל מקרה יכול אדם שלישי לשלם ×ĸבור הקונה, והמקח יקנה ישירו×Ē לקונה. הדוגמא בגמרא לדין זה היא כאשר אדם נו×Ēן כס×Ŗ קידושין לאשה ×ĸבור חברו, והאשה מ×Ēקדש×Ē לחברו. וזה לשון הגמרא :
"הילך מנה וה×Ēקדשי לפלוני - מקודש×Ē מדין ×ĸבד כנ×ĸני, ×ĸבד כנ×ĸני לאו א×Ŗ ×ĸל גב דלא קא חסר ולא מידי- קא קני נפשיה, האי גברא נמי, א×Ŗ ×ĸל גב דלא קא חסר ולא מידי קא קני לה להאי אי×Ē×Ēא".
בהמשך הגמרא כו×Ēב×Ē- "וכן ל×ĸניין ממונא".
×ĸבד כנ×ĸני ×ĸל ידי שליח
נחלקו הראשונים, האם כאשר המשלם הוא שליח הקונה, האם ×Ļריך א×Ē החידוש של '×ĸבד כנ×ĸני', או שהשליח מ׊מ׊ כידו של הקונה.
ר׊"י , סובר ׊א×Ŗ בשליח ×Ļריך א×Ē דין ×ĸבד כנ×ĸני, ואם לא כן לא היה נקנה המקח למשלח: "הילך מנה וה×Ēקדשי לפלוני - והוא שלוחו אלא שמקדשה משלו". גם הרא"׊ (קידושין א,ו)כ×Ēב כשיט×Ē ר׊"י 2 .
אך הריטב"א חולק, וסובר שכאשר שליחו של הקונה מב×Ļ×ĸ א×Ē הקניין אין ×Ļורך בחידוש של '×ĸבד כנ×ĸני':
"הא מיירי בשאין הנו×Ēן שלוחו של מקדש , אלא שנו×Ēן כס×Ŗ משלו כדי ׊×Ē×Ēקדש בו לזה, והיינו דא×Ēי ×ĸלה מדין ×ĸבד כנ×ĸני, וכיון שכן ×Ļריך שאו×Ēו פלוני יאמר לה הרי א×Ē מקודש×Ē לי בכס×Ŗ ׊נ×Ēן לך פלוני ׊×Ē×Ēקדש לי, ולא אמרינן הכא אלא דנ×Ēינ×Ē אחר בשבילו חשיב כנ×Ēינ×Ēו".

ונראה שמחלוק×Ēם נוב×ĸ×Ē מהגדר×Ē שליחו×Ē, האם שליח הוא כיד המשלח לכל דבר וא×Ŗ אם מ׊×Ēמ׊ בממונו נחשב כאילו המשלח הו×Ļיא א×Ē הממון, כמו שלגבי ×ĸ×Ļם פ×ĸול×Ē אנו רואים כאילו המשלח פ×ĸל, כך לגבי הממון אנו רואים כאילו המשלח × ×Ēן (ר׊"י רא"׊), או שני×Ēן לייחס למשלח רק א×Ē פ×ĸול×Ē השליח ולא א×Ē ממונו (ריטב"א).
חקירה זו שייכ×Ē גם בהלכו×Ē גיטין, כיון שגט ×Ļריך להיכ×Ēב מממונו של הב×ĸל, ודנו הפוסקים האם יכול שליח הב×ĸל לשלם ×ĸבור הגט. הטור (אבה×ĸ"ז ק"כ) כ×Ēב בשם הרמ"ה , שכאשר ממנה הב×ĸל ×ĸדים לכ×Ēוב ולי×Ēן גט לאש×Ēו, ×Ļריכים ה×ĸדים לזכו×Ē א×Ē הגט לב×ĸל ב×ĸ×Ē הנ×Ēינה לאשה, ונ×Ēינה זו פ×ĸול×Ē כזכיה לב×ĸל וגם כנ×Ēינה לאשה בשליחו×Ē הב×ĸל והרי זכיי×Ē הב×ĸל וגירושי האשה באים כאחד.
הפר"ח (ץ"ק ג'), ×Ēמה ×ĸל הרמ"ה , דהרי כשם שלגבי כ×Ēיב×Ē הגט למדנו ׊'וכ×Ēב' (א×Ē הגט) הכוונה הב×ĸל או שלוחו, א×Ŗ לגבי × ×Ēינ×Ē הגט 'ונ×Ēן' יש לומר שמדובר בב×ĸל או שלוחו, ולכן יכול השליח לשלם ×ĸל הגט ×ĸבור הב×ĸל ויו×ĸיל כאלו הב×ĸל ב×ĸ×Ļמו שילם, ואין ×Ļורך בזיכוי מיוחד לב×ĸל, דממון השליח נחשב כאלו × ×Ēן המשלח 3 .
ויו×Ļא שד×ĸ×Ē הרמ"ה כד×ĸ×Ē ר׊"י ורא"׊ הנ"ל, שממון השליח לא נחשב כממון המשלח ויש להקנו×Ē במיוחד למשלח, והפר"ח סובר כריטב"א שכשם ׊פ×ĸול×Ē השליח נחשב×Ē כפ×ĸול×Ē המשלח, כך ממון השליח כממון המשלח. מדברי הרמב"ן (גיטין כ.) ×ĸולה, שסובר כד×ĸ×Ē הריטב"א והפר"ח :
אומר אדם לשנים כ×Ēבו ו×Ēנו גט לאש×Ēי והוא הולך לו למדינ×Ē הים, והמושלך לבור אומר כל השומ×ĸ קולו יכ×Ēוב גט לאש×Ēו והן כו×Ēבין ונו×Ēנין בלא כלום הקנאה , דמאי 'וכ×Ēב' ×ĸל ידו או ×ĸל יד שלוחו ולאפוקי היא או שלוחה הוא דכ×Ēיב, דכשם שאין אשה מ×Ēקדש×Ē בשלה אלא בשל ב×ĸל או שלוחו כך אינה מ×Ēגרש×Ē אלא בכך.
הרמב"ן כו×Ēב, שאדם המושלך לבור יכול למנו×Ē שלוחים ל×Ē×Ē גט לאש×Ēו, והם יכ×Ēבו וי×Ēנו גט לאשה ללא שיקנו א×Ē הגט לב×ĸל קודם הנ×Ēינה, ומבאר ׊ט×ĸם הדבר, שהגירושין יכולים לה×ĸשו×Ē א×Ŗ בממון השליח.
מאידך, ב×Ēור×Ē גיטין מ×Ļדד כד×ĸ×Ē הרמ"ה וז"ל:
ל×ĸ× "ד נראה דהא ודאי לי×Ēא, דלא מ×Ļינו שיהיה שלוחו כמו×Ēו רק ל×ĸנין מ×ĸשה , שמה ׊×ĸליו ל×ĸשו×Ē מ×ĸשה של השליח חשוב כמ×ĸשה דידיה, אבל בגט שהקפידה ×Ēורה שאין הגט גט רק כשנכ×Ēב בדבר שהוא של ב×ĸל ... היכן מ×Ļאנו זה שדבר שהוא של שליח יהיה כאילו של ב×ĸל ... בקידושין גילה רחמנא... ונלמד מ×ĸבד כנ×ĸני, מ׊א"כ כאן דלא שייך בגט לומר שמקני×Ē ×ĸ×Ļמה בגט שמקבל×Ē א×Ŗ שהוא של אחרים דלאו בדידה קיימא לאקנויי...

מ×Ēנו×Ē לאביונים ×ĸל ידי ממון השליח
×ĸל פי מה שלמדנו, לד×ĸ×Ē הרמב"ן הריטב"א הפרי חדש , אין ×Ļורך לחידוש דין ×ĸבד כנ×ĸני ב×Ēשלום ×ĸ"י ממון השליח, והדין הפשוט נו×Ēן שנחשב ממון השליח כנ×Ēינ×Ē המשלח. לכן במ×Ēנו×Ē לאביונים נו×Ē× ×Ē חבר×Ē האשראי וכדו' מ×ĸו×Ē ×ĸבור המשלח (המחייב א×Ē חשבונו דיגיטאלי×Ē), ונחשב כאלו × ×Ēן המשלח א×Ē מממונו לאביונים. ומאידך, לד×ĸ×Ē ר׊"י רא"׊ וה×Ēור×Ē גיטין ממון השליח אינו בכלל ממון המשלח, אלא שה×Ēורה חידשה למשלח דין ×ĸבד כנ×ĸני.

חלו×Ē ×ĸבד כנ×ĸני בכל ה×Ēורה
אלא שיש לדון, האם מו×ĸיל דין ×ĸבד כנ×ĸני לכל דיני ה×Ēורה או שיו×ĸיל לגיטין וקידושין בלבד.
הרמב"ם לא הביא א×Ē דין ×ĸבד כנ×ĸני לגבי כל קנייני ממון, ו×Ēמהו הראשונים מה הט×ĸם בדבר, וזה לשון
הר"ן (×ĸל הרי"×Ŗ קדושין ג.):
"כ×Ēב הרמב"ם ז"ל בפרק קמא מהלכו×Ē מכירה: 'האומר לחבירו ×Ēן מנה לפלוני ויקנה בי×Ēי לך כיון ׊נ×Ēן קנה הבי×Ē מדין ×ĸרב '. ולא יד×ĸ×Ēי למה לא כ×Ēב גם כן מדין ×ĸבד כנ×ĸני ומדין שניהם? ׊מא סובר הוא- דדוקא לגבי קידושין גמרינן מ×ĸבד כנ×ĸני , משום ד×ĸבד ואשה כהדדי נינהו, ד×ĸבד [כג.] גמר 'לה' 'לה' מאשה, אבל ל×ĸניין ממון אין למדין מ×ĸבד כנ×ĸני, אבל אין זה מחוור . ו×Ļריך ×ĸיון ".
השו"×ĸ (חו"מ ק×Ļ, ד) הביא ץ×ĸי×Ŗ זה בלשון 'יש אומרים':
י"א שהוא הדין לאומר לחבירו: הילך מנה ויהיה שדך מכור לפלוני, כיון שקבל זה ממנו נקנה השדה לאו×Ēו פלוני.
ויש לדון האם כ×Ēב השו"×ĸ לשון 'י"א' ×ĸל דין זה כיון שסובר שלא נפץק להלכה.
הגר"א (ו') מבאר שאכן השו"×ĸ כ×Ēב בלשון 'י"א' כיון שלד×ĸ×Ē הרמב"ם דין ×ĸבד כנ×ĸני שייך רק בקידושין ולא בשאר דיני ממונו×Ē, אלא שהקשה הגר"א ×ĸל הרמב"ם מגמ' מפורש×Ē בב"ק (ק"ב:): "הלוקח שדה בשם ריש גלו×Ēא (ר׊"י-׊אמר לו למוכר ל×Ļורך ריש גלו×Ēא אני לוקחה), אין כופין או×Ēו ריש גלו×Ēא (ר׊"י-לחזור ולכ×Ēוב ׊טר מכירה שהוא מכרה ללוקח ) למכור..אי משום הא לא קשיא, כגון דאוד×ĸיה לב×ĸל שדה ואוד×ĸינהו לסהדי", היינו שהקונה ׊נ×Ēן א×Ē הכס×Ŗ קנה רק משום שהודי×ĸ ב×ĸ×Ē הקניין לב×ĸל השדה ול×ĸדים שהוא הקונה האמי×Ēי, אך אלמלא שהודי×ĸ, היה השדה נקנה לריש גלו×Ēא א×Ŗ שלא חסר ממון, והרי זה כדין ×ĸבד כנ×ĸני, וחל הדין א×Ŗ בכל קניינים ולא כדכ×Ēב הרמב"ם.
וכן יש ל×Ļיין שפרשני השו"×ĸ פסקו בפשטו×Ē א×Ē דין ×ĸבד כנ×ĸני גם בכל קניינים 4 .




× ×Ēינה מדין ×ĸבד כנ×ĸני
לשיט×Ē ר׊"י דא×Ŗ ×ĸ"י שליח אנו נזקקים לדין ×ĸבד כנ×ĸני, יש לדון האם מו×ĸיל דין ×ĸבד כנ×ĸני להחשיב א×Ē המשלח כמי ׊נ×Ēן ממון או שזו רק אפשרו×Ē להקנו×Ē לו א×Ē המקח, וההשלכה לחקירה זו היא האם במ×Ļווה בה מוטל ×ĸל האדם 'ל×Ē×Ē' ממון, כגון מ×Ļוו×Ē פדיון הבן או מ×Ēנו×Ē לאביונים, האם ×Ēו×ĸיל × ×Ēינ×Ē השליח ×ĸבורו להחשיבו כאלו הוא × ×Ēן. חקירה זו מ×Ēבאר×Ē בדברי הפוסקים לגבי פדיון הבן, האם כאשר בא האב לפדו×Ē א×Ē בנו מן הכהן יכול אדם אחר לי×Ēן ב×ĸבורו כס×Ŗ.
כ×Ēב הרמ"א (יורה ד×ĸה, שה, י):
"אין האב יכול לפדו×Ē ×ĸל ידי שליח, גם אין ב"ד פודין או×Ēו בלא האב (ריב"׊ קלא)".
א"כ יו×Ļא מדברי הרמ"א , ׊נ×Ēינ×Ē השליח אינה נחשב×Ē שהאבא '× ×Ēן' לכהן ולכן לא י×Ļא האב יד"ח מ×Ļוו×Ē פדיון הבן.
הגר"א (ץ"ק יז בליקוט) ×Ēמה ×ĸל דברי הרמ"א, מדו×ĸ לא י×Ļא ×ĸ"י אחר הרי יש דין ×ĸבד כנ×ĸני?
"כל זה הוא ×Ēמוה, דלא מיב×ĸיא ×ĸל ידי שליח דשלוחו של אדם כמו×Ēו, אלא דא×Ŗ אחר יכול לפדו×Ē אפילו בלא ד×ĸ×Ēו של אב, דלא ×ĸדי×Ŗ ממה שכ×Ēוב שאחר יכול לפדו×Ē [כמו שכ×Ēוב בפ"ד דמ×ĸ׊ר שני וכן נט×ĸ רב×ĸי וכן הקדש], וכל שכן כאן שאינו אלא חוב ב×ĸלמא, שהרי הכהן גובה ממשו×ĸבדים [כמו שכ×Ēוב בבכורו×Ē מ"ח] ושם איש×Ē×ĸבדו ניכסי... וכי הפור×ĸ חובו של אחר אינו נפטר הלווה? אלא דלכ×Ēחילה יו×Ēר מ×Ļוה באב, וכמו מילה ושארי דברים שהאב חייב. וגם בריב"׊, לי×Ēא מזה כלום אלא בדברי השואל ׊ם, וגם אינו מוכרח דבריו".
היינו, ׊×Ēמה הגר"א מדו×ĸ לא ×Ēו×ĸיל × ×Ēינ×Ēו של אחר ×ĸבור האב, דלא גר×ĸ מ׊אר מ×Ļוו×Ē של פדיון כגון הקדש ונט×ĸ רב×ĸי שיכול אחר לפדו×Ē א×Ē הפירו×Ē ×ĸבור ב×ĸל הבי×Ē, ו×ĸוד שפדיון הבן זה חוב ממוני, שבוודאי יכול אדם אחר לפדו×Ē ב×ĸבור הלווה (כשאר דין ×ĸבד כנ×ĸני), (אלא ׊מ×Ļיין הרמ"א ׊רק ×ĸדיפו×Ē יש לפדיון ×ĸ"י האב ×ĸ×Ļמו דמ×Ļווה בו יו×Ēר מבשלוחו).
החזו"א 5 הוסי×Ŗ ראיה לדברי הגר"א ׊×Ēו×ĸיל × ×Ēינ×Ē האחר כאלו המשלח × ×Ēן ב×ĸ×Ļמו, מדמ×Ļינו לגבי×Ē מ×Ļוו×Ē מח×Ļי×Ē השקל שיכול מודר הנאה ל×Ē×Ē ×ĸבור חברו, ואם היה ×Ļריך לזכו×Ē א×Ē הכס×Ŗ לחברו, לא היה מו×ĸיל כיון שהנו×Ēן מודר הנאה מחברו, הרי לן ׊נ×Ēינ×Ē השליח נחשב×Ē כאלו המשלח ×ĸ×Ļמו × ×Ēן.

בשו"×Ē חמד×Ē שלמה (לב), הביא ×Ēשוב×Ē רבי י×ĸקב מליסא (ב×ĸל הנ×Ēיבו×Ē המשפט) שמיישב א×Ē קושיו×Ē הגר"א ×ĸל הרמ"א וראיי×Ē החזו"א . ומחלק בין חלו×Ē קנייני×Ē כבקדושין, ׊׊ם ני×Ēן לב×Ļ×ĸ א×Ē הקניין ×ĸ"י אחר, לבין מ×Ļווה בה האדם מ×Ļווה להו×Ļיא ממונו, ואם אחר הו×Ļיא א×Ē הכס×Ŗ לא ה×Ēקיימה המ×Ļווה, ולכן לא ני×Ēן ל×Ē×Ē א×Ē כס×Ŗ פדיון הבן, בממונו של אחר. ומה שבמח×Ļי×Ē השקל יכול אדם לי×Ēן ב×ĸבור חברו, הכוונה שהוא פור×ĸ א×Ē חובו הממוני וחברו נפטר מן המ×Ļווה אך לא נחשב שקיים א×Ē מ×Ļוו×Ē הנ×Ēינה 6 .
יו×Ļא שנחלקו הרמ"א והגר"א האם כאשר השליח נו×Ēר מכספו ×ĸבור המשלח מדין ×ĸבד כנ×ĸני נחשב×Ē כנ×Ēינ×Ē המשלח ×ĸ×Ļמו או ׊רק נזק×Ŗ ×Ēו×Ļא×Ē הנ×Ēינה לזכו×Ē המשלח (שהמקח נקנה לו), ולכן לרמ"א א"א לי×Ēן מ×ĸו×Ē לפדיון הבן ×ĸ"י שליח כיון שהאב לא ×ĸשה א×Ē מ×Ļוו×Ē גופו לי×Ēן מממונו, ולגר"א ני×Ē× ×Ē השליח יו×Ļר×Ē ממ×Ļיאו×Ē כאלו המשלח × ×Ēן ב×ĸ×Ļמו. ונראה שיחלקו גם לגבי אדם ׊נ×Ēן מ×Ēנו×Ē לאביונים ב×ĸבור חברו, האם חבירו י×Ļא כאלו × ×Ēן ב×ĸ×Ļמו.
ויו×Ļא לכאורה, כאשר חבר×Ē האשראי משלמ×Ē א×Ē הכס×Ŗ במקום הנו×Ēן הרי היא כשליח הנו×Ēן מממונו לחברו בכדי שזה יקיים א×Ē מ×Ļוו×Ē הנ×Ēינה, ו×Ēלוי במחלוק×Ē הנ"ל.

× ×Ēינה ×ĸל ידי שליח כאשר המשלח מ×Ēחייב ממון
אך יש לדון האם ני×Ēן לחלק בין מ×Ļב שאחר נו×Ēן ×ĸבור המשלח לבין מ×Ļב בו המשלח מ×Ēחייב ממון ×ĸקב × ×Ēינ×Ē השליח, דשמא כאשר מ×Ēחייב המשלח ממון אינו ×ĸניין לדין ×ĸבד כנ×ĸני אלא הוא ככל הנו×Ēנים ׊מ×Ēחסר ממונם ב×ĸ×Ē הנ×Ēינה, וכמו שאדם המשלם בכרטיס אשראי מ×Ēחייב לשליח-חבר×Ē האשראי- א×Ē סוכם הכס×Ŗ המשולם ב×ĸדו.
ונראה שבמקרה זה, שמשלח מ×Ēחייב ממון ×ĸקב × ×Ēינ×Ē השליח אכן אין ×Ļורך בחידוש של דין ×ĸבד כנ×ĸני, שהרי הגמרא (קדושין ז.) מסבירה מדו×ĸ יש סברא ׊נ×Ēינ×Ē האחר לא ×Ēו×ĸיל: "×ĸבד כנ×ĸני לאו א×Ŗ ×ĸל גב דלא קא חסר ולא מידי קא קני נפשיה", היינו ׊נ×Ēינ×Ē האחר לא יו×Ļר×Ē א×Ļל ה×ĸבד שום חיסרון ממון, ובכל זא×Ē ה×ĸבד קונה א×Ē ×ĸ×Ļמו ומש×Ēחרר. אך מ׊מ×ĸ שבאופן שהנ×Ēינה כן יו×Ļר×Ē חסרון ×Ēו×ĸיל הנ×Ēינה. וכך כ×Ēב הנ×Ēיבו×Ē (ק×Ļ, ג):
"ולפי ×ĸניו×Ē ד×ĸ×Ēי לא נראה כך, דאי מיירי שהלווה לו מ×ĸו×Ē, לא היה ×Ļריך ללמוד מהא דרבא בקידושין דהיינו מדין ×ĸבד כנ×ĸני, וכדאמרינן ׊ם '×ĸבד כנ×ĸני לאו א×Ŗ ×ĸל גב דלא חסר וכו', ואי כדבריו הרי חסר הוא, דהא הלווה המ×ĸו×Ē וי×Ļטרך לשלם ומהיכי ×Ēי×Ēי לא יקנה, ומה ×Ļריך ללמוד מ×ĸבד כנ×ĸני".
ומבואר מדבריו, שכל שהנ×Ēינה היא באופן של הלוואה (היינו שמשלח מ×Ēחייב ממון) אין ×Ļריך לדין ×ĸבד כנ×ĸני. ו×ĸל פי זה, גם לפי השיטו×Ē שסוברו×Ē שלד×ĸ×Ē הרמב"ם דין ×ĸבד כנ×ĸני אינו פו×ĸל אלא בקדושי אישה באופן ׊מ×Ēחייב המשלח זה יחול הקניין דכאמור אין ×Ļורך כלל לדין ×ĸבד כנ×ĸני, וכן גם לד×ĸ×Ē הרמ"א הנ"ל שלא נחשב×Ē × ×Ēינ×Ē השליח מדין ×ĸבד כנ×ĸני כאלו המשלח × ×Ēן, כאן שהמשלח מ×Ēחייב ואין ×Ļריך לדין ×ĸבד כנ×ĸני, ×Ēו×ĸיל × ×Ēינ×Ē השליח ×ĸבורו.
אלא שהנ×Ēיבו×Ē חלק בזה ×ĸל הק×Ļו×Ē החושן , ואם כן לפי הק×Ļו×Ē לא ×Ēו×ĸיל הנ×Ēינה א×Ŗ ׊מ×Ēחייב המשלח. אלא שבה×ĸרו×Ē ×ĸל הנ×Ēיבו×Ē (סימן ק"×Ļ,3), כ×Ēב הרב דזימיטרובסקי שהק×Ļו×Ē יודה לדברי הנ×Ēיבו×Ē באופן ששלח שליח ל×Ē×Ē ×ĸבורו והוא ישלם לו חזרה, שבנ×Ēינה זו מ×Ēחייב מדין ×ĸרב (שהו×Ļיא השליח הו×Ļאו×Ē ×ĸל פיו). ורק באופן שלא שלח שליח לשלם אלא שהנו×Ēן × ×Ēן, ×ĸל ד×ĸ×Ē ל×Ēבו×ĸ א×Ē המקבל, יש ×Ļורך ב×ĸבד כנ×ĸני לד×ĸ×Ē הק×Ļו×Ē החושן .
ויו×Ļא איפוא שבנידון של × ×Ēינ×Ē מ×Ēנו×Ē לאביונים ×ĸ"י אשראי וכדו', הרי נו×Ēן המשלח באופן של '×ĸרב', ׊מ×Ļווה לחבר×Ē האשראי לי×Ēן ומחייב א×Ē ×ĸ×Ļמו כנגד × ×Ēינ×Ēם, והרי גם לק×Ļו×Ē החושן נחשב המשלח כאלו × ×Ēן.

מ×Ēנו×Ē לאביונים כמ×Ļוו×Ē שמחה ל×ĸני ולא כמ×Ļוו×Ē × ×Ēינה
גישה נוספ×Ē מ×Ļאנו בפוסקים, ולפיה אין מ×Ļוו×Ē × ×Ēינה ממוני×Ē ל×ĸניים כמו מ×Ļוו×Ē פדיון הבן, אלא ׊×Ēכלי×Ē המ×Ļווה שהוא משמח לב האביונים, וא×Ŗ שלא החסיר ממון, אלא ׊נ×Ēנו ×ĸבורו מקיים הוא א×Ē המ×Ļווה.
וכך כ×Ēב בשו"×Ē כ×Ēב סופר (יו"ד קי"ב) לגבי האפשרו×Ē לי×Ēן מ×Ļוו×Ē מ×Ēנו×Ē לאביונים מכספי מ×ĸ׊ר, ×ĸל א×Ŗ שלא ני×Ēן לפרו×ĸ חוב מכספי מ×ĸ׊ר:

..ו×ĸיינ×Ēי בפנים ב×Ēשובה, וזה לשון השואל: כיון דהמ×ĸ׊ר בלאו הכי שלהם (של ה×ĸניים) לא י×Ļא דנו×Ēן להם משלהם, או דלמא ×ĸיקר ×Ēקנה כדי לשמחן ויו×Ļא במ×Ēנו×Ē לאביונים ג"כ (מכספי מ×ĸ׊ר) כי אביונים אינם מקפידים אם נו×Ēן להם ממ×ĸ׊ר, וטוב×Ē הנאה של ב×ĸלים הוא ושמחה הוא לאביון שנו×Ēן לו ולא לאחר..לפי הנראה היה כוונ×Ē השואל דאין חיוב מ×Ēנו×Ē לאביונים שי×Ēן מממונו ויחסר מכיסו, רק לשמח ביום פורים נפשו×Ē אביונים במ×Ēנו×Ē, וכיון ששמחה הוא לאביון כשי×Ēן לו, מה לי אם מ×ĸו×Ē מ×ĸ׊ר הוא, ×ĸל כל פנים כבר י×Ļא הנו×Ēן המ×Ļווה ׊×ĸליו, ואין זה דומה לכל דבר שבחובה דאינו באה אלא מן החולין כיון שהחיוב ×ĸליו להביא ׊×Ēים, מה שאין כן כאן קיים המ×Ļווה לשמח האביונים במה שנו×Ēן לו ומשמחו ביום השמחה, והבן:
ולפי דברי הכ×Ēב סופר הללו, כל הדיון שלנו אינו מ×Ēחיל, דה×ĸיקר לשמח לב האביונים, וא×Ŗ של חיסר מממונו הרי קיים א×Ē המ×Ļווה, וא×Ŗ אם י×Ēן אחר ב×ĸדו י×Ļא ידי חוב×Ē המ×Ļווה.
×ĸל פי דברים אלו ני×Ēן אולי לבאר א×Ē דבריו של הגרש"ז (הליכו×Ē שלמה פרק יט, דבר הלכה כז) בדבר השאלה האם ×Ļריך אדם לזכו×Ē לאש×Ēו א×Ē כס×Ŗ המ×Ēנו×Ē לאביונים קודם שי×Ēן ב×ĸבורה:
"אין ×Ļריך שיזכה לה ב×ĸלה א×Ē המ×ĸו×Ē והמנו×Ē ×ĸ"י אחר, דלא כ×Ēיב בהו 'לכם', אלא שיחמירו שישלח הב×ĸל גם בשבילה ויודי×ĸ הדבר לאש×Ēו ולמקבלי המנו×Ē שיד×ĸו שהמשלוח הוא גם ממנה".

סיכום הדין:
נראה שני×Ēן ל×Ē×Ē מ×Ēנו×Ē לאביונים באופן ׊מ×ĸביר הורא×Ē חיוב באשראי לטוב×Ē קופ×Ē ה×Ļדקה או בשאר אמ×Ļ×ĸי ×Ēשלום דיגיטאלי. ו×ĸל כגון זה נאמר(ברכו×Ē מה.): "פוק חזי מאי ×ĸמא דבר (×Ļא וראה כי×Ļד ה×ĸם נוהג)" .



^ 1.פייבוקס, ביט, ה×ĸברה בנקאי×Ē וכדו'.
^ 2."וה×Ēקדשי לפלוני, ו×ĸשאו פלוני שליח אלא שנו×Ēן המנה משלו או כשלא ×ĸשאו שליח ואמר המקדש הרי א×Ē מקודש×Ē לי במנה ׊נ×Ēן ליך פלוני מקודש×Ē".
^ 3."כ×Ēב הטור בשם הרמ"ה : האומר ל×ĸדים כ×Ēבו גט ו×Ēנו לאש×Ēי אין ×Ļריך לזכו×Ē לו הנייר קודם כ×Ēיבה אלא א×ĸ"ג דכ×Ēבו מדידהו ויהבו לה כיון דבשליחו×Ē ק×ĸבדי מ×Ļי יהבי לה בשליחו×Ēיה דב×ĸל כמאן דיהבו לב×ĸל והדר ב×ĸל ויהיב לא×Ē×Ēא דמי דכיון דמזכי לאי×Ē×Ēא בשליחו×Ēיה אקנויי אקנו לב×ĸל לגרושי ביה ונמ×Ļא זכיי×Ē הב×ĸל וגירושי האשה באין כאח×Ē ×ĸ"כ.
ואני ×Ēמה ×ĸליו דאמאי א×Ļטריך למימר דמזכו ומקנו לב×ĸל דאי משום דכ×Ēיב ונ×Ēן דב×ĸינן שיהא הגט שלו הני מילי כי קמגרש איהו אבל כי ×ĸביד שליח למכ×Ēב גיטא ולמיהב לא×Ē×Ēיה הרי השליח נכנס במקומו דשלוחו של אדם כמו×Ēו ולא ב×ĸינן ×Ēו דלהוי הגט מהב×ĸל אלא כיון דהוי משל שליח סגי לן בהכי דכי היכי דוכ×Ēב הוי איהו או שלוחיה א×ĸ"ג דלא כ×Ēב איהו מידי הכי נמי ונ×Ēן הוי איהו שלוחיה א×ĸ"ג דלא קיהיב איהו מדידיה מידי, וכי קאי 'ונ×Ēן' אשליח מ×Ļי למהוי הגט מהשליח דהא ונ×Ēן קרינן ביה.
^ 4. ×ĸיין נה"מ וסמ"×ĸ ×ĸל דברי השו"×ĸ, וכמו כן ×ĸיין למשל בשו"×Ē ' יורו משפטיך לי×ĸקב ' סימן קח, שכולם מ×Ēייחסים בפשיטו×Ē לדין ×ĸבד כנ×ĸני בכל דיני ממונו×Ē.
^ 5. חזו"א יו"ד קפ"ה: "ואינו מובן והלא מח×Ļי×Ē השקל חוב×Ē הגו×Ŗ וחברו שוקל לו שקלו, וא"×Ļ לזכו×Ē הכס×Ŗ למי שנו×Ēן ×ĸבורו, מדשרי במודר הנאה נדרים לג.... ואם א×Ēא ד×ĸיקר מ×Ļו×Ēו ×Ļריך להיו×Ē משלו, מה יו×ĸיל לו × ×Ēינ×Ē המדיר כיון שאילו היה חייב לא היה יו×Ļא בו אלא ודאי שפור×ĸ חברו וכדין ×ĸבד כנ×ĸני וה"ה פדיון הבן".
^ 6.וזה לשונו של החמד×Ē שלמה : ולפי ×ĸניו×Ē ד×ĸ×Ēי נראה..רק הכוונה ל×ĸשו×Ē שליח שיפדה ממ×ĸו×Ēיו (של השליח ×ĸ×Ļמו) זה לא מהני, דדוקא בקדושין שהוא קנין מהני כשאחר נו×Ēן המ×ĸו×Ē מדין ×ĸבד כנ×ĸני, אבל בפדיון הבן שהקפידה ה×Ēורה בדמי הפדיון, ׊קרק×ĸ ושטרו×Ē לא מהני, ודוקא בשט"ח אמרו דבר ×Ēורה בנו פדוי לכשי×Ēן מ׊מ×ĸ הא אחר שנו×Ēן מ×ĸו×Ē לא מהני... וכן בשקלים פר׊"י בכ×Ēובו×Ē (קח) בשוקל לו א×Ē שקלו ששכר מ×Ļוה ×ĸל הנו×Ēן (ר׊"י, ד"ה 'ו×ĸל' -נמ×Ļא שכר המ×Ļוה ×ĸל הנו×Ēן)... אך נראה דלא זו שחיסר מ×Ļוה אלא אפילו אינו פדוי כלל, ולא דמי לשקלים דכשאחר שוקל שקלו פטור הוא מלי×Ēן שקלו, דשאני שקלים ׊נ×Ēינ×Ēן הוא כדי שיהי' לכל אחד מישראל חלק בקרבנו×Ē... וכיון שכבר יש לו חלק בקרבנו×Ē שוב אינו ×Ļריך לי×Ēן שקלו... אבל מ×Ļוה שהוא רק חוב×Ē הגו×Ŗ ואין בו סרך קנין מה בכך שחבירו × ×Ēן ב×ĸדו כיון ׊מ×Ļוה זו חוב×Ē הגו×Ŗ הוא... וכמו דפשיטא דמי ששלח לחבירו לי×Ēן לו ×Ļדקה ל×ĸני משל שליח דודאי לא קיים המשלח מ×Ļו×Ē ×Ļדקה...



undefined

הרבנים משה מאיר אבינר ומשה בר-×Ļיון

  • חיוב המזיק בפורים
    הלכו×Ē פורים

    חיוב המזיק בפורים

    האם אדם שהזיק בפורים חייב לשלם של מ×ĸשיו?

    אדר ה×Ē׊"פ
  • מ×Ēנו×Ē לאביונים ×ĸ"י ×Ēשלום דיגיטאלי
    ×ĸניני החג

    מ×Ēנו×Ē לאביונים ×ĸ"י ×Ēשלום דיגיטאלי

    י"ג אדר ×Ē׊פ"ג
×ĸניני החג
×ĸניני החג
סרטונים ק×Ļרים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים חדשים
שי×ĸורים חדשים

רבנים בבי×Ē המדרש

שי×ĸורים בא×Ēר ישיבה
ניווט מהיר
  • הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
     הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
  • הרב יוס×Ŗ ×Ļבי רימון
     הרב יוס×Ŗ ×Ļבי רימון
  • הרב יהוש×ĸ שפירא
     הרב יהוש×ĸ שפירא
  • הרב דוד דודקבי×Ĩ'
     הרב דוד דודקבי×Ĩ'
  • הרב מרדכי שטרנברג ז×Ļ"ל
     הרב מרדכי שטרנברג ז×Ļ"ל
  • הרב משה אליה
     הרב משה אליה
  • הגאון הרב שלמה גורן ז×Ļ"ל
     הגאון הרב שלמה גורן ז×Ļ"ל
  • הרב יהודה מלמד
     הרב יהודה מלמד
  • הרב אליהו ברין
     הרב אליהו ברין
  • הרב ×ĸוזי קלכהיים ז×Ļ"ל
     הרב ×ĸוזי קלכהיים ז×Ļ"ל
  • היה לא ×Ēהיה - ×ĸ×Ē ל×ĸשו×Ē!
    בחירו×Ē ×Ē׊פ"ז

    היה לא ×Ēהיה - ×ĸ×Ē ל×ĸשו×Ē!

    הרב אלי×ĸזר בן פור×Ē | חשון ×Ē׊פ"ז
  • שניים אוחזין - מהו×Ē השבו×ĸה
    56 דק'
    בבא מ×Ļי×ĸא

    שניים אוחזין - מהו×Ē השבו×ĸה

    השי×ĸור בוחן א×Ē יסוד דין חלוקה ושבו×ĸה במשנ×Ē "שניים אוחזין בטלי×Ē", ×Ēוך ה×Ēמקדו×Ē בהבדלי הגישו×Ē בין ה×Ēוספו×Ē לרמב"ם. ב×ĸוד שלד×ĸ×Ē ה×Ēוספו×Ē יסוד הדין נ׊×ĸן ×ĸל מוחזקו×Ē והשבו×ĸה נו×ĸדה רק להכחיש א×Ē ט×ĸ× ×Ē היריב, לד×ĸ×Ē הרמב"ם מדובר בשבו×ĸ×Ē הנוטלין שבאמ×Ļ×ĸו×Ēה זוכה האדם בחלקו.

    הרב חיים כ×Ĩ | ט' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • זיכוך המידו×Ē בין ד×ĸ×Ē לרגש
    39 דק'
    מידו×Ē הראי"ה

    זיכוך המידו×Ē בין ד×ĸ×Ē לרגש

    הקדמה למידו×Ē הראי"ה - 3

    השי×ĸור ×ĸוסק בה×Ēחדשו×Ē ×ĸבוד×Ē המידו×Ē ב×Ēקופ×Ē הגאולה ומבאר כי×Ļד המ×ĸבר ממישור היחיד למישור ה×Ļיבורי והלאומי מ×ĸ×Ļב מחדש א×Ē ×Ēפקידן של המידו×Ē באומה הישראלי×Ē. בנוס×Ŗ, נפ×Ēח לימוד הפסקה הראשונה המ×Ļיגה א×Ē זיכוך המידו×Ē כ×Ēווך שבין הד×ĸ×Ē לרגש, ×Ēוך הדגשה כי בירורן השכלי והכר×Ēי קודם ל×ĸיבודן הרגשי.

    הרב ׊. יוס×Ŗ ויי×Ļן | ח' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • מנהיגו×Ē של × ×Ļחון?
    בחירו×Ē ×Ē׊פ"ז

    מנהיגו×Ē של × ×Ļחון?

    הרב אלי×ĸזר בן פור×Ē | חשון ×Ē׊פ"ז
  • ×ĸונג שב×Ē פר׊×Ē לך לך - וירא
    ×ĸנג שב×Ē

    ×ĸונג שב×Ē פר׊×Ē לך לך - וירא

    רבנים שונים | ×Ēשרי ×Ē׊פ"ז
  • לך לך - מהו סוד הה×Ļלחה בחיים?
    5 דק'
    לך לך

    לך לך - מהו סוד הה×Ļלחה בחיים?

    הרב מאיר גולדויכט | ×Ēשרי ×Ē׊פ"ז
  • סוד דמו×Ēה של רחב
    39 דק'
    שי×ĸורים בספר יהוש×ĸ

    סוד דמו×Ēה של רחב

    יהוש×ĸ פרק ב'

    השי×ĸור ×ĸוסק במפגש של מרגלי יהוש×ĸ ×ĸם רחב, ×Ēוך ה×Ēמודדו×Ē ×ĸם דמו×Ēה המורכב×Ē ומ×ĸמדה המרכזי בכניס×Ē ×ĸם ישראל לאר×Ĩ. דרך מקורו×Ē חז"ל מוסברים ×Ēהליך ה×Ēשובה שלה, כוחה להכיר בגדול×Ē השם דווקא מ×Ēוך ×ĸברה, והחיבור ה×ĸמוק שלה לקדוש×Ē ישראל ולשושל×Ē הנבואה.

    הרב ×ĸידו י×ĸקובי | ח' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • שאיל×Ē גשמים ואר×Ĩ ישראל
    48 דק'
    גשמים באר×Ĩ ישראל

    שאיל×Ē גשמים ואר×Ĩ ישראל

    מדו×ĸ מדינו×Ē שבחור×Ŗ שלנו א×Ļלם קי×Ĩ מבקשים גשם, ומדו×ĸ י×ĸקב ה×Ē×ĸק׊ להיקבר במ×ĸר×Ē המכפלה, ופירוש ×Ēפיל×Ē מ×ĸין שלוש.

    הרב י×Ļחק בן יוס×Ŗ | ×Ēשרי ×Ē׊פ"ז
  • בכורו×Ē ד×Ŗ ל"א
    31 דק'
    בכורו×Ē

    בכורו×Ē ד×Ŗ ל"א

    הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • בכורו×Ē ד×Ŗ ל"א
    31 דק'
    בכורו×Ē

    בכורו×Ē ד×Ŗ ל"א

    הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • אמונה: גבור×Ēה ושפלו×Ēה
    52 דק'
    מידו×Ē הראי"ה

    אמונה: גבור×Ēה ושפלו×Ēה

    אמונה כ"ט -ל"א

    השי×ĸור ×ĸוסק ב×Ēפקידה הכפול של האמונה: מחד לה×ĸלו×Ē א×Ē האדם ל×ĸוז וגבורה ×ĸילאיים הנוב×ĸים מדבקו×Ē בה', ומאידך ל×ĸדן ולרכך א×Ē ×ĸו×Ļמ×Ēו הפראי×Ē. בהמשך לכך מוסבר כי הנהג×Ē ה×ĸולם והחיים דורש×Ē חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיו×Ē ה×Ēורה, שהם המקור האמי×Ēי להחייא×Ē כוחו×Ē הנפש ול×Ēחייה רוחני×Ē מלאה.

    הרב משה בר ×Ļיון | ה' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • ה×Ēורה כשורש המ×Ļיאו×Ē והאדם
    45 דק'
    נח

    ה×Ēורה כשורש המ×Ļיאו×Ē והאדם

    שמירה ×ĸל ה×ĸולם ופ×Ēיחה לזמן חור×Ŗ

    שמירה ×ĸל ממון חברך וה×Ēרחקו×Ē מאבק גזל , החשיבו×Ē בה×Ēמדה בזמן חור×Ŗ והשקי×ĸו×Ē בישיבה.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • בכורו×Ē ד×Ŗ ל'
    33 דק'
    בכורו×Ē

    בכורו×Ē ד×Ŗ ל'

    הרב אלי סטפנסקי | ז' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • שלמו×Ē נח, השב×Ē וסוד הדיבור
    29 דק'
    ׊ם משמואל ×ĸל הפרשה

    שלמו×Ē נח, השב×Ē וסוד הדיבור

    ׊ם משמואל ×ĸל הפרשה - נח - חלק ב'

    השי×ĸור מבאר כי×Ļד ×Ēאריו של נח משקפים שלמו×Ē בגו×Ŗ, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מ×ĸלו×Ē אלו להארו×Ē וברכו×Ē יום השב×Ē שנוח רומז אליו. בנוס×Ŗ, מוסבר×Ē חוכמ×Ēו הייחודי×Ē של נח שה×Ēבטאה בביטול ×ĸ×Ļמי מוחלט לר×Ļון ה' בכניס×Ēו ובי×Ļיא×Ēו מן ה×Ēיבה, הנהגה שזיכ×Ēה או×Ēו ללשון "דיבור" המורה ×ĸל חיבור פנימי וישיר ×ĸם הבורא.

    הרב חיים כ×Ĩ | ה' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • פגם האדם ו×Ēיקונו ב×Ļלם אלוהים
    25 דק'
    ׊ם משמואל ×ĸל הפרשה

    פגם האדם ו×Ēיקונו ב×Ļלם אלוהים

    ׊ם משמואל ×ĸל הפרשה - נח - חלק א'

    השי×ĸור ×ĸוסק בהשפ×ĸ×Ē חטא ×ĸ×Ĩ הד×ĸ×Ē ×ĸל מרכיבי האדם – גו×Ŗ, נפ׊, שכל ו×Ļלם אלוהים המחבר ביניהם, וב×Ēהליכי הבירור וה×Ēיקון שנו×ĸדו להפריד בין הנשמו×Ē הטהורו×Ē לטמאו×Ē. מ×Ēוך כך מוסבר×Ē נפיל×Ēם של אנשי דור המבול שסירבו ל×Ēיקון, אל מול שלמו×Ēו ו×Ļדקו×Ēו הייחודי×Ē של נח.

    הרב חיים כ×Ĩ | ד' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • בכורו×Ē ד×Ŗ כ"ט
    27 דק'
    בכורו×Ē

    בכורו×Ē ד×Ŗ כ"ט

    הרב אלי סטפנסקי | ו' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • ×ĸבוד×Ē הנפש והמידו×Ē
    43 דק'
    אורו×Ē הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א

    ×ĸבוד×Ē הנפש והמידו×Ē

    ×ĸבד×Ē מידו×Ē נפ׊ א -ה

    השי×ĸור מדגיש כי ל×Ļד לימוד ה×Ēורה, האדם מחויב ל×ĸסוק באופן ×ĸ×Ļמאי ומ×ĸמיק בזיכוך מידו×Ēיו וב×Ēור×Ē הנפש. מ×Ēוך הכר×Ē ׊×Ēי הנפשו×Ē הפו×ĸלו×Ē בו, הוא לומד לרומם א×Ē כוחו×Ēיו ול×Ēקן א×Ē ×ĸ×Ļמו וא×Ē הכלל.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון ×Ē׊פ"ז
  • ספקו×Ē באיסורים מול ספקו×Ē בממונו×Ē
    40 דק'
    יסודו×Ē הש"ץ

    ספקו×Ē באיסורים מול ספקו×Ē בממונו×Ē

    השי×ĸור בוחן מדו×ĸ בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאוריי×Ēא לחומרא", ואילו בדיני ממונו×Ē הולכים אחר המוחזק ("המו×Ļיא מחברו ×ĸליו הראיה") ומקילים בספק. מ×Ēוך ×ĸיון בשיטו×Ē ה"קונטרס הספיקו×Ē", ה"×Ēומים" ור' ׊מ×ĸון שקופ, מ×Ēבאר ההבדל המהו×Ēי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונו×Ē המבוססים ×ĸל סברה אנושי×Ē ור×Ļון ה×Ļדדים.

    הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון ×Ē׊פ"ז
×ĸוד שי×ĸורים
אזור אישי

מ×Ēחברים ×ĸכשיו ל×Ļפיה בשי×ĸורים אחרונים שלך, השאלו×Ē שלך בשאל א×Ē הרב ולהמשך ×Ļפיה בסדרו×Ē שי×ĸורים בדיוק מהרג×ĸ שבו ×ĸזב×Ē או×Ēן.

א×Ē המיד×ĸ הדפס×Ēי באמ×Ļ×ĸו×Ē א×Ēר yeshiva.org.il