ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חמץ, מצה וכשרות לפסח
- הכשרת כלים וכשרות לפסח
כמובן, לגבי הרבה מן הכלים הללו ישנם דיונים בין הפוסקים, ויש דעות מחמירות יותר או מקילות יותר מן המופיע כאן; והבוחר יבחר.
תנור
לנקות (לא צריך לקרצף ממש, לכלוכים שרופים אינם מעכבים במקרה זה; ולפיכך גם לא צריך להשתמש בחומרים מיוחדים וחריפים, אלא ניקוי נורמלי).
להפעיל לחצי שעה בחום הגבוה.
הרשת של התנור – כנ"ל. להכשיר באותה הפעלה של התנור. בפסח אין להניח עליה מאכלים במישרין, אלא רק בתוך תבניות. (אם הניחו במשך השנה מאכלים במישרין, זה לא מעכב מלהכשיר ולהשתמש כנ"ל בפסח.)
התבניות – לא ניתן להכשיר. להשתמש בתבניות של פסח או חד פעמיות.
אם זקוקים לתבניות בתור מחזיקים (התבניות של פסח לא מותאמות לתנור, ואין מספיק רשתות) - אפשר להכשיר את התבניות כמו הרשת, לעטוף בנייר כסף, ולהשתמש בהן כמחזיקים לתבניות של פסח.
פלטה
לנקות את הפלטה, ולהפעיל אותה למשך כשעה-שעתיים כאשר היא מכוסה בנייר כסף. לאחר מכן להסיר את הנייר, ולהשתמש בימי החג ללא נייר כסף. (שימוש עם נייר כסף מגביר את החום ועלול לגרום לדליקה. לכן לא מומלץ להשאיר לכל החג עם נייר כסף. אבל בזמן ההכשרה הפלטה בהשגחה, כך שאין חשש. הכיסוי מגביר את החום ומביא את הפלטה לדרגת חום של "ליבון קל".)
במשך החג ניתן להניח סירים וכדומה על הפלטה ללא חציצה, אולם אין להניח מאכלים במישרין על הפלטה. (גם אם במשך השנה הניחו מאכלים במישרין, עדיין מותר להשתמש בפלטה על ידי הכשרה כנ"ל, כאשר בחג לא יניחו עליה מאכלים במישרין.)
כיור
לספרדים – מעיקר הדין אפשר להקל בכיור בניקוי בלבד. ויש שהחמירו גם להגעיל, אבל מתירים להגעיל גם כיור חרסינה.
לאשכנזים:
כיור נירוסטה או חומרים פלסטיים (סיליגרניט וכדומה) – לנקות, ולשפוך עליו מים רותחים. (לשפוך בתחילה על הקרקעית, ואז לעבור לדפנות הכיור.)
לפני ההכשרה יש להמתין 24 שעות ללא שימוש בחמץ חם. (את הניקיון אפשר לעשות בתוך ה-24 שעות).
כיור חרסינה – הדרך העיקרית היא שאין אפשרות להכשיר בהגעלה. אז הפתרון הוא אחד משנים:
א. להניח משטח על הקרקעית, או כיור פלסטיק שיושב בתוך הכיור וחוצץ בין הכלים לבין הכיור.
ב. להשאיר את הכיור כרגיל, ובימי הפסח להקפיד שלא לשפוך מים חמים (שהיד סולדת בהם) כאשר יש כלים בכיור. (אם בטעות ישפכו כשיש כלים, זה לא יאסור אותם.)
שיש
לספרדים – כנ"ל, מעיקר הדין אפשר להקל בניקוי בלבד, ויש שהחמירו גם להגעיל.
לאשכנזים:
לנקות, ולשפוך מים רותחים מקומקום. לפני ההכשרה יש להמתין 24 שעות ללא שימוש בחמץ חם. (את הניקיון אפשר לעשות בתוך ה-24 שעות).
אם מדובר ב"שיש קיסר", אז אין לשפוך מיד מים רותחים, כי זה עלול לגרום נזק. לשפוך מים חמימים, לנגב, ואז לשפוך מים רותחים.
לחילופין, אפשר לכסות את השיש, במקום להכשיר.
מדיח
להמתין 24 שעות אחרי השימוש האחרון (את הניקיון אפשר לעשות בתוך ה-24 שעות).
לנקות היטב (חלל ההמדיח הוא נקי בדרך כלל, אבל במקום המפגש של הדלתות עם ה"משקופים" לא.)
לפרק את המסננת עד כמה שניתן, ולנקות היטב.
לשפוך למסננת אקונומיקה, ולהפעיל כך בחום המקסימלי (ללא סבון). (לא כדאי להשתמש באקונומיקה שעושה קצף – זה עלול לשבש את פעולת המדיח)
להפעיל שוב בחום המקסימלי, עם סבון.
אם אפשר - להוציא את הרשתות ולשפוך עליהן מים רותחים מקומקום.
כיריים גז
החצובות - שתי אפשרויות:
א. ליבון קל - להעביר על האש, שכל חלק ישהה כמה שניות (הרבה פעמים יש לחצובה רגליות מגומי – אם כן צריך להסיר אותם).
ב. לעטוף בנייר כסף (עבה, או כמה שכבות).
(שתי האפשרויות הן חליפיות, או ליבון או עטיפה, לא צריך את שניהם. וכמובן בשתי האפשרויות יש לנקות קודם.)
התחתית שמתחת לחצובות - מצד הדין לא חייבים להכשיר, אבל אם ייפול לשם בפסח מאכל או כלי חם (מזלג וכד') תהיה בעיה, בפרט לאשכנזים. אז כדאי לכסות בנייר כסף (עם חורים בשביל המבערים).
המבערים - לנקות ולהדליק לזמן קצר.
כיריים קרמיות
לנקות את המשטח
להדליק את כל ה"להבות" למשך כעשר דקות.
בשאר השטח, שבין ה"להבות", לשפוך מים רותחים.
(לספרדים שמקילים בכלי זכוכית, אפשר להסתפק בניקוי בלבד.)
כיריים חשמליות
(מן הסוג הישן, עיגולי מתכת מוגבהים)
לנקות, ולהדליק בחום הגבוה לכעשר דקות.
לאשכנזים כדאי גם לצפות את המשטח התחתון בנייר כסף, כדי שאם ייפול לשם כלי חם או אוכל חם הוא לא ייאסר.
כיריים אינדוקציה
לנקות את המשטח.
להניח על כל אחת מן ה"להבות" סיר רחב ככל האפשר ולהפעיל למשך עשר דקות. (אפשר לעשות את ההכשרה גם עם סיר חמץ, בתנאי שהוא נקי ולא השתמשו בו לחמץ ביממה האחרונה).
בשאר השטח, שבין העיגולים הללו שהוכשרו, לשפוך מים רותחים.
(יש שמחמירים להניח משטח חוצץ על גבי הכיריים. לאשכנזים יש בזה מעלה, אבל אין חיוב לקנות את זה, אפשר גם להכשיר כנ"ל.)
(לספרדים שמקילים בכלי זכוכית, אפשר להסתפק בניקוי בלבד.)
מיקרוגל
לנקות היטב, ולהרתיח במיקרוגל קערת מים עד שיצטברו הרבה אדים על תקרת המיקרוגל.
לפני ההכשרה יש להמתין 24 שעות ללא שימוש בחמץ חם. (את הניקיון אפשר לעשות בתוך ה-24 שעות).
את הצלחת של המיקרוגל - להגעיל (בתוך סיר גדול).
בנוסף, לכתחילה עדיף להשתמש במשך החג כאשר המאכלים מכוסים (לא צריך כיסוי הרמטי, מספיק מכסה על קערת האוכל).
מיחם
את המיחם עצמו לנקות, למלא לגובה המקסימלי ולהרתיח.
המכסה: אם לא הניחו עליו חמץ, הוא מוכשר באותה הרתחה. אם במשך השנה הניחו עליו חמץ במישרין (לא בתוך כלי): לחלק מהדעות אפשר להגעיל את המכסה (בתוך סיר גדול), ואם רוצים לצאת ידי כל הדעות אפשר לוותר בפסח על המכסה ולכסות בנייר כסף.
מנגל גז
את הרשת לא ניתן להכשיר בהפעלה העצמית של המנגל. צריך למצוא רשת אחרת, או ללבן את הרשת בברנר ("כלב גז").
בשאר גוף המנגל - יש לראות שאין לכלוכים בכמות משמעותית, בפרט לא בנקודות שעליהן יושבת הרשת. לסגור את המכסה ולהפעיל לחצי שעה בחום הגבוה. לכלוכים שרופים לא מפריעים להכשרה, וכן לכלוכים שלא היו שרופים לגמרי אבל אחרי הליבון נשרפו לגמרי זה בסדר. אם רואים שנשארו עדיין לכלוכים שלא נשרפו לגמרי, להפעיל לזמן נוסף.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
