ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד בספר תפארת ישראל
- תפארת ישראל – הרב אליהו ברין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
בזה הפרק נוסיף ראיה מדברי חכמים, "במדרש: חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ" (משלי ט, א). "טָבְחָה טִבְחָהּ" (מָסְכָה יֵינָהּ) "אַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ" (שם ב). "זו אסתר המלכה, בשעה שהגיע צער לישראל התקינה סעודה לאחשורוש ולהמן הרשע ושכרתם יין ביותר, וכסבור היה המן בעצמו שחלקה לו כבוד, והוא לא ידע שפרשה לו מצודה, שמתוך ששכרה אותו יין קנתה אומתה לעולם, אף ערכה שלחנה בעולם הזה ובעולם הבא, איזה שם טוב שקנתה, שכל המועדים עתידים ליבטל וימי הפורים לא בטלים לעולם, שנאמר לֹא יַעַבְרוּ" וגו' (אסתר ט, כח). "ר"א אומר אף יום הכפורים לא יבטל לעולם, שנאמר וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם" (ויקרא טז, לד) ע"כ. ויש מפרשים מה שאמר "כל המועדים עתידים להיות בטלים". היינו על ידי גזרת שמד היו בטלים המועדים, אבל פורים ויום הכפורים לא נתבטלו על ידי שמד, וזה הבטחה בלבד לישראל, ואין המדרש מוכח כך, רק דקאי על מה שאמר אף ערכה שלחנה בעולם הזה ובעולם הבא. אבל הפירוש הוא כמשמעו שמצות בטלות לעתיד ופורים ויום הכפורים לא יהיו בטלים. ואם תשאל למה אלו שני המועדים לא יהיו בטלים, דבר זה לפי ענין אלו המצות, כי ענין אלו המועדים הם כמו התחיה, שאחר שהגיעו למיתה יחזרו לחיים כבראשונה, וכן יום כפורים שהאדם אשר הוא חוטא ונגזר עליו המיתה יחזור לו החיים, ולפיכך פורים אשר הגיעו לחרב וחזר להם החיות, אין ספק שהגיע להם דבר זה ממדרגה עליונה שממנה החיות שלא בטבע, כי החיות הטבעי כבר נגזר על זה המיתה, ואי אפשר רק שפתח להם השם יתברך שער העליון אשר ממנו חזר להם החיים, וכן יום כפורים אחר שנגזר עליו המיתה כאשר יחזור לו החיים אי אפשר רק על ידי עולם העליון ודבר זה מבואר. ולכך ראוי שאלו שני מועדים בפרט לא יהיו בטלים לזמן התחיה, כי אלו המועדים הם גם כן ממין אותו העולם ודוגמתו, ואין בטול דבר לעתיד כאשר יחזרו לחיות שלהם, כי אלו שני המועדים גם כן כך, שאחר שנגזר המיתה חזר החיים מן השם יתברך. וכאשר אתה תבין עוד אלו שני המועדים הנה הם שניהם שוים, וזה כי ביום הכפורים מקריבים שני שעירים, ובמדרש (ב"ר פ' ס"ה) "וְקַח לִי מִשָּׁם שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים טֹבִים" (בראשית כז, ט). "טובים לך טובים לבניך, טובים לך שעל ידיהם אתה נוטל הברכות, וטובים לבניך שעל ידם מתכפר להם, דכתיב כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם" (ויקרא טז, ל) ע"כ. ועוד במדרש (ב"ר שם) "וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנֹתָם" (ויקרא טז, כב). "היה נוטל הקדוש ברוך הוא עונות ישראל ונותן אותם על עשו, שנאמר ונשא השעיר עליו את כל עונותם. ואין שעיר אלא עשו, שנאמר הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר" (בראשית כז, יא) ע"כ. הרי מדרגת יום כפורים שהוא יתברך היה נותן עונש של יעקב על עשו, וכן היא מדרגת פורים מה שהיה רוצה המן שהוא מזרע עשו לעשות למרדכי שהוא מזרע יעקב שהיה חפץ לאבדו, נטל הקדוש ברוך הוא ונתן על זרע עשו הוא המן ונאבד, ודברים אלו הם דברים גדולים ומופלגים, ואין כאן מקומם כי פירשנו דבר זה במקומו. כלל הדבר מה שהיו ישראל מנצחים כח עשו הוא מדרגה עליונה מעולם העליון, וכן ביום הכפורים נצוח סמא"ל הוא כח עשו, כמו שמבואר מדברי חכמים הוא למעלה מן עולם הזה, ולפיכך אמרו כי פורים ויום הכפורים לא יעברו ולא יהיו בטלים. כי אלו שנים הם בטול כח עשו שבא לעולם כמו שהתבאר, ומאחר כי מדרגתם מעולם העליון אין בטול להם אף לזמן התחיה שיתבטלו עניני עולם הזה, ואין זה נחשב בטול התורה כמו שהתבאר למעלה, כי עולם התחיה הוא סדר אחר, והשם יתברך סדר העולם לפי מה שראוי לעולם, אבל שתהיה התורה בטלה מכל וכל דבר זה אינו מן הטעם אשר התבאר לפני זה, כי התורה כולא בה, כמו שאמרו (אבות פ"ה, כב) "הֲפָךְ בָּהּ" (וַהֲפָךְ בָּהּ) "דְּכֹלָּא בָהּ". אף סדר התחיה, ולכך השגת התורה היא לעולם ולעולמי עולמים. ובמדרש (במ"ר פ' כ') "כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל" (במדבר כג, כג). "ראה שישראל יושבים לפני הקדוש ברוך הוא כתלמיד לפני רבו ומבררים כל פרשה ופרשה למה נכתבה, וכן הוא אומר כִּי לַיּשְׁבִים לִפְנֵי ה' יִהְיֶה סַחְרָהּ" (ואתננה) (ישעיה כג, יח). "לֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ" (ישעיה ל, כ). "ומלאכי השרת שואלים אותם מה הורה להם, לפי שאינם יכולים לכנוס למחיצתן" ע"כ. בזה המדרש גלו כי השגת התורה לא יהיה בטל לעולם ויהיו משיגים בתורה, כי התורה היא כוללת הכל, וכאשר משיג בתורה משיג סדר הכל, ואם שיהיו מצות התורה בטלות שאינם צריכים לעולם התחיה, מכל מקום התורה לא תהיה בטלה כאשר בה השגת הכל יהיה צריך או אין צריך, ויש בה דברים שהם לפי סדר עולם התחיה גם כן, כמו שאמרו כל המועדים יהיו בטלים ופורים ויום הכפורים לא יהיה בטל. כי הם לפי סדר עולם התחיה. ואמרו עוד במדרש: "לעתיד הקדוש ברוך הוא יהיה מגלה טעמי התורה". ודבר זה מבואר כי התורה בעצמה אין בטול רק כי יהיה הכל לפי סדר העולם מה שראוי שיהיה באותו עולם, ומה שאמר בכאן שלא יוכלו מלאכי השרת לכנוס לפנים ממחיצתן של ישראל, דבר זה נתבאר במקום אחר:
פרק נ"ד:
בפרק בתרא דמכות (כ"ד ע"א) דרש ר' שמלאי תרי"ג מצות נאמרו למשה בסיני, שס"ה מצות לא תעשה כמספר ימות החמה ורמ"ח מצות עשה כמספר אבריו של אדם, מאי קרא תורה צוה לנו משה, תור"ה בגימטריא תרי"א, אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענו. בא דוד והעמידם על י"א, שנאמר מי יגור באהלך ומי ישכון בהר קדשך הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו וגו', הולך תמים זה אברהם, שנאמר התהלך לפני והיה תמים, ופועל צדק כמו אבא חלקיהו, ודובר אמת בלבבו כגון רב ספרא, לא רגל על לשונו זה יעקב דכתיב אולי ימשני אבי וגו', לא עשה לרעהו רעה שלא ירד לאומנות חברו, וחרפה לא נשא על קרובו זה המקרב את קרוביו, נבזה בעיניו נמאס זה חזקיהו מלך יהודה שגרר עצמות אביו במטה של חבלים, ואת יראי ה' יכבד זה יהושפט מלך יהודה שבשעה שהיה רואה ת"ח היה עומד מכסאו ומחבקו ומנשקו וקרא לו מרי מרי, נשבע להרע ולא ימיר כר' יוחנן דאמר אהא בתענית וכו', כספו לא נתן בנשך אפי' ריבית דגוי, ושוחד על נקי לא לקח וכו' וכתיב עושה אלה לא ימוט לעולם. כשהיה ר"ג מגיע לפסוק זה בכי, עביד כולהו הוא דלא ימוט הא חדא מנייהו ימוט, א"ל ר"ע אלא מעתה אל תטמאו בכל אלה. בכל אלה הוא דלא יטמאו אבל בחדא מנייהו יטמא אלא בכל אלה. באחת מאלה, ה"נ עושה אלה אחת מאלה ע"כ. והוקשה לבני אדם כאלו היה דוד גורע ממצות התורה שהעמידן על י"א ח"ו, ועתה לפי דבריהם יש להקשות ביותר מה שאמרו והעמידן על י"א, הרי רוב הדברים אשר נדברו באלה י"א אינם בתרי"ג מצות כלל ואם כן מאי והעמידן דקאמר. אבל פירוש זה כי המעשים הטובים הם מחולקים שאין זה כזה, כי העושה חסד עם הבריות אין מעלתו ושכרו כמו אותו שעושה דין, וכן העושה דין אין שכרו כמו זה שעושה חסד רק כל אחד ואחד מחלק לעצמו וכל אחד לפי המעשה הטוב שלו קונה הדבקות בו יתברך, כי אין ראוי שיהיה הדבקות אחד לדברים מחולקים, אבל מי שעושה כל המצות שהם תרי"ג מצות יש לו הדבקות בו יתברך בכל שהרי נמצא בו כל השלמות המחולקים. ולפיכך אמר בא דוד והעמידן על י"א. ורצה בזה שגם אלו י"א דברים הם שלמות כללי כמו שהוא בתרי"ג מצות, ועם כי בודאי שאינו במדרגה ובמעלה כמו מי שעושה תרי"ג מצות שהם בודאי הדביקות הגמור בו יתברך, מכל מקום יש באלו י"א דברים גם כן שלמות כללי דומה לתרי"ג מצות שהם בודאי הכל ואין חלוק בהם. ואמר מי יגור באהלך מי ישכון בהר קדשך, פירוש החבור בו יתברך צריך אל שני דברים. האחד הפרישה מדברים הגופנים החמרים, וכאשר פירש מדברים החמרים צריך עוד לקנות מדרגה נבדלת כי על ידי זה הדבוק והחבור בו יתברך ודבר זה על ידי מעשים ראוים, וזה שאמר ה' מי יגור באהלך מי ישכון בהר קדשך, כלומר מי הוא שאפשר להתדבק עם השם יתברך ולא יהיה לו דבר שמונע החבור ונחשב כאלו הוא דר באהלו ואין מפסיק בין השם יתברך ובין האדם אבל לא זכר עדיין רק שאין לו חוצץ ומפסיק, אבל שהוא מתעלה מעלה מעלה לא הזכיר ולכך אמר ומי ישכון בהר קדשך כלומר שיהיה לו התעלות אל השם יתברך, קרא מה שיקנה האדם מדרגה עליונה שהוא שוכן בהר קדשו כי ההר צריך לעלות עד שם וכן צריך האדם להתעלות עד המעלה העליונה, וזכר י"א דברים כי צריך האדם שיקנה המדרגה נבדלת וראוי לזה ביותר מספר י"א כי עד מספר עשרה רשות התחתון כמו שאמרו ז"ל (סוכה ה' ע"א) מעולם לא עלו משה ואליהו למעלה מעשרה לכך מספר י"א נבדל מעולם הזה ועל ידי מספר זה יוצא מעולם הזה שהוא טבעי ומתדבק בו יתברך. וכבר אמרנו כי הדבוק בו יתברך לא נקנה בפעל אחד רק בהרבה פעולות מחולקים עד שהוא שלם בכל, ולפיכך אמר הולך תמים זה אברהם ביאור זה כי האדם ראוי שלא יהיה לו חסרון מצד הגוף שלו ולפיכך מביא המקרא הזה התהלך לפני והיה תמים שנאמר אצל זה שיסיר הערלה שהיתה חסרון גופו, ויהיה עוד שלם מצד נפשו וזהו פועל צדק כי הפעל הוא מצד נפשו אשר יפעל, וכנגד שיהיה שלם בדעתו ושכלו אמר ודובר אמת בלבבו. הרי לך שלשה דברים אשר הם חלקי האדם הגוף והנפש והדעת. ואח"כ דבר רביעי לא רגל על לשונו נגד הלשון שהלשון שהוא הדבור הוא דבר רביעי שאלו שלשה דברים הם חלקי האדם והלשון שהוא הדבור הוא כל האדם כי האדם הוא חי מדבר, ודבר זה מבואר במקום אחר באריכות. ואחר שזכר אלו דברים אשר הם האדם עצמו, עוד זכר ארבעה דברים שכשם שראוי שיהיה האדם שלם בעצמו כן ראוי שיהיה שלם עם זולתו, לכן זכר אחר זה ארבעה דברים שיהיה שלם עם זולתו עם כל חלקיו הן חבירו שהוא חלק בפני עצמו הן קרוביו אשר הם בפני עצמם והן האנשים שהם מיוחדים במעלה והן בני אדם שהם הפך זה שהם רעים וחטאים ועם כל אחד יהיה נוהג עמהם כראוי, ולכך אמר לא עשה לרעהו נגד זולתו שהם חבריו וכנגד הקרובים אשר יש להם משפט בפני עצמו אמר וחרפה לא נשא על קרובו, להרחיק ולבזות את הרע אמר נבזה בעיניו נמאס, ולכבד הטובים אמר ואת יראי ה' יכבד, הרי כל החלקים לתת לכל אחד חלקו ולהיות שלם עם כל אחד. ואח"כ זכר עוד נשבע להרע ולא ימיר ור"ל כשם שראוי שיהיה שלם מצד עצמו ושלם מצד זולתו כמו שהתבאר, אמר שצריך שיהיה שלם עם השם יתברך ועל זה אמר נשבע להרע ולא ימיר שנשבע בשמו יתברך ולא ישנה לו. ואחר שזכר מן יראת שמים זכר עוד יראת שמים כספו לא נתן בנשך כי בריבית כתיב בקרא ויראת מאלקיך, ועוד זכר דבר שלישי ושוחד על נקי לא לקח וזה ג"כ יראת שמים כי המשפט לאלקים ואין דבר יותר שיש בו יראת שמים כמו המשפט שיש בו יראת שמים, ושלשה דברים זכר אשר בכל אחד יש בו יראת שמים מיוחד, השבועה שנשבע להרע אף שעושה רע לעצמו שיהיה מתענה וכיוצא בזה ולא ימיר, כספו לא נתן בנשך אף שהוא לטובת (לטובתו) ולחיותא (דלי') דלוה עם כל זה ירא השם ולא לקח ריבית, השלישי ושוחד על נקי שהוא דבר סתר לגמרי כי לא יגלה מי שנתן השוחד שאם היה מגלה מחזיר הדין ועם כל זה הוא ירא שמים ולא לקח. ועוד כספו לא נתן בנשך אף כי מעות שלו היו בטלות אצלו והיה מחסר מן ממונו ירא את ה' ולא לקח ריבית, ושוחד על נקי הוא הפך זה אף כי רוצים לתת לו ממון כי יש מי שהוא רודף אחר הממון ובשביל הנאה הזאת דוחה יראת ה' ועל זה אמר ושוחד על נקי לא לקח ונשבע להרע וגו' כי אלו שנים מונע מלעשות בשביל שהוא רע לאחרים וירא מהם אבל זה שנשבע להרע אינו עושה רע לאדם רק לעצמו ועם כל זה הוא ירא השם, ועל ידי אלו דברים שזכר הוא שלם לגמרי ויש לו דבקות בו יתברך לגמרי כמו שהתבאר. כמו שהאדם יש לו אברים רבים שאין זה כזה ועל ידי כולם האדם שלם, וכך מצות התורה הם מחולקים ועל ידי כולם נעשה שלם, ולכך מצות עשה רמ"ח כמנין אברי האדם ועל ידי מצות אלו שהם רמ"ח הוא שלם גמור ועל ידי שס"ה מצות לא תעשה הוא מסולק מן הפחיתות לגמרי. ואלו דברים שזכר דוד וישעיה מיכה וחבקוק הם שלמות כלליים גם כן לאדם, רק שאינן שלימות כמו תרי"ג מצות כמו שבארנו למעלה לכך אמר בא דוד והעמידן על י"א כי על ידי אלו אחד עשר מצות האדם שלם בכל גם כן כמו שהתבאר:
פרק נ"ה:
תפארת ישראל – הרב אליהו ברין (32)
הרב אליהו ברין
27 - מצוות בטלות לעתיד לבוא
28 - מדוע פורים ויום כיפור לא יתבטלו לעתיד לבוא?
29 - עולמך תראה בחייך
טען עוד
הרב אליהו ברין
ראש כולל הלכה בישיבה הגבוהה בית אל.
אורות התורה – הרב אליהו ברין השפעת לימוד התורה על כנסת ישראל
אורות התורה פרק ב, פסקאות ה, ו, ז (שיעור 5)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
