ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
- ספריה
- קומי אורי
- יא - ושמחת בחגך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
מקובלים אנו, שגוף ללא רוח, ללא נשמה, אינו יכול להיות פעיל ויצירתי. הדבר אמור ביחס לכל אדם פרטי, המורכב מגוף ונשמה, ובוודאי ביחס לגופים ציבוריים. היום ידוע, שאי-אפשר להקים מפעל ללא "חזון". החזון הוא הנותן לעובדים ולמנהלים את המוטיבציה לתרום למען שגשוגו וטיפוחו של המפעל שבו הם מועסקים. ואולם בתחום העסקי די בחזון נקודתי, שיש בו כדי לתת חיים למערכת כלכלית. בחיי עם ומדינה, יש צורך בחזון מקיף וגדול הרבה יותר כדי להרים את האומה ולתת לה חיות, להתגבר על אויביה ולבנות עצמה בגאון.
ההיסטוריה מעידה על כך, שהיו עמים גדולים אשר שלטו על העולם, ואחר כך נעלמו. הסיבה לכך היא שקיעת החזון הלאומי, אשר גרמה להתפוררות של הגוף ולסילוקו של העם. בבל, פרס, יוון, רומי ועוד - כל אלה עברו מן עולם בהיעדר רוח.
החזון קובע גם מטרה
כל אדם פרטי המתעורר בבוקר צריך לשאול את עצמו: לשם מה אני קם? מי שאין לו מטרה, אכן לא יקום ממיטתו. קל-וחומר אומה שלמה, חייבת לשאול לאן היא חותרת.
החזון מהווה נקודת פסגה שאליו שואפת אומה להגיע. כאשר אין חזון, אין מטרה ברורה, וכל פעולה נעשית בחצי עוצמה ואף פחות מזה. קריסת חזון ואובדן מטרה, הוא מה שהתרחש במהלך החודשים האחרונים. במשך כשני עשורי שנים השתעשעה האומה הישראלית, ברובה, בהגדרת חזון השלום.
נביאי שקר, שאולי כוונתם היתה לטובה, אך לא השכילו לקרוא נכון את המפה האזורית והעולמית, הטעו ציבור ענק באשליות שלום עם שכנינו. העם קנה בשקיקה את החזון המדומה, ותחת כותרתו היה נכון לכל רע. כל גלולה מרה הומתקה באותו נזיד עדשים. אך לא זוהי התוכנית של האמת הא-לוהית.
הרמב"ם מלמדנו בהלכות מלכים (יא, ד):
"ואם יעמוד מלך מבית דוד, הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבע"פ, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמות ה', הרי זה בחזקת שהוא משיח. אם עושה והצליח, ונצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי".
השלום יבוא אפוא לא בדרך של כריתת ברית שלום עם אויבינו, אלא בדרך של מלחמה וניצחון עליהם.
הקב"ה הפתיע את עם ישראל ואת הממשלה והצבא, ולפתע עורר את אויבינו לפתוח במלחמה. אבל כאשר אומה שבויה בחזון השלום, היא איננה יכולה להשתחרר ממנו באחת. זה פשר התגובה המגומגמת אשר באה בעקבות חטיפות חיילים ובעקבות מאות קסאמים בדרום ואלפי קטיושות בצפון, עם נפגעים רבים, לצערנו.
שלום בלהות
חייבים להבהיר: העם משתחרר מתפיסה שגויה, הרבה יותר מהר ממנהיגיו, אשר הגו את הרעיונות הכוזבים וניסו להוליך על פיהם את הציבור. ראינו את חיילנו שהיו מוכנים למסור את נפשם למען מיגור האויב, ולצערנו, רבים עשו זאת בפועל. ראינו אזרחים נחושים להמשיך ולהתגורר במקומות מסוכנים, כדי לשמור על הרוח. הכישלון הוא של ההנהגה - הפוליטית, הצבאית והאזרחית - אשר לא התעוררה במועד מחלום הבלהות של השלום.
כעת אנו נקראים לפתוח עידן חדש.
הלבבות סוערים עדיין, אי שביעות רצון מההנהגה בולטת לעין כל. קולות של תשובה וחזרה אל המקורות נשמעים מעברים שונים, מחיילים שחוו את המלחמה, מאזרחים אשר ראו את פגעיה ומכלל הציבור אשר עייף ממנהיגים הנתונים השכם והערב בחקירות.
סור מרע ועשה טוב
הגאולה והתשובה הנם שני מעגלים חופפים. עלינו למנף את הרוח, ולהפוך אותה למהלך תשובה כללית ופרטית. רק מי ששקוד על תורת ישראל ואמונתו יכול להרים מחדש את החזון הישן. הקב"ה קורא לנו להניף את הדגל. אך הדגל יונף בשני שלבים:
הראשון - סור מרע!
לא ככל הגויים בית ישראל. אין תוכניות "שטחים תמורת שלום". אין נסיגות מקרקע ארץ-ישראל. לא נקבל תכתובים מאומות העולם.
והשני - עשה טוב!
עצמאיים נהיה במחשבותינו. מזרח תיכון חדש קום יקום כאשר נילחם וננצח את אויבינו, כדי שנוכל להנהיג אותם בהנהגה ישרה, לבער את תאוות הרצח מסביבנו, למגר את אנשי הטרור והדם, ובכך להביא ברכה גם לאומות אשר סביבנו. השלום יבוא כאשר יחזור עם ישראל לתורתו, יחזור לשלוט בכל מרחבי ארצו, יזקוף קומתו ויבין את אחריותו על האומות בכלל ועל אזורנו בפרט.
או אז נראה עין בעין אתת דברי הנביא בהתקיימותם:
"נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים, ונשא הוא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים"
----------
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








