ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
- ספריה
- קומי אורי
- יא - ושמחת בחגך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
מקובלים אנו, שגוף ללא רוח, ללא נשמה, אינו יכול להיות פעיל ויצירתי. הדבר אמור ביחס לכל אדם פרטי, המורכב מגוף ונשמה, ובוודאי ביחס לגופים ציבוריים. היום ידוע, שאי-אפשר להקים מפעל ללא "חזון". החזון הוא הנותן לעובדים ולמנהלים את המוטיבציה לתרום למען שגשוגו וטיפוחו של המפעל שבו הם מועסקים. ואולם בתחום העסקי די בחזון נקודתי, שיש בו כדי לתת חיים למערכת כלכלית. בחיי עם ומדינה, יש צורך בחזון מקיף וגדול הרבה יותר כדי להרים את האומה ולתת לה חיות, להתגבר על אויביה ולבנות עצמה בגאון.
ההיסטוריה מעידה על כך, שהיו עמים גדולים אשר שלטו על העולם, ואחר כך נעלמו. הסיבה לכך היא שקיעת החזון הלאומי, אשר גרמה להתפוררות של הגוף ולסילוקו של העם. בבל, פרס, יוון, רומי ועוד - כל אלה עברו מן עולם בהיעדר רוח.
החזון קובע גם מטרה
כל אדם פרטי המתעורר בבוקר צריך לשאול את עצמו: לשם מה אני קם? מי שאין לו מטרה, אכן לא יקום ממיטתו. קל-וחומר אומה שלמה, חייבת לשאול לאן היא חותרת.
החזון מהווה נקודת פסגה שאליו שואפת אומה להגיע. כאשר אין חזון, אין מטרה ברורה, וכל פעולה נעשית בחצי עוצמה ואף פחות מזה. קריסת חזון ואובדן מטרה, הוא מה שהתרחש במהלך החודשים האחרונים. במשך כשני עשורי שנים השתעשעה האומה הישראלית, ברובה, בהגדרת חזון השלום.
נביאי שקר, שאולי כוונתם היתה לטובה, אך לא השכילו לקרוא נכון את המפה האזורית והעולמית, הטעו ציבור ענק באשליות שלום עם שכנינו. העם קנה בשקיקה את החזון המדומה, ותחת כותרתו היה נכון לכל רע. כל גלולה מרה הומתקה באותו נזיד עדשים. אך לא זוהי התוכנית של האמת הא-לוהית.
הרמב"ם מלמדנו בהלכות מלכים (יא, ד):
"ואם יעמוד מלך מבית דוד, הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבע"פ, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמות ה', הרי זה בחזקת שהוא משיח. אם עושה והצליח, ונצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי".
השלום יבוא אפוא לא בדרך של כריתת ברית שלום עם אויבינו, אלא בדרך של מלחמה וניצחון עליהם.
הקב"ה הפתיע את עם ישראל ואת הממשלה והצבא, ולפתע עורר את אויבינו לפתוח במלחמה. אבל כאשר אומה שבויה בחזון השלום, היא איננה יכולה להשתחרר ממנו באחת. זה פשר התגובה המגומגמת אשר באה בעקבות חטיפות חיילים ובעקבות מאות קסאמים בדרום ואלפי קטיושות בצפון, עם נפגעים רבים, לצערנו.
שלום בלהות
חייבים להבהיר: העם משתחרר מתפיסה שגויה, הרבה יותר מהר ממנהיגיו, אשר הגו את הרעיונות הכוזבים וניסו להוליך על פיהם את הציבור. ראינו את חיילנו שהיו מוכנים למסור את נפשם למען מיגור האויב, ולצערנו, רבים עשו זאת בפועל. ראינו אזרחים נחושים להמשיך ולהתגורר במקומות מסוכנים, כדי לשמור על הרוח. הכישלון הוא של ההנהגה - הפוליטית, הצבאית והאזרחית - אשר לא התעוררה במועד מחלום הבלהות של השלום.
כעת אנו נקראים לפתוח עידן חדש.
הלבבות סוערים עדיין, אי שביעות רצון מההנהגה בולטת לעין כל. קולות של תשובה וחזרה אל המקורות נשמעים מעברים שונים, מחיילים שחוו את המלחמה, מאזרחים אשר ראו את פגעיה ומכלל הציבור אשר עייף ממנהיגים הנתונים השכם והערב בחקירות.
סור מרע ועשה טוב
הגאולה והתשובה הנם שני מעגלים חופפים. עלינו למנף את הרוח, ולהפוך אותה למהלך תשובה כללית ופרטית. רק מי ששקוד על תורת ישראל ואמונתו יכול להרים מחדש את החזון הישן. הקב"ה קורא לנו להניף את הדגל. אך הדגל יונף בשני שלבים:
הראשון - סור מרע!
לא ככל הגויים בית ישראל. אין תוכניות "שטחים תמורת שלום". אין נסיגות מקרקע ארץ-ישראל. לא נקבל תכתובים מאומות העולם.
והשני - עשה טוב!
עצמאיים נהיה במחשבותינו. מזרח תיכון חדש קום יקום כאשר נילחם וננצח את אויבינו, כדי שנוכל להנהיג אותם בהנהגה ישרה, לבער את תאוות הרצח מסביבנו, למגר את אנשי הטרור והדם, ובכך להביא ברכה גם לאומות אשר סביבנו. השלום יבוא כאשר יחזור עם ישראל לתורתו, יחזור לשלוט בכל מרחבי ארצו, יזקוף קומתו ויבין את אחריותו על האומות בכלל ועל אזורנו בפרט.
או אז נראה עין בעין אתת דברי הנביא בהתקיימותם:
"נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים, ונשא הוא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים"
----------
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
