ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מסעי
מעשה בנער מבית חרדי, שלא עלינו, פרץ לבית וניסה לגנוב ממנו כסף. הנער נתפס 'על חם', ונעצר על ידי המשטרה.
לאחר חקירה, נקראו הוריו לבוא ולשחררו בערבות. ההורים השבורים הזעיקו את הרב יעקובסון, וביקשו ממנו לשוחח עם בנם. הרב בא בדברים עם הנער, והצליח אט אט להגיע עימו לשיחה כנה ופתוחה.
לפתע, התפרץ הנער ואמר: דע לך, כבוד הרב, שמעתי בחיי המון דרשות על גודל חשיבות לימוד התורה, אבל אני יודע את האמת. האמת היא, שהדבר הכי חשוב בחיים זה - כסף!
הרב קלט, שהנער הציף כאן נקודת עומק, ופנה לשוחח על כך בזהירות עם הוריו. כשסיפר את הדברים להורים, הם התפלאו מאוד, מפני שהחינוך בבית עסק תמיד בחשיבות לימוד התורה. יתר על כן, אבי המשפחה עבד בתחילה במשרה עם משכורת גבוהה מאוד, אך בהמשך עזב את עבודתו והקדיש את חייו ללימוד תורה, כדי להטביע בילדים את התודעה, שתורה היא הדבר החשוב ביותר.
המשיך הרב לדובב את ההורים, עד שעלה על הנקודה. התברר שבעקבות הצעד המיוחד של האב, הבית נכנס למצוקה כלכלית חריפה, והדבר הטריד מאוד את ההורים, והפך למוקד שיח כיצד לקמץ בהוצאות הכספיות וכו'. כך סבב הבית רבות סביב המצוקה הכספית, והילד קיבל את התחושה המוטעית, שכסף הוא הדבר החשוב ביותר.
כלומר, בחינוך, העיקר הוא לא מה שאנו אומרים באופן 'רשמי' לילדים, אלא המסרים הסמויים שהילדים קולטים ממה שאנו חיים ומרגישים.
בפועל, חינוך הוא עניין מסובך המורכב ממשתנים רבים, ובהחלט בסיטואציה שהצגנו, רוב הילדים היו קולטים מההורים, שהתורה היא החשובה ביותר, שהרי ההורים הקריבו כה רבות למענה, אך חשוב לשים לב לעיקרון הנ"ל.
ילדים קולטים למה ההורים משתוקקים. לעיתים, אב שעבד כל היום לפרנסתו, והלך בערב בהשתוקקות וחיות עצומה ללימוד הדף היומי, יקרין לילדיו יותר אהבת תורה מאב שחזר עייף מלימוד כל היום בבית המדרש, ומקרין לילדיו חלילה שהתורה מעייפת אותו.
עניין זה מצאנו בפרשיות שלנו. בפרשתנו, הצטווינו על חלוקת הארץ לנחלות השבטים. המעיין במפת הנחלות יגלה, ששבט מנשה קיבל נחלה ענקית, באופן חסר פרופורציות לגודלו היחסי. במפקדים השונים בתורה, מנשה אינו אחד השבטים הגדולים, ובכל זאת הוא זוכה בשטחים עצומים משני עברי הירדן
וכאן נשאלת השאלה – מדוע?
תשובות שונות נאמרו בעניין, וביניהם שזה ה'פי שניים' שקיבל מנשה בבכורתו, כבכורו של יוסף שזכה בבכורה.
ואולי, אפשר להציע תשובה נוספת, העולה מפרשיותינו ומספר יהושע (יז). בני מנשה אהבו מאוד את הארץ, והתאוו להרבות בנחלתם, ולכן זכו בנחלה גדולה.
כך מצאנו בפרשת מטות, שבני גד ובני ראובן מבקשים להישאר בעבר הירדן המזרחי, כי האזור מתאים למקנה שלהם. משה ראה בכך פחיתות באהבת הארץ, שהרי בשביל תאוות ממון, הם מוכנים להישאר בחלק הפחות מקודש של הארץ, והוא נוזף בהם בחריפות.
לעומתם, בני מנשה כלל לא ביקשו להישאר בעבר הירדן המזרחי. ובכל זאת, לפתע, משה מעצמו מעניק להם חלקים מהגלעד והבשן. מדוע? נראה שהסיבה כתובה בסוף הפרשה, בני מכיר בן מנשה כבשו בעצמם את האזור, ולכן זכו בו.
גם בנות מנשה חיבבו את הארץ, ולכן בנות צלפחד מבקשות לנחול בתוך אחי אביהן. ומאידך, ראשי השבט חוששים שבנות צלפחד יתחתנו עם בני השבטים האחרים, ונמצאה נחלת השבט חסרה, ולכן הם פונים למשה ומקבלים את תשובת ה', שבת יורשת נחלה תתחתן עם משפחת מטה אביה, וכך תישאר נחלת השבט שלימה.
נמצאנו למדים, שלעומת בקשתם של בני ראובן וגד, הממעטים בתשוקת הארץ, באים בני מנשה ומבקשים שוב ושוב בקשות שכל עניינם חיבת הארץ.
דבר זה בא להם מירושת אבותיהם, ולכן ה' מייחס את בנות צלפחד למנשה ויוסף סביהן, כדברי רש"י (כו, א) "יוסף חיבב את הארץ, שנאמר והעליתם את עצמותי וכו', ובנותיו חיבבו את הארץ...". עניין זה בא להם גם מצלפחד אביהם, שהיה לדעת ריב"ב מן המעפילים (שבת צז), ואף על פי שחיבתו לארץ עברה את הגבול והפכה לחטא ההעפלה שלא במקום, מכל מקום בבנותיו נקלטה תשוקת וחיבת הארץ. (שפתי חכמים כו, י – "ויעפילו בגימטריא צלפחד").
דווקא יוסף הצדיק, שהורחק בכח מארצו, התמלא בגעגועים לארצו, והריחוק הוביל אותו לקרבה וחיבה. את בנו הראשון קרא יוסף בשם 'מנשה', על שנשכח ו'נשה' מבית אביו. את בנו השני 'אפריים', על הצלחתו בארץ מצריים, "כי הפרני אלוקים בארץ עניי". כך זכה מנשה לשם מלא געגועים לארץ ישראל, ואהבת הארץ בערה בו, והובילה את צאצאיו לחיבת הארץ. התורה גם מציינת, שיוסף גידל את בני מכיר בן מנשה (אונקלוס בראשית נ, כג), וכך הם זכו לינוק ממנו ישירות את התשוקה לקדושת הארץ.
בימי בין המצרים הללו, עת גלינו והורחקנו מארצנו ומקדשנו, נהפוך את הריחוק לקרבה וגעגועים, ויהי רצון שאנו וצאצאינו נבער בתשוקה לקודש, ונזכה לשוב ולהגאל ולבנות את מקדשנו!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











