ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מסעי
מעשה בנער מבית חרדי, שלא עלינו, פרץ לבית וניסה לגנוב ממנו כסף. הנער נתפס 'על חם', ונעצר על ידי המשטרה.
לאחר חקירה, נקראו הוריו לבוא ולשחררו בערבות. ההורים השבורים הזעיקו את הרב יעקובסון, וביקשו ממנו לשוחח עם בנם. הרב בא בדברים עם הנער, והצליח אט אט להגיע עימו לשיחה כנה ופתוחה.
לפתע, התפרץ הנער ואמר: דע לך, כבוד הרב, שמעתי בחיי המון דרשות על גודל חשיבות לימוד התורה, אבל אני יודע את האמת. האמת היא, שהדבר הכי חשוב בחיים זה - כסף!
הרב קלט, שהנער הציף כאן נקודת עומק, ופנה לשוחח על כך בזהירות עם הוריו. כשסיפר את הדברים להורים, הם התפלאו מאוד, מפני שהחינוך בבית עסק תמיד בחשיבות לימוד התורה. יתר על כן, אבי המשפחה עבד בתחילה במשרה עם משכורת גבוהה מאוד, אך בהמשך עזב את עבודתו והקדיש את חייו ללימוד תורה, כדי להטביע בילדים את התודעה, שתורה היא הדבר החשוב ביותר.
המשיך הרב לדובב את ההורים, עד שעלה על הנקודה. התברר שבעקבות הצעד המיוחד של האב, הבית נכנס למצוקה כלכלית חריפה, והדבר הטריד מאוד את ההורים, והפך למוקד שיח כיצד לקמץ בהוצאות הכספיות וכו'. כך סבב הבית רבות סביב המצוקה הכספית, והילד קיבל את התחושה המוטעית, שכסף הוא הדבר החשוב ביותר.
כלומר, בחינוך, העיקר הוא לא מה שאנו אומרים באופן 'רשמי' לילדים, אלא המסרים הסמויים שהילדים קולטים ממה שאנו חיים ומרגישים.
בפועל, חינוך הוא עניין מסובך המורכב ממשתנים רבים, ובהחלט בסיטואציה שהצגנו, רוב הילדים היו קולטים מההורים, שהתורה היא החשובה ביותר, שהרי ההורים הקריבו כה רבות למענה, אך חשוב לשים לב לעיקרון הנ"ל.
ילדים קולטים למה ההורים משתוקקים. לעיתים, אב שעבד כל היום לפרנסתו, והלך בערב בהשתוקקות וחיות עצומה ללימוד הדף היומי, יקרין לילדיו יותר אהבת תורה מאב שחזר עייף מלימוד כל היום בבית המדרש, ומקרין לילדיו חלילה שהתורה מעייפת אותו.
עניין זה מצאנו בפרשיות שלנו. בפרשתנו, הצטווינו על חלוקת הארץ לנחלות השבטים. המעיין במפת הנחלות יגלה, ששבט מנשה קיבל נחלה ענקית, באופן חסר פרופורציות לגודלו היחסי. במפקדים השונים בתורה, מנשה אינו אחד השבטים הגדולים, ובכל זאת הוא זוכה בשטחים עצומים משני עברי הירדן
וכאן נשאלת השאלה – מדוע?
תשובות שונות נאמרו בעניין, וביניהם שזה ה'פי שניים' שקיבל מנשה בבכורתו, כבכורו של יוסף שזכה בבכורה.
ואולי, אפשר להציע תשובה נוספת, העולה מפרשיותינו ומספר יהושע (יז). בני מנשה אהבו מאוד את הארץ, והתאוו להרבות בנחלתם, ולכן זכו בנחלה גדולה.
כך מצאנו בפרשת מטות, שבני גד ובני ראובן מבקשים להישאר בעבר הירדן המזרחי, כי האזור מתאים למקנה שלהם. משה ראה בכך פחיתות באהבת הארץ, שהרי בשביל תאוות ממון, הם מוכנים להישאר בחלק הפחות מקודש של הארץ, והוא נוזף בהם בחריפות.
לעומתם, בני מנשה כלל לא ביקשו להישאר בעבר הירדן המזרחי. ובכל זאת, לפתע, משה מעצמו מעניק להם חלקים מהגלעד והבשן. מדוע? נראה שהסיבה כתובה בסוף הפרשה, בני מכיר בן מנשה כבשו בעצמם את האזור, ולכן זכו בו.
גם בנות מנשה חיבבו את הארץ, ולכן בנות צלפחד מבקשות לנחול בתוך אחי אביהן. ומאידך, ראשי השבט חוששים שבנות צלפחד יתחתנו עם בני השבטים האחרים, ונמצאה נחלת השבט חסרה, ולכן הם פונים למשה ומקבלים את תשובת ה', שבת יורשת נחלה תתחתן עם משפחת מטה אביה, וכך תישאר נחלת השבט שלימה.
נמצאנו למדים, שלעומת בקשתם של בני ראובן וגד, הממעטים בתשוקת הארץ, באים בני מנשה ומבקשים שוב ושוב בקשות שכל עניינם חיבת הארץ.
דבר זה בא להם מירושת אבותיהם, ולכן ה' מייחס את בנות צלפחד למנשה ויוסף סביהן, כדברי רש"י (כו, א) "יוסף חיבב את הארץ, שנאמר והעליתם את עצמותי וכו', ובנותיו חיבבו את הארץ...". עניין זה בא להם גם מצלפחד אביהם, שהיה לדעת ריב"ב מן המעפילים (שבת צז), ואף על פי שחיבתו לארץ עברה את הגבול והפכה לחטא ההעפלה שלא במקום, מכל מקום בבנותיו נקלטה תשוקת וחיבת הארץ. (שפתי חכמים כו, י – "ויעפילו בגימטריא צלפחד").
דווקא יוסף הצדיק, שהורחק בכח מארצו, התמלא בגעגועים לארצו, והריחוק הוביל אותו לקרבה וחיבה. את בנו הראשון קרא יוסף בשם 'מנשה', על שנשכח ו'נשה' מבית אביו. את בנו השני 'אפריים', על הצלחתו בארץ מצריים, "כי הפרני אלוקים בארץ עניי". כך זכה מנשה לשם מלא געגועים לארץ ישראל, ואהבת הארץ בערה בו, והובילה את צאצאיו לחיבת הארץ. התורה גם מציינת, שיוסף גידל את בני מכיר בן מנשה (אונקלוס בראשית נ, כג), וכך הם זכו לינוק ממנו ישירות את התשוקה לקדושת הארץ.
בימי בין המצרים הללו, עת גלינו והורחקנו מארצנו ומקדשנו, נהפוך את הריחוק לקרבה וגעגועים, ויהי רצון שאנו וצאצאינו נבער בתשוקה לקודש, ונזכה לשוב ולהגאל ולבנות את מקדשנו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
