ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
לעניות דעתי, אם נוריד רק חמישה אחוז של קיצוניים מכל צד, תשעים האחוז הנותרים יגיעו להסכמה מתוך כבוד הדדי, על תשעים ושמונה אחוז של השאלות העומדות על הפרק (על שני האחוזים נגיע להסכמה שלא מסכימים).
אני קורא מכאן בקול צלול וגם רועד, די! לפני שח"ו יהיה מאוחר מדי. קריאה מקרב לב לשינוי של השיח לחיובי ומכבד,
חייבת להופיע במרכז הבמה, עכשיו !!! אם הלהבות יתגברו, אויבינו ירקדו, ח"ו, סביב המדורות.
נמשיך לבחון את הסוגיה באמצעות עיון בפרשיות השבוע.
להתנחלות בגלעד מקום מרכזי בפרשיות הקרובות מטות, מסעי ודברים.
מצד אחד, אזור הגלעד השוכן בעבר הירדן המזרחי, הוא המקום הראשון שממנו גלו תושביו, כבר לפני למעלה מאלפיים שבע מאות שנים. גם אליהו הגלעדי בא משם, אליהו הקנאי (עיינו מלכים א' י"ט, י-יד. הקנאות מופיעה שם ארבע פעמים). לפי חלק מהדעות בחז"ל, פנחס זה אליהו (עיינו כדוגמא רד"ק שופטים, כ' כח). פנחס מכונה קנאי כבר בתורה (עיינו במדבר כ"ה יא-יג, תואר זה מופיע שם ארבע פעמים).
גם פרשת שש ערי מקלט הדנה בעניינם של הרוצחים בשוגג, ר"ל, שחציין שוכנות בעבר הירדן המזרחי, מופיעה בפרשיותינו (עיינו במדבר ל"ה ו-לד). הנביא הושע מתייחס לתושבי הגלעד בביקורת קשה: "גִּלְעָד קִרְיַת פֹּעֲלֵי אָוֶן עֲקֻבָּה מִדָּם: וּכְחַכֵּי אִישׁ גְּדוּדִים חֶבֶר כֹּהֲנִים דֶּרֶךְ יְרַצְּחוּ שֶׁכְמָה כִּי זִמָּה עָשׂוּ" (ו' ח – ט).
גם חז"ל, בהקשר של ערי המקלט והפסוקים בהושע, קבעו: "בגלעד שכיחי רוצחים" (מכות דף ט ע"ב).
מצד שני, הגלעד מהווה גם מקום מפגש נפלא לרבים מבני השבטים! גרים בו בני רחל וגם בני לאה. גם השבטים המיוחסים ביותר, שתפשו מקום חשוב בהנהגת עם ישראל וגם בני השפחות, שלצערנו הרב לעתים זלזלו בהם. כמבואר בפרשיותינו, בגלעד התיישב חצי שבט מנשה, בכורו של יוסף (במדבר ל"ב לט-מב). בספר שופטים מבואר כי בגלעד גרו גם בני אפרים בן יוסף: "כִּי אָמְרוּ פְּלִיטֵי אֶפְרַיִם אַתֶּם גִּלְעָד בְּתוֹךְ אֶפְרַיִם בְּתוֹךְ מְנַשֶּׁה" (י"ב ד) וגם בספר שמואל ב' (י"ח ו). אפרים הוא נכדו המועדף של יעקב אבינו, שהניח על ראשו את ידו הימנית, הקדים שמו לשם אחיו הבכור וכך העניק לו עדיפות (בראשית מ"ח יד-כ).
גם משה רבנו בחר ביהושע בן שבט אפרים כיד ימינו והעניק עדיפות לשבטו (עיינו דברים ל"ג יז).
יחד עמם גרים שם בני יהודה, שהרי חצרון - בכורו של פרץ - ראש השושלת המלכותית, (עיינו רות ד' יח-כב) - בכורו של יהודה מתמר, נשא את בתו של מכיר אבי גלעד משבט מנשה, וצאצאיהם התיישבו בגלעד וייסדו שם עשרות ערים (עיינו דבהי"א ב' כא-כב). מכיר, אבי גלעד בן מנשה, השיא את בנותיו לבניו של בנימין לְחֻפִּים וּלְשֻׁפִּים - דודו של מנשה (עיינו דבהי"א ז' טו).
לא רחוק משם גר שבט גד, צאצאיה של זלפה - שפחת לאה.
לכן כפי שפתחנו, לגלעד יש גם פוטנציאל של השפעה מאחדת על עמנו.
יש מקום אחד בכל ארץ ישראל שלא נתחלק בין השבטים: "יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו" (תהלים קכ"ב ג).
יש קונצנזוס בחז"ל: "וקיימא לן ירושלים לא נחלקה לשבטים" (מדרש אגדה בראשית פרק מט פסוק כז).
לכן ירושלים היא סמל האחדות.
נחזור לימינו, יש בירושלים ממשלה נבחרת, כל הציבור צריך לכבד אותה. גם הממשלה חייבת להפנים שהיא חייבת בכבודו של כל אחד מחלקי הציבור. כל שינוי ובוודאי כל ניסיון למהפכה בתחום כה רגיש, כמו הפרת האיזון בין הרשויות (גם אם צד אחד מאמין שהוא לטובה) חייב להיעשות בהידברות ובהסכמה, שרוב גדול של הציבור יתמוך בה. הדיונים חייבים להתבצע בלשון מכבדת ומתוך מגמת הכלה של כולם.
רק אם ננהג כך, נזכה שגם אליהו הנביא ישנה כיוון, כמו שנצטווה, ויעסוק בעיקר במשימה האחרונה שהוטלה על נביא כלשהו:
"הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא... וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם" (מלאכי ג' כג-כד) בב"א!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
