ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד בספר תפארת ישראל
- תפארת ישראל – הרב אליהו ברין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
בפרק קמא דברכות (ח' ע"א) אמר רבי חייא בר אבא משמיה דעולא מיום שחרב בית המקדש אין לו להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה. וביאור זה כי אין להקדוש ברוך הוא בעולם הגשמי באשר הגשמי נבדל מן הקדוש ברוך הוא ואין ראוי שיאמר בדבר רוחני שהוא גשמי והדבר אשר הוא להקדוש ברוך הוא הוא ארבע אמות של הלכה, פירוש ההלכה הם דברי תורה שהם באמת כך פירושם לא יטו ימין ושמאל מן האמת ולפיכך נקרא הלכה שההולך בדרך אינו נוטה מן היושר לא לימין ולא לשמאל כך דבר הלכה אינו נוטה מנקודת האמת. וכאשר בחר הקדוש ברוך הוא בחר בארץ ישראל שהוא באמצע העולם ובחר אח"כ במקדש שהוא באמצע ארץ ישראל, ודבר זה מפני שכל דבר שהוא נוטה מן האמצע אינו ראוי לקדושה כי כבר אמרנו פעמים הרבה מאד שכל דבר שיש לו רוחק מתיחס אל הגשמי שהגשם יש לו רוחק אבל האמצעי בשביל שאין לו רוחק שהרי הוא באמצע מתיחס אל הדבר הנבדל ומפני זה בית המקדש הוא הקדוש מפני שבית המקדש הוא באמצע, וזה אמרם בספרי (בהעלותך סי' א') אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות מכאן אמר רבי נתן האמצעי משובח, ומפני שבית המקדש הוא קדוש הוא אל השם יתברך כי דברים הגשמיים הם רחוקים מן השם יתברך. וכאשר חרב בית המקדש בעונינו אין לו להקדוש ברוך הוא אלא ארבע אמות של הלכה כי ההלכה הוא הדרך אשר הוא האמת בעצמו בלי נטיה מן האמת כלל ולכן יש אל ההלכה משפט האמצעי לגמרי ולכך אמר אין להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה, כמו שהיה בוחר הקדוש ברוך הוא במקדש שהוא ראוי אל הקדושה מצד שהוא באמצע העולם אשר האמצעי אין לו רוחק אשר הרוחק מתיחס אל הגשמי ולכך בחרו וזה גם כן שייך אל ההלכה כי ההלכה היא השכל הפשוט לגמרי אין לו שום התיחסות אל הגשמי. אבל דבר שאינו הלכה כיון שאינו שכל גמור יש לו התיחסות אל הגשמי, ואם הוא שכל במה מכל מקום אינו שכל גמור ולפיכך אין להקדוש ברוך הוא רק ארבע אמות של הלכה כי מצד שהלכה הוא שכל פשוט לגמרי לכך המקום שבו ההלכה הוא להקדוש ברוך הוא גם כן כי הדבר שהוא נבדל הוא לחלקו של הקדוש ברוך הוא כמו שנתבאר למעלה. אבל שאר חכמות כבר התבאר למעלה בפרקים שאף אם הוא משיג דבר לאמתתו תהיה ההשגה במלאכים וכיוצא בהם אין ההשגה נבדלת מכל וכל רק מצטרפת אל ענין גשמי כמו שהתבאר למעלה, וכן אם תהיה ההשגה בתורה אם לא תהיה השגה להלכה אין זה נבדל לגמרי ודבר זה גם כן בארנו למעלה אצל איזה פרשת דרכים ת"ח דמסיק שמעתתא אליבא דהלכתא ע"ש. ומה שאמרו ארבע אמות של הלכה ולא אמרו מקומה של הלכה, מפני שבא לומר כי מקום הלכה נבדל מן העולם הזה והוא להקדוש ברוך הוא ואין מקום פחות מארבע, ודבר זה בארו במסכת סוכה (דף ג' ע"ב) כי אין מקום חשוב פחות מארבעה כלומר שאין מקום שיהיה נחשב מקום בפני עצמו בפחות מארבע, לפעמים הוא ארבעה טפחים ולפעמים הוא ארבע אמות שיהיה נחשב מקום בפני עצמו הכל לפי הראוי וכאן אין שייך ארבעה טפחים רק ארבע אמות כי שייך למוד התורה בארבע אמות, ואין כאן מקום זה. והתבאר לך כי התורה בגלותנו מקום מקדשנו ואין הענין תולה במעשה מרכבה ומעשה בראשית רק כי קרוב הדבר בפיך ובלבבך לעשותו היא ההלכה בכל מצות התורה ובארבע אבות נזיקין ובארבעה שומרים לא בשאר חכמות:
וכמו שהתורה מקום מקדשנו כך התורה קרבן ניחוחנו, ובפרק בתרא דמנחות (ק"י ע"א) אמר ריש לקיש זאת התורה לעולה למנחה כל העוסק בתורה כאלו הקריב עולה ומנחה אמר רבא האי לעולה למנחה עולה ומנחה מבעיא ליה אלא אמר רבא כל העוסק בתורה אינו צריך לא עולה ולא מנחה ולא חטאת ולא אשם א"ר יצחק מאי דכתיב זאת תורת החטאת זאת תורת האשם כל העוסק בתורת חטאת כאלו הקריב חטאת וכל העוסק בתורת אשם כאלו הקריב אשם ע"כ. ואין טעם הדבר מה שאמר כל העוסק בתורת חטאת כאלו הקריב חטאת שהתורה עומדת במקום אותה מצוה עצמה שאם כן הוה ליה לומר העוסק בתורת סוכה גם כן דהוא כאלו עשה סוכה והעוסק בתורת לולב כאלו עשה לולב ולמה אמרו העוסק בתורת חטאת ועולה. ודבר זה בארנו בחבור גבורת ה' בפרשת ברית בין הבתרים, וזה מפני שהקרבן הוא הקירוב והחבור בו יתברך ומפני כך האדם יוצא מן החטא אשר החטא הוא התרחקות מן השם יתברך וכאשר הוא מביא קרבן אל השם יתברך יש לו קירוב אל השם יתברך ולכך הוא יוצא מן החטא, ודבר זה גם כן בארנו בחבור באר הגולה באריכות ובכמה מקומות וזה אומר כאן כל העוסק בתורה אין צריך לא חטאת וכו' ודבר זה כי התורה היא שכלית נבדל מן החמרי והחטא הוא חמרי נבדל מן השכל וכשהוא עוסק בתורה דבר זה הוא הסתלקות הגוף ואז אין נמצא החטא שהוא מצד החומר, ולכך אמר שאין צריך לו קרבנות אשר באים לכפר על מעשה גוף כי מצד הגוף הגשמי החטא נמצא. ורבי יצחק אמר כל העוסק בתורת חטאת כאלו הקריב חטאת עצמו והעוסק בתורת אשם כאלו הקריב אשם עצמו, ודבר זה יותר מעלה לתורה כי לרבא צריך שיהיה עוסק ומתמיד בתורה אבל לרבי יצחק רק שעוסק בתורת חטאת לבד כאלו הקריב חטאת, וזה כי אין ענין הקרבן רק ההתדבקות בו וההתקרבות אליו יתברך כמו שאמרנו וכאשר עוסק בתורת חטאת יש לו אותו התקרבות עצמו אשר קונה על ידי החטאת ולכך העוסק בתורת חטאת כאלו הקריב חטאת:
ועוד שם שיר המעלות וגו' העומדים בבית ה' בלילות אמר רבי יוחנן אלו ת"ח העוסקים בתורה בלילות כאלו עוסקים בעבודה ע"כ, ודוקא בלילות לפי שהלילה מיוחד להתחברות עם השם יתברך ביותר ולפיכך נחשב כאלו עובד עבודה אל השם יתברך שהעבודה אל השם יתברך הוא התקרבות אל השם יתברך כמו שהתבאר למעלה ולכך אמר כל העוסק בתורה בלילה דוקא. עוד שם לעולם זאת על ישראל אמר רב גידל אמר רב זה מזבח בנוי ומיכאל שר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן, ור"י אמר אלו ת"ח העוסקים בעבודה מעלה עליהם הכתוב כאלו נבנה בית המקדש בימיהם, פירוש הכתוב שאמר לעולם זאת על ישראל ר"ל שהקרבן הוא מכפר לעולם ולפיכך אמר רב גידל אמר רב שמיכאל השר הגדול הוא מקריב קרבן שעל ידי המלאך הזה השבת העלול הם ישראל שהם העלול הראשון מן השם יתברך וכאשר העלול הוא שב אל עלתו אל זה נמשך הכל עד שהוא יתברך יחיד ואין זולתו, וכל זה סתרי החכמה בענין הקרבן שהוא השבת העלול אל העלה על ידי הכהן שהוא המקריב אל השם יתברך כאשר ידוע ממדרגת הכהן שעל ידו השבת העלול אל העלה, וכבר בארנו זה גם כן בחבור גבורת ה' ע"ש. ודבר זה הוא כפרה על ישראל כי כמו כאשר מקריבים למטה והוא כפרת ישראל כן דבר זה מה שמיכאל מקריב למעלה על ישראל דוקא כפור, ואי אפשר לפרש יותר. ואמרו במדרש (הובא בתוס' מנחות ק"י) כי הקרבן הזה הוא נשמותיהן של צדיקים שמקריב על המזבח, וזה מפני שהצדיקים מקריבים עצמם אל השם יתברך ולכך מקריב נשמותיהן על המזבח והוא השבת העלול אל העלה ולכך ראוי שיהיה דבר זה כפרה על ישראל דוקא. ואל יקשה לך מהא דאמרינן במדרש (תנחומא פ' צו) ובארנו אותו בחבור גבורת ה' מי בשחק יערוך לה' ידמה לה' בבני אלים אמר הקדוש ברוך הוא אלו הייתי מבקש קרבן הייתי אומר למיכאל וגבריאל והיו מקריבין לפני וכו', מוכח שאין הקרבת קרבן למעלה, וכך פירושו אילו הייתי חפץ בקרבן זולת בשביל כפרת ישראל שכל הקרבנות הם כפרה על ישראל, ובלעם היה סבור כי הקדוש ברוך הוא חפץ בקרבן בלבד ועל זה השיב אם הייתי חפץ בקרבן הייתי אומר למיכאל וגבריאל להקריב קרבן לפני ולמה צויתי לישראל אלא בשביל שאין הקדוש ברוך הוא מקבל קרבן רק מישראל כמו שהתבאר הטעם בחבור גבורת ה', וכן מה שהמלאך מקריב קרבן למעלה הוא כפרת ישראל כמו שאמר לעולם זאת על ישראל כפור, ועוד הלא הקרבן הזה עצמו נשמותיהן של צדיקים והם ישראל עצמם. סוף סוף לא היה קרבן רק מישראל שמהם מקבל השם יתברך קרבן, והדבר הזה מבואר למי שיודע סודי התורה איך הקרבנות אינם רק מישראל, ולכך הקרבן הזה שהוא מקריב מיכאל כפרה על ישראל ורבי יוחנן סבר כי מה שאמר לעולם זאת על ישראל כפור זהו ת"ח העוסקים בעבודה כאלו נבנה בית המקדש בימיהם, וזה כי על ידי ת"ח העוסקים בעבודה הוא השבת העלול אל העלה כי דין הקרבן שעוסקים בה ת"ח באיזה ענין השבת העלול אל העלה וזהו ענין העבודה שבה יסודר באיזה ענין השבת העלול על העלה ולכך ת"ח העוסקים בעבודה כאלו נבנה בית המקדש בימיהם אשר בנין בית המקדש והקרבן עליו הוא השבת העלול אל העלה, יהי רצון שיבנה בית המקדש במהרה בימינו וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות. אמן:
תפארת ישראל – הרב אליהו ברין (32)
הרב אליהו ברין
30 - תגי התורה
31 - תורה שבכתב ותורה שבע"פ
32 - התורה כבית המקדש
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
